לבלבו אגס וגם תפוח והפירות כמעט בשלים וזה זמן טוב להתייחס דווקא לאגס, שעומד קצת בצילו של התפוח. הפרי המתוק והעסיסי שקימוריו, המזכירים גוף של אישה דשנה, חיבבו אותו על ציירי טבע דומם. "אגסים דמויי סזאן", כפי שכתבה נעמי שמר.  

האגס, Pyrus בשמו הבוטאני, הוא עץ ממשפחת הוורדיים וכולל כ-25 מיני עצים, שרק חלקם מניב פרי טוב למאכל. בישראל גדל בטבע רק מין אחד, האגס הסורי, שאפשר למצוא באזורי חורש ים תיכוני בנחלי הצפון.

העץ תורבת כבר לפני 3,000 שנה, אבל פירותיו שימשו למאכל עוד הרבה קודם. הומרוס כינה אותו "מתנת האלים" ובחצרות האצילים של אירופה במאות קודמות, הוא נחשב למאכל מותרות. ברפואה העממית שימש האגס לטיפול באלרגיות ובעיות עור, להקלה על שיעול והוצאת ליחה ולטיפול בעצירות וברפואה הסינית הוא נחשב למזון מקרר.

אלגנטי, תרבותי, קריר

דורש שמש ישירה וחום, עץ האגס. צילום: shutterstock

מין האגס אותו מגדלים עבור פירותיו, נקרא "אגס תרבותי" או אגס אירופי. הוא כולל כיום כ-5,000 זנים, הנבדלים ביניהם בגודל הפרי, צורתו וצבעו (יש אגסים ירוקים, חומים, ורדרדים וצהובים) וגם במרקם ובכמות הסוכר והערכים התזונתיים. בישראל נפוץ בעיקר זן ה"ספדונה", שהובא ארצה מאיטליה בשנות ה-30 של המאה הקודמת ומתאפיין בצבע ירוק ומרקם עסיסי ומתוק.

עץ האגס התרבותי מסוגל להגיע לגובה של 17 מטר. הוא פורח באביב בפרחים לבנים קטנים, המפיצים ריח מתקתק. האבקת העץ נעשית על ידי חרקים, בעיקר דבורים והפרי מבשיל מהקיץ ועד סוף הסתיו.  

כדי לשתול עץ אגס בחצר, אתם צריכים לגור באזור קריר יחסית. העץ רגיש לשמש ישירה וחום דורש מנות קור והרבה השקיה, בעיקר בעונת הפריחה. לרוב דרושים שני עצים להפריה ורצוי משני זנים שונים, להגדלת היבול. כדאי לרכוש עצים מפותחים יחסית, לשתול באדמה קלה ומנוקזת ולקוות ליבול תוך שנתיים. את הפירות על העץ, מומלץ לעטוף בשקיות נייר נגד מזיקים.

כמובן שהכי קל לגשת למרכול או לירקן הקרוב ולקנות כמה אגסים ולהקפיד שיהיו מוצקים ובעלי קליפה חלקה. יש לשמור אותם בטמפרטורת החדר עד ההבשלה ואחר כך להעביר לקירור. כדי להשהות את ההבשלה, אפשר לעטוף בשקית נייר חומה. לאחר חיתוך, כדאי לטפטף על הפרוסות מיץ לימון, למניעת השחרה.

 אוהבים לבשל? מתעניינים באוכל? הצטרפו לקהילת האוכל של מוטק'ה

50 קלוריות, 0 כולסטרול

נמצא יעיל נגד סרטן. אגס. צילום: shutterstock

כדי לקבל את מירב הרכיבים התזונתיים באגס ויש רבים כאלה, כדאי לאכול אותו טרי ובשל ולא לוותר על הקליפה, כנראה החלק הבריא ביותר. אגס בינוני מכיל רק 50 קלוריות ואפס כולסטרול, אבל הרבה דברים טובים אחרים. יש בו כמות גדולה של אשלגן, מינרל חיוני לשמירת לחץ דם תקין ותפקוד מערכת העצבים והשרירים, לצד מינרלים אחרים כמו זרחן, סידן ומגנזיום.

כמו בכל הירקות והפירות, יש בו כמות גדולה של סיבים תזונתיים, ויטמין C ונוגדי חמצון אחרים, המונעים נזק לתאים והרקמות ומאטים תהליכי הזדקנות וגם ויטמינים מקבוצת B, החיוניים לפעילות מערכת העצבים.

מחקר שנעשה ב-2004, מצא שצריכה קבועה של אגסים ותפוחים, תורמת לירידה בהופעת סרטן הריאות. מחקר נוסף, מצא קשר בין צריכתם לבין ירידה בהופעת מחלת הריאות החסימתית COPD. כמו שאר הפירות, אכילת אגסים טובה גם נגד סוגי סרטן אחרים, מחלות לב וכלי דם וגם מסדירה את פעילות המעיים ומונעת עצירות.

האגס עשיר אמנם בפרוקטוז, סוכר הפירות, אבל תכולת הסיבים התזונתיים הגבוהה שבו "מנטרלת" את ההשפעה. הוא גם פרי היפו-אלרגני ולכן מתאים גם לסובלים מבעיות עור, אלרגיות שונות ואי ספיקת כליות.

את האגסים הכי בריא כאמור וגם הכי כיף לאכול כפי שהם, מקסימום חתוכים לפלחים, אבל אפשר גם לשלב אותם בסלטי ירקות או פירות, בגרנולה, בשייקים ובמשקאות ובעוגות וקינוחים, כמו זה שלפניכם.

אגסים ביין

להפוך את האגס לאלגנטי עוד יותר, אגס ביין. צילום: shutterstock

המרכיבים:

4 אגסים גדולים

2 כוסות יין אדום

4 כפות סילאן

כוס סוכר חום

מיץ מלימון אחד

תבלינים: קינמון, ציפורן, אבקת הל, פלפל שחור

ההכנה:

1. שוטפים את האגסים אך משאירים אותם שלמים, כולל העוקץ, ורק קולפים לסירוגין לאורכם רצועות מהקליפה, כדי לאפשר לרוטב להיספג.

2. מכניסים לסיר עם הסוכר על אש גדולה, מערבבים ומורידים את האש.

3. סוחטים פנימה את מיץ הלימון ומוסיפים את היין, הסילאן והתבלינים. מבשלים בסיר מכוסה על אש קטנה עד שהאגסים מתרככים ומדי פעם הופכים אותם ויוצקים עליהם את הרוטב.

4. לפני סוף הבישול, מסירים את המכסה ומגדילים את עוצמת האש כדי לרכז את הסירופ. מורידים מהאש, מקררים ומגישים. הולך מצוין עם כדור של גלידת וניל.     

עשינו לכם תיאבון? הצטרפו לקהילת האוכל של מוטק'ה

עוד במדור האוכל של מוטק'ה