אנרגיה של רוח צעירה: תרבות בנורדיה

לבית בנורדיה, מתחם הדיור המוגן של מגדלי הים התיכון בלב השרון, יש מנהלת תרבות, כמו בבתים דומים. אבל כאן התחושה היא שלפעמים הדיירים לוקחים פיקוד, והיא כמעט מיותרת. רבקה חיים, מנהלת התרבות, לא מתרגשת: "זה מצוין!", היא עולצת.

בכל פעם שדייר המקום יוזם ומציע לקיים פעילות לקהילה, ממהרת חיים להעמיד לרשותו ציוד ועזרים. אם במקרה יוצא מועד הפעילות של הדייר במקביל לתאריך שבו הוזמן מרצה או אמן מבחוץ, יבוטל האירוע החיצוני, "כי יש קדימות לפעילות של דיירים. יש להם דלת פתוחה ופרגון מלא".

ולראיה, הפעילויות שנעשות בידי הדיירים רבות ומגוונות: הדיירת שלי גליק מקיימת ערבי טריוויה, כל פעם מתחום אחר. לקראת החידון היא לומדת לעומק את התחום. בנוסף, הקימה גליק, בשיתוף דיירים נוספים, את "צוות לעניין". הצוות מארגן נשף בסוף כל שנה אזרחית,  ערבי בינגו ועוד.

אחרים מעבירים חוגים בנושאים כמו תנ"ך, משחק כדורת, שעורי תלמוד, מחול, צ'י קונג ועוד. יש גם דיירים שעבדו או עדיין עובדים כמרצים בתחומי עניין שונים והם מרצים עליהם גם בכפר. דייר שהיה די.ג'יי בצעירותו מתקלט במסיבות ומכין ערבי נושא עם קטעי וידאו, למשל על שלשיית הגשש החיוור, אריק איינשטיין או שנסוניירים צרפתיים. "זה הכל יוזמות שמגיעות מהדיירים", אומרת חיים. "יש להם רצון והם אומרים: 'לא יכול להיות שאנחנו רק ניקח ולא ניתן מעצמנו'. אני באמת חושבת שאנשים בגיל השלישי, שפנויים יותר מטרדות הפרנסה וגידול הילדים, צריכים להיות מעורבים בפעילות קהילתית. זה נותן המון".

מתופפים לכבוד המונדיאל. סימה ורודי בן המאה. צילום: רבקה חיים

וזה באמת לא קשור לגיל: את זרי הפרחים היפים שניצבים בכל יום שישי בלובי מכינה דיירת, שוזרת פרחים מקצועית בשם אריקה שמרון, שרק לאחרונה מלאו לה 95.

לפרטים נוספים אודות מגדלי הים התיכון לחצו כאן

רוח ברזילאית

איך מתכננים פעילות בתחום התרבות לגמלאים בדיור מוגן? "אני מחפשת ליצור עניין", אומרת רבקה, "שיהיה מסקרן, שיעשה חשק לצאת מהבית. אני בת הקיבוץ ברור חיל, שמפורסם ברוח הברזילאית שלו. את השמחה של ברור חיל אני רוצה להביא לפה ואני חושבת שזה קורה, יש פה אנרגיות מדהימות. אנרגיה של רוח צעירה".

בצד פעילות איכותית שנחשבת מתאימה לגיל המבוגר, יש תעוזה להציע גם דברים פחות מתבקשים: "עשינו סנפלינג בגלבוע ורפטינג בירדן, דברים משוגעים. דברים שאפשר להגיד עליהם שאף פעם לא מאוחר מדי. זה מדהים לראות אנשים שמעולם לא פיסלו ומעולם לא ציירו ממלאים את החוגים שלנו. יש עבודות ברמה אמנותית גבוהה מאוד".

עבודת פיסול בחוג לקרמיקה, של דיירת שהתחילה לפסל כשעברה לבית. צילום: רבקה חיים

וגם הפעילות ההתנדבותית משגשגת. מוסד "התופרות", למשל: דיירות אחדות הקימו בכפר מתפרה ומציעות תיקונים קלים. כל הכסף נתרם לבית החולים שניידר. בדרך זו הן כבר תרמו אלפי שקלים במהלך השנים. יש חוג סורגות שמכינות מוצרי ילדים בעבודת יד וכל ההכנסות קודש לתרומה. גם בתוך קהילת הגמלאים עצמה יש מתנדבים שמפעילים את הספרייה, מתרגמים מודעות לאנגלית ועוד. "אנשים רבים עסוקים בלעשות דברים למען הבית וזה הופך אותם לא רק לדיירים אלא לבעלי בית. אני אומרת לכולם, אף פעם לא מאוחר מדי. מי שיש לו חלום לעשות משהו והוא באמת מוכן להקדיש למענו כל מה שצריך – נעשה את זה יחד איתו".

לפרטים נוספים אודות מגדלי הים התיכון לחצו כאן