העלאת גיל הפרישה לנשים: בעד ונגד

בימים אלה, כשמשרד האוצר העלה שוב לדיון את הצעת החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל־65, נראה כי בנימין זאב הרצל מעולם לא היה רלוונטי יותר. "כשבנימין זאב הרצל פיתח במחשבתו את מדינת היהודים, הוא הרבה לעסוק בענייני כלכלה, ובין היתר בתעסוקה ופנסיה", מספרת פרופ' עדית סולברג (50), ראש המחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל. "בספרו 'אלטנוילנד' הוא מציע עיסוקים מתאימים לפנסיונרים. הרצל רצה להשיג בזה שתי מטרות: לתת לזקן עניין בחיים ולגאול אותו מכלא הזקנה".

מה אומרת הצעת החוק?

הדעות לגבי העלאת גיל הפרישה לנשים חלוקות, אבל לפני הכל, מורה נבוכים קצר בנושא: גיל הפרישה לנשים המוגדר בחוק הוא הגיל שבו אישה רשאית לפרוש מעבודתה ולקבל קצבת זקנה תלוית הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, וגמלת פנסיה מקרנות הפנסיה. חשוב לציין שנשים בישראל יכולות להמשיך לעבוד עד גיל 67, שהוא גיל הפרישה לגברים, ולמעסיקים אסור לחייב אותן לפרוש. המשמעות העיקרית של העלאת גיל הפרישה לנשים היא העלאת גיל הזכאות לקצבת זקנה ולפנסיה - במקום לקבל קצבה בגיל 62, נקבל אותה בגיל 65.

הצעת האוצר כוללת שני שלבים - בשלב הראשון יועלה גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65 באופן הדרגתי, החל מיוני 2020 עד יוני 2033. ההעלאה מגיל 62 ל-63 תתבצע בקצב של ארבעה חודשים בשנה, כלומר בכל שנה יועלה גיל הפרישה בארבעה חודשים. כך למשל, נשים שנולדו בין יוני 1958 למאי 1959 יפרשו בגיל 62 ו-4 חודשים, נשים שנולדו בין יוני 1959 למאי 1960 יפרשו בגיל 62 ו-8 חודשים וכן הלאה. נשים שנולדו החל מיוני 1968 יפרשו בגיל 65. בינואר 2037 יתחיל השלב השני של ההצעה - יכנס לתוקף מנגנון אוטומטי להעלאת גיל הפרישה לנשים בהתאם לשינויים בתוחלת החיים. אם תוחלת החיים לאישה תעלה בשנה, גיל הפרישה יועלה בשמונה חודשים. עדכון כזה יתבצע אחת לשלוש שנים.

נשים שנולדו אחרי 1972 לא יידעו מתי בדיוק הן יוכלו לפרוש. החוק גם קובע שגיל הפרישה לנשים לא יעלה על זה של גברים. "מאז קום המדינה במשך יותר מ-70 שנה גיל הפרישה עלה בשנתיים, זהו". אומרת פרופ' סולברג. "העובדה שמערכות הפנסיה לא התעדכנו בהתאם לעלייה הדרמטית בתוחלת החיים זאת טעות. אני אומרת לסטודנטים שלי 'אתם תחיו עד גיל מאה, השאלה היא רק ממה תחיו'. זה לא רק אצלנו. גיל הפרישה בעולם המערבי נקבע בסוף המאה ה-19 על ידי קנצלר גרמניה אוטו פון ביסמרק. הוא קבע את גיל הפרישה ל-65 כשתוחלת החיים הייתה גיל 60. היום תוחלת החיים עוברת את גיל ה-80 וגיל הפרישה נשאר".

"נשים מגיעות לגיל פרישה עם מעט מדי הפרשות פנסיוניות"

 פרופ' עדית סולברג, צילום באדיבות דוברות אוניברסיטת אריאל

למה בעצם טוב לנו להעלות את גיל הפרישה?

