לא רוצה להיראות בת 60!

כשמדברים על הפרעות אכילה מיד קופצות לראש אנורקסיה, בולמיה ובנות בגיל ההתבגרות – צעירים וצעירות שלא מודעים עדיין לכך שהדוגמנים באיילון נראים ככה בעיקר בזכות פוטושופ. אבל הפרעות אכילה מתקיימות במנעד רחב בהרבה, ומזמן חוצות את גיל ההתבגרות. בעשור האחרון סובלות יותר ויותר נשים בגילאי 50 פלוס מהפרעת אכילה זו או אחרת.

"הסיבות להפרעת האכילה בגיל מבוגר הן כמעט אותן סיבות: פחד מהשמנה עד כדי פוביה מאוכל", אומרת רחל גרנות, מנחת סדנאות לתזונה ולירידה במשקל המלווה גם נשים עם הפרעות אכילה. בדומה למצב בגיל העשרה, גם כאן מדובר בעיקר בנשים, אם כי ישנם גם גברים מבוגרים הסובלים מהתופעה. "לגברים הרי סולחים יותר על קצת כרס, ושיער שיבה נחשב אצלם מכובד, בעוד שאצל אישה מדובר בסממן הזדקנות", מסבירה גרנות.

רוצה להיראות כמו בתה

מתחילה אובססיה למראה, בעיקר אצל נשים שהיו מאוד יפות בצעירותן. צילום: shutterstock

ההתבגרות משפיעה על מראה הגוף וגם על המצב הנפשי. "פתאום מופיעים קמטים, העור משתנה וגם השיער לא נראה אותו דבר, וזה משבר במיוחד לנשים שהיו בצעירותן מאד יפות וחתיכות", אומרת גרנות. "ואז מתחילים לראות קצת תחרות עם הבת או עם הכלה, ותופעות של אישה בת 60 שמנסה להראות כמו בתה בת ה-30. זה יכול להתבטא בניתוחים פלסטיים בפנים, באובססיה לכושר שמתחילה בגיל הזה, או בפיתוח חרדה מאוכל".

לדבריה, נשים שהמראה החיצוני היה מרכיב חשוב בהגדרה שלהן לאורך החיים, יקבלו את השינויים המתרחשים בגוף בגיל המעבר בצורה הרבה יותר קשה, מה שלרוב יתבטא ברצון להיות רזה יותר. "הן יפסיקו לאכול, או שיאכלו הרבה ויכעסו על עצמן נורא", אומרת גרנות. "אני מלווה אישה בת 58, שהפרעת האכילה שלה היא לא לבלוע את האוכל. היא מתאבלת על אובדן היופי, כולנו חווים את האובדן הזו בצורה זו או אחרת, השאלה היא איך אנחנו מתמודדים עם זה".

"הן יפסיקו לאכול ויכעסו על עצמן". רחל גרנות. צילום: יחסי ציבור

גם נ', אישה מרשימה בת 56 מהוד השרון, היתה כל חייה "הבחורה היפה והרזה". "מעולם לא התעסקתי עם אוכל", היא מספרת. "כשחברות שלי בגיל 15 התחילו לספור קלוריות לא הבנתי על מה הן מדברות. תמיד אכלתי כל מה שרציתי ונשארתי רזה".

אבל אז הגיע גיל המעבר, עם כל השינויים שהוא מביא, ולראשונה בחייה חוותה נ' ירידה בדימוי העצמי. "פתאום ראיתי שיש השפעה בין מה שאני מכניסה לפה לאיך שאני נראית", היא אומרת. "התחלתי לעלות במשקל ולא אהבתי את זה. זה אולי ישמע שחצני, אבל אני הייתי רגילה להיכנס לחדר ולסובב לכולם את הראש, ופתאום לא קיבלתי תגובות כאלה. זה טלטל אותי".

בשלב הראשון פצחה נ' לראשונה בחייה בדיאטה. "זה לא עבד, הקילוגרמים לא ירדו, ולמרות שבעלי אמר לי שאני נראית מצוין גם עם עוד כמה קילו, אני לא יכולתי לסבול את זה". כשהתחילה דיאטה אחרת ועדיין שום דבר לא זז, נ' פשוט הפסיקה לאכול. "זה היה נורא", היא נזכרת. "הייתי מבשלת לבעלי ולא מוכנה אפילו לטעום את האוכל. חייתי במשך יותר מחודש על תפוח ובננה ביום, או כמה שקדים".

