אריק איינשטיין בן 70: שפגאט בין עבר להווה

אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר ? איינשטיין הוא ארץ ישראל האמיתית. אמנם כשקמה המדינה הוא היה רק ילד בן תשע, אך נדמה שקולו ושיריו מלווים אותנו מאז ומתמיד, מהימים של ארץ ישראל הקטנה, דרך המלחמות והשמחות, העליות והמורדות, בטוב וברע. ביצירתיות בלתי נגמרת הוא מוציא אלבומים מופלאים כבר יותר מארבעים שנה, ואינו חדל להתחדש ולהיות אקטואלי ומעניין. הוא מגלה כישרונות צעירים ויודע לשמור על הסגנון המיוחד שלו. באלבומיו הוא יוצר מציאות או מגיב לה במבט מקורי, שהוא לעולם מצחיק ועצוב בו זמנית, ובעיקר מלא אהבה: לקרובים, לחברים, למקומות, לזיכרונות, לשירים ולסיפורים הישנים... כך פותח יואב קוטנר את הביוגרפיה הארוכה מאוד על גדול זמרי ישראל. מי שקשה להדביק לו 70 שנה. אבל מה לעשות ? גם איינשטיין, הצעיר הנצחי שממשיך לשתף פעולה עם יוצרים צעירים מבלי לשקוט על השמרים ולנוח על זרי הדפנה, סוגר שבעים שנה. ב-52 שנות הקריירה שלו הוא הקליט כ-500 שירים: עם להקת הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים, בכל מיני הפקות, סרטים והצגות, ובלא פחות מ-34 אלבומים, בהם שיתף פעולה עם מיטב היוצרים.


הוא נגע בכל הסגנונות ופנה לכל הקהלים, ולמרות שכבר שנים איננו מופיע, עדיין מקפיד להוציא אלבום חדש מדי שנה, לכתוב את רוב שיריו ולהתחבר לסגנונות העכשוויים. אין תימה שבניגוד לחברו ללהקת הנח"ל ולשלישיית גשר הירקון, הצעיר ממנו בשנה, יהורם גאון, איינשטיין מוכר גם בקרב הצעירים, גם בקרב הוריהם וגם בקרב סביהם. אלה שנפעמו מהבריטון הרך שלו בלהקת הנח"ל ? בה הפך, מיותר לציין, לכוכב ? הם היום בני גילו פחות או יותר. זה הדור שבא אחרי ישראל יצחקי, שמשון בר-נוי ודומיהם. בתחילה עוד ניסה איינשטיין לחקות את סגנון השירה של יצחקי, כוכב-העל של שנות ה-50, אבל מהר מאוד פנה לדרך משלו. ואת הדרך הזו הוא הקפיד לפתל ולהמציא כל פעם מחדש, כסוליסט ולצד יוצרים אחרים (שלום חנוך, מיקי גבריאלוב). אם להשתמש בהשאלה לגילו ? זה הגיל שבו הסבים נהנים כבר מכספי הפנסיה שלהם מול הטלוויזיה, בטיולים, או באופרה ? הרי שאיינשטיין, למרות שהוא עצמו סבא ל-18 נכדים וסבא-רבא לנין אחד, אינו נדבק להגדרה הזאת בשום פנים ואופן ("הנכדים קוראים לי סבא אריק, אבל הייתי מוריד את הסבא" - סיפר בראיון). שלל היורשים הזה הוא פרי בטנן של בתו הבכורה, שירי, הנשואה לאפרים-פישל, בנו של שותפו ליצירה ולשעבר ידידו משכבר הימים, אורי זוהר, ושל בתו השנייה, יסמין, הנשואה לבן אחר של זוהר, שלום. (איינשטיין: "מצב הנכדים והנינים הוא דבר זמני שעלול להשתנות בכל רגע"), ואולי, מבחינות רבות, גם הדור שלו מתחבר אליו דווקא משום שהוא מייצג לא רק את ארצישראל הישנה והטובה, אלא גם את איך שבני גילו היו רוצים להיראות ולהישמע בגילם. לכבוד יום ההולדת מארגנת רשת ג' סופשבוע בסימן איינשטיין, כשהמאזינים יתבקשו לבחור את השירים האהובים שלו. כל שיריו ישודרו בסדרת תוכניות במהלך סוף השבוע, ובשבועות הקרובים המאזינים יבחרו שלושה מאלבומיו היותר אהובים. אפרופו בחירה ? במצעד היובל של אותה רשת נבחר שירו, "עוף גוזל" במקום הרביעי, "לבכות לך" ? בתשיעי, "אני ואתה" ? בעשירי (במשאלים שנערכו על שירי איינשטיין הפופולריים ביותר - זה השיר שזכה במקום הראשון) ו"עטור מצחך זהב שחור" ב-11. הזמר היחיד שדורג בארבעה מקומות מ-11 הראשונים. אגב, "עטור מצחך" זכה גם במקום הראשון במצעד שירי איינשטיין שנערך בגלי צה"ל בשנות ה-90 המוקדמות, ובמקום השלישי במצעד הפזמונים העבריים של רשת ג' וגלי צה"ל לכבוד שנת ה-30 למדינה. אנחנו מתעכבים על השיר הזה משום שיש בו כדי לאפיין את עבודתו של איינשטיין ? קלאסיקה עברית (אברהם חלפי) עם לחן מדהים של אחד מטובי היוצרים, כרגיל אצל איינשטיין (יוני רכטר), בביצוע המשתף זמרים אחרים (יהודית רביץ וקורין אלאל הצעירות). אין ספק, אחד מסודות הצלחתו המתמשכת של הסבא-רבא איינשטיין נעוצה ביכולתו להתחבר לצעירים (אם תרצו ? לדור הנכדים) ובכל זאת לפגוע בהם בקולו, שגם הוא מתחדש עם השנים, מרחף על גלי הזמן ומתאים עצמו לאופנות חדשות בלי להישאר מקובע במה שיכול היה להישאר אצל אמן מבצע ויוצר אחר כשנות הזוהר שלו. אצל איינשטיין, תמיד מצוייד באירוניה עצמית, שום דבר אינו זוהר ואינו מורם מעם ? הוא תמיד שם בצורה הפשוטה ביותר, נשאר דומה כל כולו לקרקע נוף הולדתו ? תל אביב הקטנה שהולכת ומזדקנת, הולכת ומתפכחת, למרות כאבי הגיל, למרות השיער המאפיר, גם כשהבריאות כבר לא מה שהיתה פעם. "אני חי בשפגאט", סיפר - רגע אחת בעבר ורגל אחת בהווה (למרות שהשפגאט לא טוב במיוחד לגב...) מתברר שאפשר להישאר מעל לקשיים ולזמן אם יודעים איך. ואולי זהו מוסר ההשכל הטוב ביותר שאיינשטיין יכול היה לשאת איתו ליום הולדתו ה-70, לאלה שבני גילו, או שירצו להתבגר כמוהו.


