אהבה לא צפויה

"אהבה לא צפויה". צילומים באדיבות יס דוקו 

העיתונאית פז שוורץ נותנת את רשות הדיבור לגיבורי הסיפור שהיא מביאה בסרטה "אהבה לא צפויה", שיוקרן ביום ד' (28.5) בערוץ יס דוקו בלוויין, כבר מהרגע הראשון. אין קריינות מלווה בסרט, אין כתוביות מבארות (יש פה ושם הבזקים של כותרות עיתונים), אין פרשנים ואין שיפוטיות. יש רק הסיפור נטו, שגיבוריו מספרים בנקודות זמן שונות, המצטרפות לפאזל חריג ומרתק. "הייתי ילדת רחוב שבורחת", מגדירה את עצמה בפתח הסרט אנסטסיה, בגרסת ההווה שלה כאישה צעירה שמתחזקת בדת. בגרסת הבראשית של הסיפור, המופיעה רק בהמשך, מתגלה ילדה ג'ינג'ית יפה, שבקטעי ילדות מסוימים עונה לשם המעוברת שלה, ענת. כי אנסטסיה עלתה לישראל בגיל צעיר מאוד עם אמה בלבד מחבר העמים לשעבר.

וכשם שאנסטסיה מגדירה את עצמה בראשית הסרט, כך גם אמה אומרת שהיא הייתה ילדה טובה שגדלה בלי אבא, ש"הייתה מסתובבת ברחובות לבד וככה הגיעה לדורון, לשתות מים". דורון הוא דורון בוכניק, ספר נמוך קומה שעבד בבית. אמו מספרת שהילדה שהופיעה כך סתם הפריעה לו "והוא לא ניגש אליה בכלל", ואחיו מעיד שהיא "הייתה נכנסת בלי נעליים, אומרת שהיא רעבה, צמאה. הייתה מתפשטת ונכנסת למיטה".

זה לא סרט צהוב מסנסציה ולא ורוד מסוכרזית. זה סרט מפוכח מאוד וטורד מנוחה במובן שהוא מלמד משהו על עד היכן - בכל כיוון ומובן - מובילה הכמיהה לאהבה, לחום אנושי, לקרבה, לאינטימיות ולחברות. איש אינו מעמיד פנים שמדובר ברומן רומנטי הוליוודי, או שהסוף - הנוכחי לפחות - הוא רק טוב, או מוחק בחיוביות שבו את מה שהיה ונעשה בעבר.

בני הזוג פנו לבית המשפט בבקשה להסיר את צו איסור הפרסום שהתייחס לפרשה, "כדי לחזור למשבצת של בן אדם", כדברי דורון. השופט שלח אותה לאבחון פסיכולוגי לפני שנעתר להם. אנסטסיה מסבירה ש"אי אפשר לכפר על מעשה כזה (כשלה - א"ה), אפילו אם מבקשים עשר פעמים סליחה", ומעידה שהיו מי שאמרו לה "את רעה, הכנסת גבר לשלוש שנים כדי שיתחתן רק איתך". אמא שלו מקבלת את המצב, אבל ממרחק חשדני, כמו גם אמא שלה, כל אחת מסיבותיה. ועל הרצפה, בין אביו נמוך הקומה המבוגר ביותר מ-20 שנה מאמו עטורת השביס, זוחל פעוט שאין לו מושג על הדרמה המפותלת שקדמה להולדתו.

"אהבה לא צפויה", ערוץ יס דוקו בלווין, יום ד', 28.5, 21:00. תסריט: פז שוורץ, ראובן ברודסקי; בימוי: פז שוורץ; צילום: ראובן ברודסקי; עריכה: רותי פרי-בר; מוזיקה מקורית: אלי סורני; הפקה: שולה שפיגל, דנה עדן. אורך הסרט: 49 דקות