הישראלים שמככבים בספר השיאים של גינס

הכל התחיל ב-1954 כשמנכ"ל  בירה גינס דאז, סר יו ביבר שמע ויכוח בין שני ציידים שניסו להכריע מי הציפור המהירה ביותר בעולם. ויכוחים מהסוג הזה היו פופולריים בפאבים בשעתו, אז ביבר החליט להפיק ספר עובדות שייתן מענה לשאלות כאלה. כך יצא ב-1955 בבריטניה ספר שיאי גינס הראשון. הספר מתחדש כל שנה, ובעשור האחרון הפך למעין ספר שיאים ביזארי שכולל שיאים משונים כמו: הלשון הכי ארוכה (9.57 ס"מ), הפין הכי ארוך (34.29 ס"מ), האישה עם הוואגינה הכי חזקה בעולם שהרימה 6.35 קילוגרמים באמצעות הנרתיק שלה, האישה עם הכי הרבה פירסינג (7,000) ועוד. ישראל מפגינה נוכחות בספר השיאים במהדורות שונות שלו. שוחחנו עם שלושה שעשו את זה, ושמענו מהם על החוויה, מה גרם להם לרצות להיכנס לספר השיאים, ואיך, אם בכלל, השתנו חייהם מאז.

עופר מור: בנה את סוס הנדנדה הגדול בעולם

שנה שלמה לקח לעופר מור, 51, לבנות את סוס הנדנדה הגדול בעולם, באורך של 7.6 מטרים, גובה 6.1 מטרים, רוחב 3.22 מטרים ומשקל של 2.2 טון. 50 ילדים יכולים להתנדנד על הסוס בו זמנית, או יותר נכון מתחתיו. בין הרגליים ישנם ספסלים, שעליהם יכולים הילדים לשבת. הסוס נכנס למהדורת 2012 של גינס, וניצב עד היום בסמוך לבית המלאכה של מור בקדימה. "היה לי חלום להתפרנס מבניית סוסי עץ בעבודת יד", מספר מור. "אחרי שלוש שנים הבנתי שאני לא יכול להתפרנס מזה, ונטשתי את החלום. הרעיון לבנות את סוס העץ  הכי גדול בעולם היה למעשה רעיון שיווקי, מותגי וחברתי, כאשר 1,000 ילדים לקחו חלק בבנייה. זה היה מאד מרגש לחבר את כל החלקים ביחד. עלינו כולנו על הסוס ושרנו 'עגלה עם סוסה'". 

עופר מור: סוס נדנדה במשקל 2.2 טון קנה לו קריירה חדשה (צילום באדיבות מור)

נתקלת במכשולים בדרך לשיא גינס?

"היה מכשול אחד גדול: תיעדנו את התהליך באתר אינטרנט שבנינו ובשלב מסוים שמנו לב שיש כניסות על בסיס יומי לאתר מקנדה. זה היה קצת מוזר, ואחרי עבודת תחקיר הבנו שחבורת קנדים עובדים על אותו דבר. הם פשוט חיכו לראות לאיזה שיא נגיע כדי לעבור אותנו. עשינו להם תרגיל ופרסמנו באתר שהעבודה הסתיימה, חיכינו שגינס יאשרו את השיא הקנדי ואז הוספתי לסוס רעמה שהגביהה את הסוס שלי ב-60 ס"מ, וכך נכנסנו לגינס".

הפרסום בספר גינס שינה את חייך?

"בטח. כיום אני עוסק בסדנאות של בנייה בעץ ומשחק, והן הגיעו בעקבות הסוס. אני משתמש בסיפור שלי כמקור השראה של יצירתיות ושל חזון. נפתחתי לעולמות חדשים שלא הכרתי. אני עומד היום בביטחון מול קבוצות גדולות של אנשים ומעביר סדנא. רק הסוס הוביל אותי לשם. גיליתי גם שיש לי יכולת לסחוף אחריי אנשים לתוך פנטזיה, ולגרום להם לממן את החלום. הצלחתי לגרום לחברות גדולות להשקיע בבניית הסוס. לא היו לי מאות אלפי שקלים שזאת הייתה העלות. כל מה שהיה לי זה שרטוט וחלום, כשעלה הרעיון להפוך את זה למיזם חברתי בהשתתפות אלף ילדים, שכל אחד מהם מביא 30 שקל, וכל הכסף נתרם לילדים בסיכון. זה עשה את שלו".

יש לך תכניות לשיא נוסף?

"האמת שיש לי רעיון, אבל אני לא יכול לשתף אותו עדיין".

ספר גינס קבע: זהו סוס הנדנדה הגדול ביותר בעולם (צילום באדיבות עופר מור)

ערן כץ: הזיכרון הטוב ביותר בעולם

אל מהדורת 1998 נכנס ערן כץ, 52, לספר השיאים הישראלי של גינס לאחר שזכר מספר בן 500 ספרות, שהוקרא לו פעם אחת בלבד. הוא הקריא אותו מן ההתחלה לסוף ומן הסוף להתחלה.