איינשטיין נולד בתל אביב ב-3.1.1939. כנער היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" ואהב לשיר, אך התעניין בעיקר בספורט, וגם זכה להישגים בתחום: הוא היה אלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה. בגיל הגיוס הוא לא חשב ללכת ללהקה צבאית, אך אביו, יעקב, שחקן תיאטרון "האוהל", דחף אותו לנסות להתקבל לנקודת הזינוק החשובה ביותר בבידור הישראלי: להקת הנח"ל. חיים טופול, אברהם הפנר ואורי זוהר היו בין הבוחנים שלו כששר את "שיבולת בשדה" ושיחק אטיוד קצר. איינשטיין התקבל ללהקה, בה שירתו ברקו (אליהו ברקאי), יוסי פרוסט ואביטל מוסינזון ואחר כך יהורם גאון, עליזה רוזן, עמירם ספקטור, גברי בנאי והאקורדיוניסטים יוסל'ה אורג ותובל פטר. איינשטיין שר בתוכניות "צריך לחיות" (בה קיבל קטעי סולו ראשונים ב"פגישה בניכר" וב"יא ירח") ו"לא לצאת מהכלים" (בה היה סולן ב"רוח סתיו" ושר גם ב"דינה ברזילי", "אחד גבוה ושניים קטנים" ועוד). ב-1959, אחרי שהשתחרר מהצבא, שיחק ושר בתיאטרון הסאטירי "סמבטיון" וגם בתוכנית האחרונה של להקת בצל ירוק (עם ברקו, חיים טופול, אברהם מור, גליה טופול ונירה עדי). בין השירים בהם בלט קולו היה "ליפא העגלון", בו היה הסולן ידידו ברקו, שנהרג בתאונת אופנוע. ב-1960 הוציא איינשטיין תקליטון סולו ראשון, ובו ארבעה שירים בעיבוד אריה לבנון: "השעות הקטנות של הלילה" (מ' יוסי גמזו, ל' יוחנן זראי), "פונדק במדבר" (מ' אהרון שבתאי, ל' אריה לבנון), "היא הייתה בת 17" (מ' עמוס אטינגר, ל' אדוארד אולארצ'יק) ו"עיר לבנה" (מ' ול' נעמי שמר). אחרי הוצאת התקליטון הייתה הפסקה של שנים אחדות בטרם המשיך איינשטיין להקליט כסולן. בשנים אלה הוא שר בלהקת הצעירים עם נחמה הנדל, יוסי פוסט ושייקה לוי, בה הופיע בשם הבדוי ארי גורן. הוא גם השתתף כזמר ושחקן בהצגות, ביניהן "משלי ערב", "תל אביב הקטנה" ו"אירמה לה דוס", כיכב בסרטו של שלמה סוריאנו "ניני" (בו השתתף גם אביו, יעקב, בתפקיד אביו), וגם התחתן (עם אלונה). ב-1964 הוא הצטרף לבני אמדורסקי ויהורם גאון לשלישיית גשר הירקון, בה היה חבר עד שנת 1966. שני הרכבי שלישיית גשר הירקון (בשני החליף ישראל גוריון את יהורם גאון) היו ההצלחה הגדולה ביותר במוסיקה הישראלית הפופולרית של שנות ה-60. רבים מהשירים בשני אלבומיהם (ושירים נוספים שלא נכללו בהם) הפכו לקלאסיקה של הזמר העברי. איינשטיין עצמו, אגב, מתייחס לתקופה ההיא במעט זלזול, כאל תקופה חביבה, אך