ביקורת ספר: בחול

למרבית הישראלים, בין אם מדובר בכאלה שהם בעלי זיכרונות אישיים מאותו זמן ובין אם לא, שנת 1973 מתקשרת בתודעה מיד - ובצדק - עם מלחמת יום הכיפורים. בספרו "בחול" לוקח אגור שיף את הקוראים לאותה שנה, אבל משתהה בה, רוב הזמן הסיפורי, רגע (מטפורי) לפני המלחמה. ולא שהמלחמה אינה נוכחת בסיפור: היא פורצת לתוכו, בסיומו, מזעזעת את כל המציאות הפנימית שבו ומשנה את מהלכו, ממש כמו ששינתה לכולם כאן את החיים. רם דינור, לשעבר רומק פוירבלום, הוא קצין חקירות במשטרה, הנחשב גאון וכוכב ואוהב את עבודתו. הוא עלה לישראל כנער ב-1946, פליט שאמו נספתה בשואה והוא שרד אותה, ובעצם היא עברה לידו, כשחי הרחק מהזוועות, בחיק הורים מאמצים אוהבים ותומכים. לארץ ישראל עלה אחרי שאותר בידי נציגי הסוכנות בשם אביו, משורר ועסקן מפלגתי שעלה לארץ שנים קודם לכן והותיר מאחוריו בפולין את אשתו ואת בנו. גם אחרי שצומצם מאוד המרחק הגיאוגרפי שהפריד בין הבן לאב, המרחק הנפשי נותר בעינו, ודינור הבן לא חי עם אביו, לא גדל לצדו ולא היה חלק מחייו. הוא למד לחיות בשלום עם החסר והנתק, שירת בצבא ונישא, למד באוניברסיטה וביסס קריירה. מכל הבחינות, לטעמו, חייו הבוגרים התנהלו תמיד בנעימים. הוא נשוי באושר שנמשך כבר עשרים שנה ויותר למילכי (מילכה), מורה לטבע וקיבוצניקית במקור, עושה חיל בעבודתו ומיועד לקידום, אוהב את ארצו, דירתו וסביבתו, ואפילו הילדים שאין לו לא מטרידים יותר מדי את מנוחתו. ואז יום אחד, ביולי 1973, הוא מתבקש להצטרף לצוות חקירה החוקר את מותה של נערה שגופתה מתגלה בחולות בין קיסריה לאולגה. משהו בנערה המתה, בביוגרפיה הקצרה והצבעונית שלה, שואב אותו לתוכה, ומה שמתחיל כחקירה שגרתית נהפך להתחקות אובססיבית. בעקבות הנערה הוא מתוודע לחבורת צעירים תל אביביים שעולמם התרבותי שונה בעליל משלו. הם מסתובבים בין בתי תה ומסיבות, חדורי להט וסמים, מקשיבים למוזיקה שרחוקה שנות אור משירי הלהקות הצבאיות ומתווכחים על פוליטיקה הרחק מלב הקונצנזוס. הם עושים סקס בלי אהבה ואוהבים בלי סקס, הם חיים באותה מדינה, אבל בעולם שונה לחלוטין. המסע בעקבותיה מוביל אותו למסע בעקבות עברו, מסע שמערער לחלוטין את יסודות עולמו.


מתוך התבוננות ובחינה של פרקי חייה של הנערה שמתה והנפשות שפעלו בהם הוא מתחיל לבחון ולראות באמת את חייו, לבדוק את פשר בחירותיו וויתוריו. הוא מגלה מה באמת קרה לה, איך ובאילו נסיבות, ומגלה גם מה באמת קרה וקורה לו עצמו. בדרך חולפים הימים והשבועות, ומי שבראשית הסיפור היה קצין משטרה שחייו מהוגנים ומסודרים עד הקפל המגוהץ במדיו, מגיע בסיומו לסיני ולאש המלחמה שפורצת סביבו כאדם רדוף רוחות עבר, בודד, פרוד מאשתו שתהום נפערה בינו לבינה, נטול עבודה ומעמד, אדם שכל מה שהיה לו ברור וידוע - השתבש והתמוטט. כמו מציאות החיים הישראלית באותם ימים. שיף שזר פה רומן בלשי בתוך רומן בלשי, סיפור על חוקר משטרה הפותר תעלומה, שהוא גם איש הפותר את תעלומת חייו. את שני הסיפורים הללו, הכרוכים זה בזה ונובעים זה מזה, נטע היטב בארבעה חודשים של שנת 1973, זמן רחוק-קרוב, זמן שהוא במרחק נגיעה, ובכל זאת - כה שונה ורחוק. שיף יודע לספר סיפור, לעצב דמויות אמינות ומעוררות אמפתיה ולהפיח חיים במציאות שהייתה ואיננה בכישרון גדול. כך הוא מחזיר לחיים את הלירה ואת הכרמל-דוכס, את קולנוע תכלת ואת קפה רוול בתל אביב, ואפילו את מוכרת הסיגריות הקשישה שניצבה שם תמיד, מאז ומעולם, עם עגלת מרכולתה. כילדה תל אביבית לאמא מעשנת בסוף שנות השישים-תחילת השבעים, הייתי גם אני משוכנעת, כמו שמתאר גיבור הספר, שהיא תמיד הייתה שם, שתמיד הייתה זקנה, ושלנצח תהיה שם. "בחול" הוא ספר ששואב לתוכו בקלות את הקורא המקומי - הוא קריא, סוחף, אותנטי, נגיש, משלב היטב אלמנטים של רומן ובלש, מתח ודרמה אנושית-אישית, והוא מאוד מכאן, לגמרי משלנו. נטוע בהוויה הישראלית, בטראומה ובחוויה שכל אחד הכיר או מודע לה, ספג ישירות או בעקיפין, והושפע ממנה. שיף הוא סופר מוכשר שפרסם כבר שני רומנים מוצלחים מאוד לטעמי, אשר זכו לשבחי מבקרים, אבל משום מה לא זכו להצלחה שלה היו ראויים בקרב קוראים-קונים (לכו לחפש: "הרגלים רעים" ו"מה שרציתם"). אולי הפעם יזכה שיף סוף-סוף גם בהכרה שהוא ראוי לה מצד הקוראים.
שורה תחתונה:
סיפור סוחף, נוגע ומפתיע, נטוע בלב החוויה הישראלית.
"בחול", מאת אגור שיף. הוצאת עם עובד, 286 עמודים

אוהבים לקרוא? רוצים להמליץ על ספר טוב שקראתם או לקבל המלצות על ספרים מגולשים? לשוחח על ספרים ולהשתתף במועדון קריאה? הצטרפו לקהילת הקוראים של מוטק'ה:

קריאה, ספרים מומלצים

עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: שש דמויות מחפשות מחבר

ביקורת קולנוע: פרשס

ביקורת תיאטרון: אותו הים

ביקורת ספר: הקורבן

ביקורת קולנוע: על הזוג מורגן שמעתם?