לאחרונה הושק שוקולד "רוזמרי", ב"הוצאה נוסטלגית" מיוחדת, לכל מי שמתגעגע לשוקולד החלב של פעם. מה שגרם לנו לחשוב – אנחנו מתגעגעים לממתקים. בדיוק כמו עוגיות המדלן של מרסל פרוסט, שהניבו את "בעקבות הזמן האבוד", כל ביס בממתק עבר שולח אותנו לזיכרונות ילדות ולאושר גדול.

צילום מעין זיגדון

היום, שלא כמו בעשורים הראשונים של המדינה או בתקופת הצנע, השפע על המדפים אינסופי. אבל הדלות הגדולה שהייתה פעם בענף המתוקים, היא בדיוק מה שהופך את אותם חטיפים ששווקו ויוצרו בישראל לפני 40 ו-50 שנה לזכירים בהרבה. הנה כמה כאלה שישאירו אתכם תמיד עם טעם מתוק בפה.

מסטיק פם פם

הבזוקה המוכר לא היה המסטיק היחיד שדאג לשלב ערך מוסף בעטיפה שלו. מסטיק "פם-פם", אותו ייצרה חברת "יונלה" שפעלה בקרית אריה, הוציא בכל פעם סדרת עטיפות שונה, אותם היו אוספים הילדים: תמונות של כדורגלנים ישראלים מיתולוגיים כמו סטלמך, חודורוב וגלזר, גדולי האומה כמו ביאליק, הרצל ואחד העם, ארצות שונות ועוד. בשנות ה-60 אפילו נרשם שכלול קטן, כשבעטיפות שולבו תמונות שהיו ניתנו להזזה לפי דרך החזקתן. וכן, גם המסטיק היה לא רע בכלל.

תססן

בהתחשב בעובדה שאפילו משקה ה"זיפ" כבר מזמן הפך לנוסטלגיה, מעניין לדעת שעדיין ניתן למצוא במקומות מסוימים את אבקת הגזוז הנקראת "תססן" – אולי לא באותה אריזה – אבל אם מתחשק לכם לטבול את האצבע בשקית קטנה המכילה סוכר צבוע בטעמי תפוז או תות, זה עדיין אפשרי.

לצריכת התססן היו כמה אסכולות: האחת: מרטיבים את האצבע היטב ברוק, שופכים עליה מהשקיק ומלקקים אותה. השנייה: פותחים פתח קטן בשקית ופשוט מוצצים ממנה את תוכנה. חייבים להודות, כיום טעמה המלאכותי של האבקה נשמע בלתי מושך בעליל, אבל עם סנטימנטים לא מתווכחים.

ופל מצופה של "מן"

אם צנחן בצבא ההגנה לישראל היה מקבל צל"'ש עבור אומץ לבו ודבקותו במטרה, השק"מיסט – כך לפי הבדיחה החבוטה – היה מקבל צל"ש לאחר שביצע את עבודתו "מעל למצופה". את הוופלים באריזה הכחלחלה שמתחתיה חיכתה עטיפת כסף מרשרשת, היה אפשר לרכוש גם מחוץ למחוזות השק"ם, בקיוסקים השונים ובמרכולים.

ופל מצופה, בטח ובטח כשהוא נצרך עם בקבוק טמפו לידו, היה חתיכת נחמה בעת הצורך, לילדים ולחיילים, ולכן תמיד תיקשר אליו איזו הילה קטנה. למי שמתגעגע לאותו מרקם מופלא, ניתן גם כיום להשיג מארזים של אותם וופלים, וכן, יש חטיפים בהם ה"בטעם שוקולד" עובד לא רע בכלל במקום הדבר האמיתי.

סנקור

בדיוק כמו השאלה הנצחית "איך אתה אוכל את הקרמבו שלך, מהביסקוויט או מהקרם", כך הולידה גם הסנקור, סנדוויץ' הגלידה עם הביסקוויטים, תהייה דומה: מאיזה צד מתחילים? מהשוקולד או מהווניל? יהיו כאלה שייחסו לבחירה שלכם אבחנות לגבי האופי שלכם - אנחנו מאמינים שבסך הכל מדובר בטעם אישי. הסנקור, בהתאם לאותם ימים, היה חתיכת חידוש במקפיא – גם גלידה וגם ביסקוויט?! למה מגיע לנו כל הטוב הזה?!

הסנדוויץ' הקריר היה חתיכת להיט בעבר, מה שלא מפתיע, בהתחשב בכך שמדובר בתקופה בה בתי אב רבים התפתו לקנות אבקות גלידה להכנה ביתית ששווקו על ידי תלמה, אוסם וויטה - ונחלו חתיכת אכזבה כשטעמו את התוצר הסופי.

לשונות חתול

את האפיל שבלשון המחוספסת של החתול עוד לא מצאנו, אבל באותה קופסה מאורכת וצהבהבה שהכילה אצבעות חלקלקות של שוקולד חלב דווקא מצאנו לא מעט. גם כאן, לא היה מדובר בשוקולד איכותי במיוחד, וכל "לשון" הייתה דקיקה יחסית ולא סיפקה לבדה את התאווה למתוק, אבל בכל זאת, כשאיזו דודה היתה מגיעה לביקור עם הקופסה הזאת ביד, היה נחמד לפתוח אותה ולתחוב לשון אחת לפה ולהעמיד פנים שמדובר באחת אמיתית. מיאו.

צילומי מסך מתוך האתר הנפלא נוסטלגיה אונליין - אתר הנוסטלגיה הישראלי

לאיזה ממתקים אתם מתגעגעים? ספרו לנו בתגובות

אומרים שהיה פה שמח: משחקים משנות ה-60

מתגעגעים לטלוויזיה של פעם? כל הסדרות שאהבנו

 איך להכין חמוצים בבית

 ממרילין מונרו ועד טוויגי: 5 אייקוניות אופנה של כל הזמנים

הנקטרינה - עושה לנו את הקיץ

טעם של עוד: איך להפוך זיכרונות לחיוביים? 

נוסטלגיה פורימית: כך התחפשתם כשהייתם ילדים

פירות יער זה להיט - וזה מה שאפשר לעשות איתם

הצטרפו לקהילת האוכל של מוטק'ה