כשהתחילה לסבול מסחרחורות ומעייפות כרונית, בעלה ובתה הבכורה החליטו להתערב. "הם הושיבו אותי לשיחה ארוכה, ובסופה הבנתי שיש לי בעיה", היא משחזרת. "התחלתי לבקר אצל פסיכולוגית, והיום אני אוכלת כל מה שאני רוצה במידה, אבל יותר חשוב – שלמה עם הגוף שלי כמו שהוא".

מרגישות שמנות מנעוריהן

נזקי הפרעות האכילה הופכים קשים יותר ככל שעולה הגיל. צילום: shuttertstock

מודל נוסף של נשים הסובלות מהפרעת אכילה בגיל מבוגר הן כאלה שסוחבות את התיק הכבד הזה מנעוריהן, במשך שנים. גם אם נרפאו ונראה היה שהצליחו לנהל חיים נורמטיביים, ההפרעה תמיד היתה שם, והתפרצה שוב בתקופת משבר. "בקצה השני נמצאות האכלניות הכפייתיות – אלה שמבינות בגיל 50 פלוס שלא יגיעו למשקל שהן שואפות אליו, ומחליטות שאין טעם להתאמץ ואפשר כבר לאכול את הכל", אומרת גרנות.

מחקר מארה"ב מלמד כי לאורך שלושה עשורים - משנות השבעים ועד סוף התשעים - חלה עלייה של למעלה מ-30% בהפרעות אכילה בקרב נשים אחרי גיל המעבר. להפרעות אכילה עלולות להיות השלכות קשות, ולא רק בגיל ההתבגרות: אמנם החשש מאיבוד המחזור כבר לא רלוונטי בגיל 50 פלוס, אבל מחסור בסידן, למשל, עלול לגרום לאוסטיאופורוזיס, ומחסור חמור בברזל עלול להוביל לתשישות, לעייפות כרונית ולקשיים בריכוז.

נזקי הפרעות האכילה הופכים קשים יותר ככל שעולה הגיל. קשה אולי לחשוב על זה, אבל התופעה קיימת גם בקרב קשישים בגיל השלישי והרביעי: אנורקסיה מופיעה בקרב כ-10%-30% מהקשישים המאושפזים במוסדות גריאטריים, אם כי בגיל הזה המניע הוא לא המראה החיצוני. "בגיל המבוגר מאד מתייחסים להפרעת אכילה בהקשר הרחב, שעוסק באכילת יתר או בקשיים באכילה - חלקם קשיים פיזיים עקב תהליכים פיזיולוגיים המתרחשים בהזדקנות המבוגרת, כמו שינויים בחוש טעם, בלסתות ובחניכיים, שגורמים לקושי באכילה ובבליעה", אומרת ד"ר סימונה נאור, פסיכיאטרית העוסקת בפסיכיאטריה של הזקנה ומי שניהלה בעברה מרפאה לבריאות הנפש בקפלן. "בזקנה יש גם תופעה של דיכאון, המחלה הנפוצה ביותר בגיל הרביעי, וגם היא משפיעה לרעה על התיאבון".

הדיכאון משפיע על התיאבון. ד"ר סימונה נאור. צילום: ליבי קטן נאור

גורמים נוספים שקשורים להפרעות אכילה בגיל זקנה הם חברתיים ורגשיים יותר: "האנשים שאנחנו אוכלים בחברתם משפיעים על הרצון ועל החשק שלנו לבשל ולאכול", מסבירה ד"ר נאור. "הרבה פעמים נשים שהיו בשלניות והפכו לאלמנות מפסיקות לבשל. בשילוב החברים שהלכו לעולמם נוצרים בדידות ובידוד, שעלולים לתרום להפרעת אכילה. האוכל פשוט מפסיק להיות אחת מהנאות החיים".

