ביקורת ספר: אהבה מטרידה

את הספר "אהבה מטרידה" אי אפשר להניח מרגע שמתחילים לקרוא בו, למרות שלא מדובר במותחן במובן השגרתי של ההגדרה. מדובר בעצם ברומן קצר - 171 עמודים בלבד - שגם ההווה של העלילה שלו קצר מאוד, ימים בודדים בלבד, ובכל זאת, הוא מלא וגדוש ודחוס ומקפל בתוכו שלל רבדים, עלילות משנה והפתעות. את הסיפור מספרת-מפענחת, נזכרת-מבררת דליה, אישה בת 40 ומשהו, מאיירת שחיה ברומא וזה שנים מטפחת במתכוון נתק מבני משפחתה השונים שחיים במרוחק ממנה ושומרת רק על קשר רופף - שבעיקר מעיק עליה כשהוא מתממש במפגשים חודשיים או בשיחות - עם אמה. אלא שכל זה משתנה כשהאם, אמליה שמה, המודיעה לבתה על בואה הצפוי, מתה בטביעה בים, ביום הולדתה של דליה. דליה חוזרת לנפולי, ללוות את אמה בדרכה האחרונה, חוזרת למחוזות ילדותה שמתבררים כאפלים עוד הרבה יותר ממה שזכרה או חשבה. היא מנסה להבין מה השתבש במה שאמור היה להיות עוד מסע של אמה לביקור אצלה, מה באמת גרם למותה, איך ולמה זה קרה כפי שקרה. בניסיון להבין מה באמת עבר על אמה בימים האחרונים לחייה, פותחת דליה שורה של תיבות פנדורה שמשנות לגמרי את זיכרונות ילדותה כפי שזכרה אותם עד כה. פיסה אחרי פיסה של מידע מעוררת זיכרון חבוי ומודחק אחר, ולפתע מתבררת לה אמת אחרת, מתפוררות הגנות של שנים שנתמכו בשקרים, בחצאי אמיתות ובסילופים - מכוונים ומקריים. אט-אט היא מגלה ששום דבר בעצם אינו בדיוק כפי שחשבה, זכרה, ידעה או ברחה מפניו במשך שנים.


הסופרת - שלמרבה האירוניה אלנה פרנטה הוא פסבדונים שמאחוריו היא מסתתרת - עוסקת ברומן הכובש הזה בסוגיה המרתקת של הזיכרון האנושי, עיבודו ובעצם גם איבודו. באמצעות הגיבורה שלה, דליה, היא בוחנת את הסוגיה המורכבת של זיכרונות ילדות וזיכרונות מודחקים, אותו סוג של זיכרונות שזכה לחשיפה רבה ושנויה במחלוקת בהקשר של מי שעברו בילדותם התעללות וטראומה מסוגים שונים. פרנטה, שזהו הרומן הראשון שלה שיצא במולדתה, איטליה, אבל השני שלה שרואה אור בעברית (קדם לו "ימי הנטישה"), מאכלסת את סיפורה בשלל טיפוסים ססגוניים שמגלים פנים שונים ומשתנים, משרטטת בצבעים חיים ועזים את איטליה של נפולי השונה כל כך מאיטליה של רומא, את איטליה של שנות החמישים, שנות ילדותה של הגיבורה, לעומת איטליה של ההווה. היא טווה את השתי-וערב של העלילה, הזמנים והגיבורים, כשכל קטע שמתוסף משנה בעצם את כל התמונה כולה. את הערך המוסף לסיפור עוצר הנשימה הזה מעניק תרגומו המצוין של אלון אלטרס, שקולח והולם את העלילה, האירועים והדמויות, ומעניק תחושה שכאילו כך נכתבו הדברים, בעברית שהיא סוג של איטלקית לגמרי מובנת, קולחת ומתנגנת לקורא הישראלי.
שורה תחתונה:
רומן כובש וסוחף על משפחה ויחסים, זיכרונות ותעתועים.
"אהבה מטרידה" מאת אלנה פרנטה. מאיטלקית: אלון אלטרס, הספרייה החדשה/ הוצאת הקיבוץ המאוחד. 171 עמודים

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: הרפר ריגן

ביקורת קולנוע: ג'ולי וג'וליה

כבר מתחיל: פסטיבל המחול תל אביב דאנס

ביקורת ספר: חפצים חדים

ביקורת קולנוע: שומרת אחותי

ביקורת ספר: שלום לך, עצבות