חסרת ערך אמנותי אמיתי. הוא האזין אז לרוקנ'רול ולביטלס, ואילו שירי השלישייה היו קרובים יותר לשנסונים צרפתיים ולבלדות רוסיות מאשר למוסיקה החדשה. עיבודיו של יצחק גרציאני, עם השפעות הג'אז בהם, היו אומנם די "מתקדמים" ושונים מצליל הלהקות הצבאיות ששלט בזמר העברי, אך ההתייחסות לפופ הייתה כאל בדיחה. שלישיית גשר הירקון, לדוגמה, הקליטה את "From Me To You" של הביטלס כ"למה את לא יוצאת איתי" (מ' חיים חפר), ובסרטו של מנחם גולן "דליה והמלחים" הופיעה השלישייה בשיר "שייק" (מ' רות בת דור, ל' גרציאני) כשחבריה חובשים פיאות בסגנון הביטלס. בתקופת חברותו בשלישיית גשר הירקון המשיך איינשטיין לשחק בסרטים ולהקליט כסולן. ב-1964 הוא שיחק בסרטו של אפרים קישון "סאלח שבתי" וגם שר בפסקול עם גאולה נוני את "לי ולך" (מ' דידי מנוסי, ל' יוחנן זראי). הוא גם השתתף בסרטו של ישראל "פוצ'ו" ויסלר "אולי תרדו שם". בפסטיבל הזמר 1964 שר איינשטיין בעיבוד תזמורתי של גרציאני את "הרחק בלילה" (מ' יעקב שבתאי, ל' שמואל אימברמן) ועם שלישיית גשר הירקון את "אותך" (מ' אורי אסף, ל' יגאל גורדון). בפסטיבל הזמר 1965 זכה איינשטיין במקום הראשון עם "איילת החן" (מ' עודד בצר, ל' נתן שחר, ע' גרציאני). שלישיית גשר הירקון הגיעה למקום השני עם השיר "הגביע" (מ' יורם טהרלב, ל' נחום היימן) ולמקום השלישי עם השיר "ליל קרב" (מ' ברוך שדה, ל' שמואל אימברמן). גם בפסטיבל הזמר 1966 ידע איינשטיין הצלחות. כסולן הוא זכה שוב במקום הראשון עם השיר "ליל סתיו" (מ' חיה כהן, ל' חיים צור, ע' שמעון כהן) ועם שלישיית גשר הירקון במקום השני עם "ריח תפוח ואודם שני" (מ' טהרלב, ל' היימן, ע' אלכס וייס). חוץ מזה הוא שר בפסטיבל גם את "לא פעם בקיץ" (מ' רחל, ל' שולמית ליפשיץ) ועם השלישייה את "בואי ילדה" (מ' ול' יאיר קלינגר, ע' אלכס וייס).
להמשך הביוגרפיה ?
[u]לחצו[/u]


עוד כתבות על כוכבים מבוגרים

[u]
ישראל יצחקי: אליל הנוער הראשון של ישראל
[/u]

[u]
גאולה גיל חוזרת לדבר אלינו בפרחים
[/u]

[u]
אליזבט טיילור מתחתנת בפעם התשיעית
[/u]

[u]
ג'יין פונדה רוצה סקס לבני 70
[/u]

[u]
ברברה סטרייסנד בת 60: שוברת את כל השיאים
[/u]

[u]
גם מרתה סטיוארט זקוקה לוויברטור
[/u]

[u]
חיי המין הזוהרים של בת גיל הזהב
[/u]

[u]
ג'ולי אנדריוס זוכה בפרס מפעל חיים
[/u]

[u]
סוד נעורי הנצח של דיאן סוייר
[/u]

[u]
מלכת השחקניות
[/u]

[u]
בנות ה-60+ ברשימת הזוהרות בעולם
[/u]