אצל כץ הכל התחיל בתיכון: "המטרה הייתה ללכת לים ולא ללכת לבית הספר", הוא מחייך, "האמת שהייתי תלמיד לא משהו, והתחלתי ללמוד טכניקות של זיכרון. אלה טכניקות שקיימות כבר אלפי שנים. בדקתי מה עובד, והתחלתי  לפתח שיטות משלי".

יש לך זיכרון צילומי?

"אין דבר כזה 'זיכרון צילומי', למעשה זה מיתוס שגדלנו עליו, יש זיכרון ויזואלי - אם את קוראת עיתון וזוכרת איפה הייתה תמונה ובאיזה עמוד, או שאת זוכרת איך לחזור למלון שאת שוהה בו בחו"ל".

כץ כתב שבעה ספרים על זיכרון שתורגמו ל-14 שפות (בהן אנגלית, איטלקית, גרמנית, יפנית, קוריאנית, אינדונזית, וייטנאמית, תאית, דנית וסינית). הוא הסופר הישראלי היחיד שספרו תורגם לתאית, אגב. כץ נוסע בארץ ובעולם ומעביר סדנאות זיכרון, בעיקר על סוד המח היהודי ושיטות הזיכרון היהודיות. כן, יש דבר כזה.  

ערן כץ (במרכז השורה הראשונה למעלה): מספר אחד ארוך זיכה אותו בתהילת עולם (צילום באדיבותו)

למה גינס?

"רציתי לעשות יחסי ציבור לספרים שלי, או נכון יותר לספר הראשון שלי אז, 'סוד הזיכרון המצוין'. רציתי להוכיח שאני יכול, ואם אני יכול זה אומר שיש לי את הכלים ללמד את הטכניקות אנשים אחרים".

איך מצליחים לזכור בו זמנית 500 מספרים?

"אני פשוט הופך ספרות לאותיות. כל שתי ספרות הן מילה. 500 ספרות הן 250 מילים, ואני זוכר את זה כסיפור אסוציאטיבי. לקח לי שעה וחצי".

כץ לא הסתפק בשיא אחד ונכנס ב-2014 שוב לספר השיאים של גינס, עם שיא נוסף שגם הוא קשור לזיכרון. "זכרתי 100 צבעים. נתנו לי 100 מדבקות עם צבעים, ערבבו אותן, והייתי צריך לחזור עליהם לפי הסדר", הוא מספר. "זה הכל מיומנויות אימון וטכניקות. אני כל הזמן אומר אי אפשר לרזות מקריאת ספר דיאטה, צריך לעשות דיאטה. עם הזיכרון זה אותו דבר - צריך לאמן אותו".

 גינס קבע: ערן כץ הוא בעל הזיכרון הטוב ביותר בעולם (צילום באדיבותו)

איזה טכניקות זיכרון יש למשל?

"למשל, לזכור סיפור היסטורי באמצעות מה שנמצא לידך. לדמיין כל אירוע באופן שיעזור לך לזכור אותו. הבת שלי למדה על הצהרת כורש למבחן בבגרות. הובלתי אותה בחדר שלה ואמרתי לה הנה הארון. כורש הרשה ליהודים לעלות לארץ ישראל, דמייני את הארון שלך נפתח, וכל היהודים יוצאים מתוכו. השיטה הכי טובה לזכור היא להתלהב ממשהו, אפילו באופן מלאכותי. שיטה נוספת לזכור היא יצירת ראשי תיבות. הרבה פעמים אנחנו שוכחים לקחת חפצים שמשמשים אותנו ביומיום. למשל ארנק, סמארטפון ומפתחות. אם ניצור את ראשי התיבות אס"ם, כל פעם שנצא נוודא שהם עלינו. חוסר תשומת לב, חוסר עניין וחוסר ארגון הם שלושה דברים שמקשים עלינו לזכור".

מה קרה לך אחרי הפרסום בספר?

"קודם כל הספר נמכר. ברגע שיש גושפנקא בגינס, זה סימן שאתה יודע מה אתה עושה. הדבר הכי מרגש היה שדודו טופז ז"ל הזמין אותי לתכנית 'ראשון בבידור' להדגים תרגיל זיכרון. עד אז הייתי שכיר. עבדתי בחברת תרופות כמנהל מכירות, ולשמחתי אנשים התחילו להזמין אותי להרצאות. פיתחתי הרצאה שהיא סטנד-אפ עם הדגמות, ואני רץ עם זה כבר 20 שנה. בקוריאה מתייחסים אלי כמו אל שחקן מפורסם. הם מדווחים במהדורות החדשות שהגעתי. מסיבות עיתונאים, פוסטרים. מרגש!".

מה קשה לך לזכור?

"שמות".