"ראשית, הקביעה ליצור פער בין גברים לנשים היא שרירותית לגמרי. היא נבעה מאיזה רעיון שזוג יצא יחד לפנסיה על פי פער הגילים ביניהם. העובדה שהפנסיה לא התעדכנה זאת בעיה של גברים ונשים גם יחד, אבל חריפה יותר אצל נשים, שמגיעות לגיל הפרישה עם מעט מדי הפרשות פנסיוניות. שיעור העוני של אוכלוסיית בני ה-80 עולה. בשנים הראשונות אפשר עוד לחיות עם חסכונות ורכוש, ואחר כך נשארים עם פנסיה וקצבת זקנה. זה לא מספיק".

אבל לדבריה, הבעיה של נשים היא לא רק גיל הפרישה. "על פי הנתונים, נשים עובדות עם הפסקות: הן נמצאות בממוצע בשוק העבודה 60% מהזמן. חופשת לידה, אחר כך הארכת חופשת לידה, אחר כך הילדים קטנים וכיו"ב", היא אומרת. "נשים נשארות תקופות ארוכות בבית בעיקר באוכלוסיות החלשות, שם הן גם מתקשות למצוא את עצמן בשוק העבודה. במדינות רבות מעודדים נשים להפריש לפנסיה גם כשהן בבית. בישראל אין מודעות לעניין".

טלי ניר, מנכ"לית "עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי" דווקא חושבת שממש אין צורך בחוק הזה. "קודם כל חשוב להבהיר שיש פה שני אלמנטים: העבודה עצמה והזכויות הסוציאליות", היא אומרת. "מבחינת עבודה, רק בגיל 67 המעסיק יכול לחייב את העובד לפרוש. ובעניין הזה אני בעד שכל מי שרוצה להמשיך לעבוד שיעשה את זה גם אחרי גיל 67. אבל יש את הגיל שבו מתחילות הזכויות הסוציאליות. המשמעות של חוק העלאת גיל הפרישה היא שנשים יקבלו את קצבת הזקנה והפנסיה במקום בגיל 62 - בגיל 65. זה מחייב נשים לעבוד עד גיל 65 גם אם הן רוצות לפרוש. יש יותר נשים שזקוקות לכסף הזה בגיל 62".

"ברגע שמעלים את גיל הפרישה, נשים יקבלו פחות כשייצאו לפנסיה"

"אם נשים לא עובדות, שוללים להן את הקצבה עד גיל 65". טלי ניר, צילום: מיטל אזולאי

לדברי ניר, המהלך הזה פוגע בכל הנשים: "אם הן לא עובדות, שוללים להן את הקצבה עד גיל 65. עד היום נשים שעובדות מעל גיל 62 יכלו לדחות את קצבת הזקנה עד הפרישה. ברגע שמעלים את גיל הפרישה, הן יקבלו פחות כשייצאו לפנסיה. עם ובלי קשר, צריך לשפר את מצבן של הנשים בשוק העבודה. נשים מרוויחות פחות מגברים, פחות מקודמות. אין מספיק הסבות מקצועיות לנשים בגיל המבוגר. ככל שנשפר את מצב הנשים בעולם העבודה, אפשר יהיה גם להעלות את גיל הפרישה".

יפה ויגודסקי (73), יו"ר קרן מעגלים - קרן לבעלי מקצועות שוחקים, הייתה בעבר יו"ר שדולת הנשים בישראל. מלחמות למען נשים וזכויותיהן קרובות מאד לליבה. "זה סיפור מתגלגל, החוק הזה. הוא עלה לדיון לא מעט פעמים", היא אומרת, "בסופו של יום זה די ברור שיעלו את גיל הפרישה. תוחלת החיים השתנתה לאין שיעור והמהלך הזה חייב לקרות. אני לא יכולה להיות נגד, כי ברור לי שזה יקרה. נשים במקצועות חופשיים כמו עורכות דין ונשות בנקים לא רוצות ואין להן שום כוונה לפרוש בגיל 62, הן עדיין במלוא כוחן. אני פרשתי מתפקידי כמנכ"לית הטלוויזיה החינוכית בגיל 65 והייתי בשיאי. השאלה היא איך עושים את זה, ולמי?.