ולעיתים מדובר בהפרעות חשיבה: "יש לי מטופלת מבוגרת מאד, שאמרה לי שבגלל שאמצעי התקשורת מדברים על זיהום האוויר הקשה היא מרגישה שגם האוכל שלה מזוהם ולכן לא אוכלת", מספרת ד"ר נאור. ולפעמים, בלתי נתפס ומקומם כל כך, מדובר בעניין כלכלי: לקשישים רבים פשוט אין כסף לקנות מזון.

"דווקא בגיל המבוגר חשוב מאד להקפיד על אכילת חלבונים ומינרלים, אם לא לבנייה של הגוף כמו אצל תינוקות אז לפחות לשימור העצמות", מדגישה ד"ר נאור. "גם אם יש שינוי בהנאה מהאוכל, חשוב להקפיד על אכילת אבות המזון החשובים".

מה לעשות אם אני סובל מהפרעת אכילה?

להיראות טוב – לגילך. צילום: shutterstock

התמודדות עם הפרעת אכילה, בכל גיל, מצריכה פעמים רבות התערבות של אנשי מקצוע, כפסיכולוגים, תזונאים ופסיכיאטרים. לטובת מי שנמצאת בגיל המעבר או לקראתו, רחל גרנות מספקת מספר עצות שיכולות לעזור, רגע לפני שמתפתחת הפרעת אכילה:

1. אם את עוסקת בהשוואות, אל תשווי את עצמך למישהי צעירה - אלא למישהי בגילך. להיראות בת 25 כבר לא תוכלי, אבל להראות טוב בגילך, אין סיבה שלא.

2. בדקי עם עצמך עד כמה חשוב לך להיות רזה, ועבור מי את רוצה בזה. האם השאיפה לרזון תופסת אצלך את כל ההוויה? האם זו מהות הקיום עבורך? אם כן, יש להחזיר את השאיפה הזו למקום פרופורציונלי. שאלי את עצמך מה הציפיות שלך כשתהיי רזה כפי שאת שואפת? מה את מצפה שיקרה לך וישתנה בחייך? ובשביל מי את רוצה את זה? יכול להיות שתגלי שהשאיפה הזו חשובה בעיקר עבור מישהו אחר בחייך. חשוב לערוך בינך לבין עצמך ציפיות ריאליות, ולהבין מה המשקל הריאלי שאליו תוכלי להגיע.

3.  זכרי: זה בסדר לאכול. מותר לך לאכול הכל, השאלה היא באילו כמויות. לא צריך להגיע למקומות קיצונים ולאיסורים על אכילת מזונות מסוימים, ובגיל מבוגר ידוע שנשים רבות מוותרות על לחם ומתייחסות אליו כאל אויב. האוכל לא אמור לנהל אותך.

4. הקפידי על הצרכים התזונתיים בהתאם לגילך. בשום גיל לא כדאי לוותר על אבות מזון חיוניים, בטח שלא בגיל המעבר.

5. העבירי את הפוקוס מהמראה החיצוני. כל החיים הקפדת על המראה, על דיאטה, על איפור ועל עקבים? איזה כיף שאפשר להרפות קצת עכשיו. זה לא אומר שאת צריכה לעבור לטרנינג, להפסיק לצבוע שיער ולהזניח את עצמך, אבל אפשר בהחלט גם ליהנות מהאפשרות להפסיק להתעסק במראה החיצוני בגיל מבוגר, ולהפנות את המשאבים הרגשיים ואת הזמן הפנוי לעניין אחר. אוהבת לבשל? לכי לסדנת בישול. אוהבת לרקוד? חפשי חוג לריקוד. לפניך עוד הרבה שנים טובות שתוכלי למלא בתוכן ובמשמעות.

6. את הרבה יותר מאיך שאת נראית. החיים שלנו הם לא רק המראה החיצוני, למרות החברה שאנחנו חיים בה שמקדשת את זה. זכרי שיש בך יותר מכמה קילוגרמים עודפים או קמט חדש.

 [#middleBanner]

מתפשטים, שמחים וגאים בגופם הזקן

הדוגמניות המבוגרות עושות חיל

אני לא הסבתא! הורים בני 50 פלוס

האוכל כמפלט: הכל על אכילה רגשית