יום טוב משה: הפרסומת הראשונה שצולמה ב...חלל

ב-1997, שנתיים אחרי שהעיתונאי רונאל פישר, לימים עו"ד שהסתבך בפרשת שחיתות, פרסם במעריב את פרשת הסיליקון בחלב, חברת תנובה ומשרד הפרסום גיתם עשו היסטוריה, כשצילמו פרסומת בחלל. הבמאי  והיוצר של הפרויקט יוצא הדופן הזה היה יום טוב משה, 64. במשך 7 חודשים שמרו כל המעורבים בדבר את העניין בסוד, עד הרגע שבו עלתה הפרסומת וצופי הטלוויזיה בארץ ובעולם כולו ראו את הקוסמונאוט הרוסי וסילי שותה חלב עמיד של תנובה בתחנת החלל מיר.

החלב העמיד ריחף בצורת כדוריות, והקוסמונאוט "צד" אותן בפיו. באותה תקופה תנובה הייתה בשפל, והתקשתה להשתחרר מהנזק של פרשת הסיליקון. "כאשר שולחים מוצר לחלל, הוא עובר שורה של בדיקות קפדניות ביותר על ידי מעבדת המזון של סוכנות החלל הרוסית. ההחלטה שלנו הייתה לשלוח לחלל קופסת קרטון ובה חלב עמיד, שיעבור את כל הבדיקות, יזכה לאישור, ויילגם בשידור חי על ידי הקוסמונאוט. המטרה הייתה כפולה: להשיג פרסום, ולהוכיח את איכות החלב שלנו", אמר עופר בלוך, אז מנהל השיווק של תנובה, בראיון שהתפרסם באתר מוזיאון תנובה.

 הקוסמונאוט הרוסי וסילי והחלב העמיד של תנובה בחלל (צילום: יח"צ)

איך עלה הרעיון לשלוח לספר גינס?

יום טוב משה: "לא אני שלחתי, אני יצרתי את הפרסומת. אני הראש והמבצע, אבל אני לא מופיע בספר. הרעיון התחיל באשה שקוראים לה יעל סברדלוף, שהייתה אז מפיקה בשעשועון 'גלגל המזל'. היא ידעה שאני במאי פרסומות, וסיפרה לי שיש אפשרות לצלם פרסומת בחללית רוסית בחלל. חשבתי למי זה הכי מתאים. נזכרתי בסרט 'אפולו 16' ועשיתי את הקישור לחלב של תנובה, נתנו לי אישור להניע את המהלך ויצאתי לדרך, הפקתי וביימתי".

איך זה התבצע בפועל?

"חללית מקיפה את כדור הארץ כל שעה וחצי, ורק בנקודות מסוימות ניתן לבצע צילומים. כל הזמן היו תקלות תקשורת. ביימתי את הקוסמונאוט. כל שאלה שאני שואל, כל הוראה לוקחת המון זמן, עד שזה מגיע למתורגמן ועד שזה מתבצע. הבאתי 100 שחקנים וניצבים. הפקה מטורפת".

יום טוב משה: ביים פרסומת בחלל (צילום באדיבותו)

הפרסומת המדוברת זכתה לחשיפה מיידית ושודרה במעל 150 תחנות טלוויזיה ברחבי העולם. משרד הפרסום זכה בתהילה ואילו תנובה שיפרה את תדמיתה. במקביל, גם חייו של הבמאי יום טוב משה השתנו מקצה לקצה: מיד לאחר הפרסומת הוא פרש מעולם הפרסום, ומאז מקדיש את חייו לפרויקטים ומיזמים שישנו לדעתו את פני החברה והמדינה. "בזכות הפרסומת הזאת הבנתי שאדם יכול להמציא רעיון, ותוך 24 שעות הפנים שלו מופיעות בכל תחנת חדשות בעולם", הוא אומר. "הבנתי איזה כוח יש לתקשורת, תקשורת רגילה של טרום עידן הפייסבוק. לא הבנתי עד אז שהתקשורת היא זאת שתגזור את דינו של העולם, ושנתיים אחרי הפרסומת לקחתי את עצמי מהמקום הנוח והרווחי כבמאי ועזבתי עם חזון, שמטרתו לשים את האזרחים בראש הפירמידה כי רק אנחנו יכולים להביא שינוי אמיתי".

17 שנה אחרי, יום טוב דבק בחזונו וממשיך לכתוב מיזמים למחיקת העוני ולשינוי השלטון. "הפרסומת הזאת הייתה נר לרגליי", הוא אומר. לנו הוא מספר שאחד הפרויקטים שכבר רוקם עור וגידים הוא פרויקט צו 38 - שחזונו הוא  לגייס מיליוני יהודים בארץ ובעולם כולל שרים, חברי כנסת ונשיא המדינה להגשים את חלומותיהם של ניצולי השואה, ולעזור להם לחיות כמלכים עד יומם האחרון.

ונעבור לפרסומות: מקבץ הזכורות מכל הזמנים

בואו להיזכר במשחקים שאהבנו משנות השישים

לא תאמינו מה הסבא הזה הביא לנכדיו

אל תתנו לגיל להפריע לתחביבים שלכם

אילו ציפורים: בני גיל הזהב יוצרים אמנות

משחק הזיכרון: משפרים את תפקוד המוח

הצטרפו לקהילת פנאי ותרבות של מוטק'ה