אורז בסמטי בשלושה צבעים

כמעט בכל פעם שתפתחו את המקרר בביתנו, יימצא בו סיר של אורז בסמטי, שגרגריו המוארכים והמבהיקים מלובן יצאו מהבישול "אחד אחד". למה אורז? כי הוא מתאים לכולם. אחד מאיתנו אוכל אותו כמו שהוא, לבן ובתולי, ומסרב לכל תוספת. שני מתבל אותו ברסק עגבניות ביתי, שלישי מטביע אותו במרק ורביעית מעמיסה אותו לצלחת עמוקה וזורה עליו עדשים, גרגרי חומוס, נבטוטים, זרעוני צ'יה, ירקות מבושלים וכמעט כל דבר שנקרה בדרכה.

אורז הוא לא רק דרך יעילה לשבוע ולקבל אנרגיה, הוא גם מקור למינרלים כמו אשלגן, סידן, מגנזיום וזרחן, ויטמינים מקבוצת B, חומצות אמינו וחומצה פולית, בעיקר כשהוא במצבו ה"מלא", כלומר כשהגרגרים עוטים את מעטה הסובין שלהם. תכולת הסיבים התזונתיים שבאורז המלא כפולה מזו שבאורז הלבן. מאידך, בישולו ארוך יותר ואורך חיי המדף שלו קצר יותר.

בעניין החיבה לאורז אנחנו די קולעים לטעם העולמי. לא רק מיליארד סינים. גם היפנים, ההודים, האיראנים, הטורקים, האיטלקים, הספרדים והברזילאים מחבבים אורז, ולמעשה יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם ניזונה ממנו כמזון עיקרי. מכינים ממנו מג'דרה, ריזוטו, סושי, פילאף ופאייה, ממלאים בו עלי גפן, עגבניות ופלפלים ואפשר להכין ממנו פודינג מתוק או דייסה. אורז הוא גם חומר גלם לקמח, לאטריות, לדפי אורז, לחלב אורז ולחומץ אורז, ובדרום-מזרח אסיה מכינים ממנו גם משקאות אלכוהוליים כמו הסאקה היפני.

בתרבות המזרח הרחוק הוא מסמל שפע ונאכל בטקסים דתיים. הוא תורבת לראשונה בסין, ויש אומרים בהודו, ומשם הגיע ליפן ואחר כך נדד עם סוחרים ויורדי ים גם לדרום אירופה ולאפריקה. אפילו בארץ ישראל גידלו אורז בעבר הרחוק, סביב הכנרת ובעמק בית שאן. גידול האורז נעשה בשדות המוצפים במים להטבעת עשבים שוטים, ולכן הוא נעשה כיום בעיקר בארצות טרופיות וסובטרופיות, העשירות בגשמים.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

לאורז זנים שונים ומבדילים בגדול בין זני האינדיקה ארוכי הגרגרים לבין הג'פוניקה, העגולים והקצרים. שני הזנים נבדלים גם בכמות העמילן שהם מכילים, המשפיעה על המרקם הסופי. בעוד שהגרגרים הארוכים נוטים להיות "עצמאיים" יותר, גרגרי האורז העגול משחררים עמילן למי הבישול ולכן יוצאים דביקים ומתאימים לסושי, לכופתאות אורז ולכל מה שדורש מרקם דייסתי. משך הבישול והיחס בין כמות האורז למים משפיעים גם הם על דרגת הדביקות.

בישראל פופולרי האורז הפרסי בעל הגרגרים הארוכים, ואפשר למצוא על המדפים גם אורז תאילנדי, אורז פרא שצבעו שחור והוא למעשה זן של שיבולת שועל, אורז אדום, תערובות אורז ועוד. אם אתם מאוהבי האורז הלבן, כדאי לבחור באורז הבסמטי האיכותי יותר (מה שמתבטא במחירו), המכיל מעט מאוד עמילן וערכו הגליקמי נמוך יחסית. גם אותו, כמו את שאר זני האורז, ניתן למצוא בגרסה המלאה.

אורז בסמטי בשלושה צבעים, עם או בלי עדשים

המרכיבים:
2 כוסות אורז בסמטי לבן (אפשר גם מלא, טוענים שהוא פחות טעים)
4 כוסות מים פושרים
4 כפות שמן זית או קנולה
2 כפיות מלח בישול

אופן ההכנה:
שוטפים את האורז היטב במסננת במים קרים, אחר כך מניחים בתוך המסננת בקערה ומכסים במים פושרים או חמים למשך כמה דקות.
מניחים סיר על הכיריים, רצוי על פלטה שמקטינה את החום. מכניסים את השמן ומלח הבישול ומחממים. מוציאים את האורז מהמים, מניחים לו לטפטף מהמסננת ושופכים לסיר. מקפיצים כמה דקות תוך ערבוב ואז מוסיפים את ארבע כוסות המים.
מביאים לרתיחה תוך ערבוב מדי פעם, מנמיכים את האש ומבשלים 20 דקות. מכבים את האש ומשאירים את הסיר מכוסה, רצוי עם מגבת מעליו, לעוד עשר דקות של אידוי.
לגיוון הצבע אפשר להוסיף לאורז פטרוזיליה, כוסברה ושמיר קצוצים עם הבישול לקבלת אורז ירוק, 2 כפות כורכום לאורז כתום-צהוב ופפריקה אדומה ורסק עגבניות לאורז אדום.

אם יש לכם מצב רוח למג'דרה, שהיא שילוב אופטימלי מבחינה תזונתית של דגנים וקטניות שמספק חלבון מלא, אפשר להעמיד במקביל גם סיר עדשים. משרים כוס וחצי עדשים ירוקות ללילה ומסננים, מזהיבים בצל אחד קצוץ בסיר, מוסיפים את העדשים ביחד עם מלח, פלפל ואפשר גם כמון וכורכום, מכסים את העדשים במים ומבשלים כ-20 דקות. גם כאן כדאי להשאיר את הסיר סגור לאחר הבישול למספר דקות.

את העדשים מניחים מעל האורז ומפזרים מלמעלה רצועות דקות של בצל מטוגן, זהוב ופריך.

עוד על אוכל ומתכונים:

רולדת תמרים

כל מטבח והכיסונים שלו

קינוח תותים מהיר

מרק סיני מהיר וטעים

עוגיות טחינה נימוחות

יש לכם שאלה על בישול? רוצים לשתף מתכון מנצח? לקהילת אוכל: לחצו