אופציה נהדרת בבידוד: לסרוג מתנה לנכדים

בימים אלו רבים מאיתנו מחפשים פעילויות שיעזרו לנו למלא את הזמן. יש מי שעושה תרגילי ספורט, יש מי שצופה בטלוויזיה, יש מי שגולש בחנויות אונליין בחיפוש אחר מציאות שוות ויש מי שנהנה מיצירה כמו רקמה, ציור או כתיבה. גם בימים כתיקונם אוהבת צפי גבע, יוצרת ומנחת סדנאות פעילות יצירתית, לעסוק בסטייל ובמלאכת יד ומפעילה עמוד מקסים בפייסבוק בשם "סבתא מינה סטיילינג", שבו היא מציגה יצירות שכל אחד ואחת יכולים לאמץ בבית.

כשאני שואלת אותה לגילה היא עונה בחיוך: "קצת מפחיד לומר את הגיל היום. ישר מתייגים אותך בתור קשיש וסוגרים אותך בבית..." אז נסכם שגבע בת 60 פלוס, ילידת הארץ המתגוררת ברמת גן, נשואה, אמא לשלושה ילדים וסבתא לחמישה נכדים כשהגדול בן 15 והקטנה בת שנה.

"חזרנו מארצות הברית לא מזמן לכן אנחנו בבידוד כפוי כבר 10 ימים", היא מספרת. "מכיוון שיש לי בית עם חצר זו חצי נחמה, אבל בעיקרון אני בן אדם שיודע להעסיק את עצמו ואני יכולה להיות בבית תקופה ארוכה. הקושי היחיד הוא לא לראות את הנכדים אז נפגשים וירטואלית בzoom-. קשה שאי אפשר לחבק ולנשק".

איך הגעת לעולמות היצירה?

"זה משהו שטבוע בי מילדות. תמיד ציירתי, כתבתי שירים ועשיתי עבודות יצירה. בתיכון רציתי ללמוד אומנות בבית ספר מקצועי אבל הוריי לא הסכימו, כי בזמנו זה לא היה מכובד. רק מי שלא קיבלו אותו לתיכון עיוני הלך למקצועי. מכיוון שהייתי תלמידה טובה נאלצתי ללמוד בבליך. עברו עלי ארבע שנים משעממות. אחרי הצבא נישאתי ונולדו הילדים, למדתי ספרות באוניברסיטה והוצאתי תעודת הוראה. הייתי מורה 10 שנים ואחר כך למדתי לתואר שני בספרנות ומדעי המידע וניהלתי בספרייה בחטיבת ביניים במשך 20 שנה".

"ההשראה מגיעה מדברים ישנים ועתיקים שאני אוהבת"

במשך כל השנים האלו, מעידה גבע, התשוקה לאומנות לא הניחה לה. "עשיתי את כל הקורסים האפשריים באומנות - קרמיקה, ויטראז׳, פסיפס, תכשיטנות. סרגתי, רקמתי, תפרתי, שיפצתי רהיטים... בבית הספר גילו את הכישרון שלי וביקשו ממני לעזור בקישוט ולהעביר סדנאות יצירה. מכיוון שעבדתי בבית ספר ירוק התמחיתי באומנות מחזור".

היום את כבר בפנסיה.

"נכון, לקראת הפרישה לגמלאות עשיתי תעודה בהוראת אומנות מהגיל הרך ועד הגיל השלישי, ולאחר שפרשתי הגשמתי חלום ועבדתי בצהרונים כמורה לאומנות מחזור במשך כמה שנים. כמו כן עסקתי בסריגה של דברים מיוחדים ומכרתי מוצרי סריגה. הבת שלי שהיא גם אומנית הקימה את דף הפייסבוק שלי, ושם אני מפרסמת את היצירות שלי, סדנאות וכדומה. כיום אני לא עובדת כי אני רוצה לעזור יותר בטיפול בנכדים, כדי שהילדים שלי יהיו פנויים להצליח ולהגשים את החלומות שלהם, אבל אני לא מפסיקה ליצור".

מה את יוצרת?

"בעיקר סורגת, צובעת ומשפצת רהיטים ישנים".

מהיכן את שואבת השראה?

"ההשראה שלי באה מהאהבה שלי לדברים ישנים ועתיקים שאני מוצאת בשווקים ואפילו ברחוב, ומהמודעות הגבוהה שלי לאיכות הסביבה".

ביקשנו מגבע ליצור עבורכם סרטון קצר, שמלמד איך לסרוג כובע חמוד לנכדים. ככה גם תעבירו את הזמן בכיף וגם תכינו להם מתנות ליום שנחזור לשגרה.

כובע בשתי מסגרות, לתינוק, לילד ואפילו למבוגר:

צפי גבע מדגימה לגולשי מוטק'ה איך לסרוג כובע לנכדים. מתוך ערוץ היוטיוב של מוטק'ה

החומרים הדרושים: חבילה של צמר (אם אין חבילה שלמה אפשר להשתמש בשאריות של כמה צבעים), זוג מסרגות (המספר לפי עובי הצמר).

הוראות:

1. מתחילים עם להעלות עיניים על המסרגה. לגבי מספר העיניים צריך לדעת פחות או יותר את היקף הראש ואת האורך מהמצח ועד הקודקוד. אפשר לבקש מהילדים ומהנכדים שישלחו לכם את המידות.

2. ממשיכים עם סריגת שתי עיניים ימין ושתי עיניים שמאל. כל השורות חופפות וכך אנחנו ממשיכים עד שמגיעים לגודל הרצוי של הכובע. כשהגענו לגודל הרצוי וכדי לכווץ את הסוף אנחנו סורגים כל שלוש עיניים יחד בסריגת שמאל. זאת אומרת לוקחים שלוש עיניים, נכנסים אליהן וסורגים אותן לשמאל. אם נשארות בסוף שתי עיניים אז סורגים אותן. כך עד שכל הסריגה הצטמצמה לנו למספר עיניים בודדות.

3. עכשיו אנחנו חותכים את החוט ומשאירים מספיק ממנו כדי שנוכל אחר כך לחבר את שני הצדדים של הכובע יחד. אם אתם יודעים לסרוג במסרגה עגולה, לא תצטרכו לעשות את החיבורים.

4. אחרי שצמצמנו את הסריגה למספר עיניים בודדות, לוקחים את החוט הבודד שנשאר לנו ומעבירים אותו בעזרת מחט או בעזרת מסרגה אחת דרך כל העיניים שנשארו וסורגים בסוף, או מכניסים פנימה שלא יראו אותו.

5. אפשר להוסיף פונפון או לסרוג בצבע מתחלף כדי שיהיה מעניין. זה המקום להפעיל את היצירתיות שלכם.

עושות עיניים: לסרוג בשביל הכיף והנכדים

תחביב חדש בפנסיה: סריגת קקטוסים

מה עושים בבית? 8 הצעות להעביר את הזמן בכיף

הצטרפו לקבוצת אמנים וחובבי אמנות של מוטק'ה