ביקורת קולנוע: זאת מלחמה

קצת אחרי שסוכן הסי.איי.איי. (נגיד) אף-די-אר (כן! כמו ראשי התיבות של אחד הנשיאים הכי ידועים של ארצות הברית!) מנסה להקסים בכוח את לורן, מבקרת איכות במכון צרכנות כלשהו בקליפורניה, היא אומרת לו שזה לא ילך ביניהם כי יש לו בגרות נפשית של ילד בן 15. וזו בעצם ההגדרה הכי קולעת, כנראה, לקהל היעד שאותו - אולי - יבדר הסרט הזה: ילדים ילדותיים, בלי קשר לכרונולוגיה. מדובר במה שמוגדר כקומדיית אקשן רומנטית, אלא שהאקשן מגוחך במופרכותו, הקומדיה לא ממש מצחיקה (אלא אם כן נפילות ובדיחות קרש זה הקטע שלכם) והרומנטיקה - נו. זו מתבטאת כאן בעיקר בנשיקות קפוצות שפתיים (לא משנה מי עם מי), בהעמדות פנים דביליות (ככה הבחורים חושבים שהיא רוצה אותם) ובדברת וולגארית על סקס, משיכה וכל השאר. הסיפור הוא כזה: אף-די-אר וטאק, הראשון בעל עיניים כחולות והשני בעל מבטא בריטי, הם שני סוכני סי.איי.איי וגם חברים הכי טובים (!) וגם בני דודים (!). אף-די-אר הוא השחצן רודף הנשים, שגר בדירה עם בריכה בתור תקרה, זה שקודם יורה ואחר כך בודק אם יש לו מחסנית. טאק הוא גרוש ואב לבן צעיר ומתוק כמובן, והוא השקול בצמד, זה שקודם חושב ואחר כך יורה. כך הוא כך, השניים האלה חוזרים ללוס אנג'לס ממשימה אי שם שבה חיסלו איזו משפחת רעים העונה לשם היינריך (אל תבלבלו את המוח עם זוטות כגון מה בדיוק הם עושים ולמה הם רעים שחייבים למות). אבל כמובן, היינריך רשע מרושע אחד נותר בחיים, ויוצא בעקבותיהם לסגור חשבונות. בינתיים בקליפורניה הזהובה חיה לה בבדידות מזהרת לורן מבקרת האיכות, בלונדינית נמרצת שנסעה מערבה בעקבות אהבה, יפיוף מגודל שהיא כל הזמן נתקלת בו (ידעתם שלוס אנג'לס היא בגודל של גבעתיים?), אבל עזב אותה לאנחות. יש לה חברה עם פה גדול ועם בעל דוחה, שכל הזמן מדריכה אותה בענייני זוגיות, מרצה לה על אהבה ורושמת אותה לאתר דייטים. במקרה בדיוק גם הסוכן טאק נרשם לשם, וכך טאק ולורן נפגשים, אבל גם לורן ואף-די-אר, שעוקב אחרי חברו, נפגשים. שני הסוכנים האמיצים נדלקים על הבלונדינית ומצמידים לה מעקבים מתוחכמים, האזנות ומצלמות, כאילו אין בעולם מזימות אמיתיות או לפחות גרעין איראני קטן.


הסרט נע בין טריק לטריק נגדי שכל חבר עושה לרעהו, כשהבחורה שלא מסוגלת להחליט - וגם לא קולטת כלום - תקועה באמצע ובעיקר מחליפה בגדים, נעלי עקב בלתי אפשריות והגיגים מטופשים עם חברתה הבהמית, ששחה לה ברגע פילוסופי, לכי עם מי שעושה אותך אישה טובה יותר, לא עם הבחור הטוב יותר. אז הבנתם במי היא בוחרת בסוף, כן? ולא שזה משנה, כי כל ההבדל הוא מבטא בריטי לעומת עיניים כחולות, ובסוף שניהם גם נשארים חברים הכי טובים וסוכנים כמעט מושלמים. ריס ווית'רספון, שחקנית שאוחזת באוסקר על סרט רציני ("הולך בדרכי"), קנתה את כוכבותה בקומדיות רומנטיות (ע"ע "בלונדינית אמיתית" להמשכיה וקרוביה). לא מזמן אפילו כיכבה במשולש רומנטי-קומי לא מוצלח אחר, "איך אתם יודעים". אפשר להבין את משיכתה לאזור הבטוח הזה מבחינתה של קומדיות רומנטיות (כולם צריכים להתפרנס), שהוא המגרש הביתי (גם אם לרוב זניח) גם של עמיתותיה ג'ניפר אניסטון וקתרין הייגל. יש לשער שווית'רספון, פצצת אנרגיה צהובה וחייכנית, תצא גם מהמלחמה הזאת כמעט ללא שריטה בקריירה, ומחוזקת בכמה מיליונים תמשיך לסרט הבא. כי לווית'רספון יש כוח הישרדות בלונדיני מתוק מוכח, מה שלא בטוח שיהיה לשני השחקנים הלא-כוכבים המגלמים את שני הסוכנים שבסרט: כריס פיין המגלם את אף-די-אר ותום הארדי המגלם את טאק. להגנתם של השניים אפשר לטעון כי התסריט לא ממש נותן להם הזדמנות להוכיח כישרון אדיר. מצד שני, גם עם מה שיש הם לא עושים שום דבר חיובי. הארדי, שלזכותו רשומה השתתפות בסרט המצליח "התחלה", מעצב כאן דמות משועממת מעצמה, ואין פלא שלורן מתקשה ליפול ברשתו. פיין לעומתו ניחן בכריזמה של נרקיס מדיקט כחול מבט, שזה אולי מתאים בול לתפקיד קן מצמד הבובות ברבי וקן, אבל הוא הרי אף-די-אר.
שורה תחתונה:
תשלחו את הילדים עם כסף לפופקורן.
"זאת מלחמה", קומדיית אקשן רומנטית אמריקנית. תסריט: טימוטי דאולינג, סיימון קינברג; בימוי: מקג'י; צילום: ראסל קרפנטר; עריכה: ניקולס דה-תות', ג'סי דרייבוש; מוזיקה: כריסטוף בק. משתתפים: ריס ווית'רספון, כריס פיין, תום הארדי, צ'לסי הנדלר ואחרים. אורך הסרט: 97 דקות עוד על תרבות ובידור:

ביקורת תיאטרון: נתתי לה חיי

ביקורת ספר: מכירת חיסול

ביקורת קולנוע: סערת רוחות

ביקורת ספר: לא קרה כלום

ביקורת תיאטרון: ביקור הגברת הזקנה

ביקורת ספר: המייצגים

לקהילת תרבות:

לחצו

מחפשים הנחות למופעי תרבות ובידור? -

מבצעים והנחות