"אני מחלקת את העובדים במשק - גם גברים וגם נשים - לכאלה שיש להם מקצועות חופשיים וכאלה שעובדים במקצועות שוחקים. העבודות המוגדרות כשוחקות לנשים הן  עבודות כמו ניקיון, כוח עזר, סייעות, אחיות. לנשים האלה צריך לאפשר לצאת לפנסיה מוקדמת, ולא למשוך אותן בכוח לגיל 65. לחילופין יש לאפשר לעובדות שחוקות לעשות הסבות מקצועיות, כדי שתוכלנה לעבוד עד גיל הפנסיה המאוחרת, 65 או יותר".

"למי שעובדות בעבודות שוחקות, להישאר עוד שנתיים-שלוש בעבודה זה נצח"

 [#middleBanner] 

פרופ' סולברג מוסיפה: "טענת הנגד להעלאת גיל הפרישה מתמקדת בעיקר באוכלוסייה החלשה יותר. עבור נשים שעובדות יותר בעבודות כפיים, מה שנקרא עבודות שוחקות, אצלן עוד שנתיים או שלוש זה נצח. מה עוד שנשים כאלה נפלטות משוק העבודה בגיל 50 ומאד קשה להן למצוא עבודה. הרבה נשים שמרוויחות שכר מינימום נמצאות מחוץ לשוק העבודה".

מי שמדברת הרבה על הפן הזה היא ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), ולדברי פרופ' סולברג יש משהו בדברי יחימוביץ'. "צריך להתמקד בשכבות החלשות שמתקשות מגיל 50 פלוס בשוק העבודה. לתת להן כמה שיותר הכשרות. אני טוענת שצריך לעשות כלפיהן אפליה מתקנת, לצבוע חלק מהמקצועות ולהגיד: אלה שמורים לאנשים מגיל 55 פלוס", מציעה פרופ' סולברג. "אישה שכבר מתקשה בעבודתה, שתעבור לעבודה קלה יותר. לתת בתמורה הטבות מס למעסיקים. אנחנו מוציאים היום על עידוד התעסוקה שליש מממוצע מדינות ה-"OECD.  

"יש לפתוח לנשים אופציות להסבה מקצועית"

יפה ויגודסקי, צילום: ריאן פרויס 

ויגודסקי: "יש נשים שרוצות להמשיך לעבוד - הן צריכות את השכר, הן צריכות להרגיש שהן שוות, שיש בהן ערך וצורך, אבל אי אפשר לכלול את כל הנשים בסל אחד. מוכרחים לעשות אבחנה מבחינת העיסוק. תנו לנשים את האופציה שקיימת במדינות רבות בעולם, לקבל הכשרה לשדרוג במקום העבודה או הסבה מקצועית. שאישה שעובדת בניקיון למשל תעשה קורס לבניית ציפורניים, שתלמד קוסמטיקה, קונדיטוריה. תפתחו לה דלת נוספת. כשאני אומרת 'תפתחו' הכוונה היא למדינה, יחד עם המעסיקים והאיגודים המקצועיים. בגרמניה למשל כל שלוש שנים עובד המוגדר כעובד בעבודה שוחקת עובר הכשרה או הסבה מקצועית".

לדבריה, צריך גם להרחיב את הקריטריונים של מה זאת עבודה שוחקת. "ההגדרות של האוצר שמות דגש על תנאים פיזיים, ומה עם עובדים סוציאליים? מורים, סוהרים. אנשים במקצועות שוחקים מוציאים קצבאות נכות מביטוח לאומי, יוצאים לחופשות מחלה ארוכות, אין להם מוטיבציה. זה נזק גם לעובד, גם למעסיק וגם למדינה. ככל שהאדם ממשיך להיות במעגל העבודה הוא מרגיש חיוני יותר ותורם לכלכלה הישראלית".

לסיכום כדאי לזכור שאין כרגע ממשלה, וסביר להניח שהצעת החוק תעלה שוב לדיון רק ב-2020. בעבר דובר על העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64 וזה לא קרה. הקרנות נמצאות היום בגירעון של כ־5 מיליארד שקל, שגדל ב־200 מיליון שקל בשנה. הדרך להשיג את הכסף הדרוש במקום לקצץ בפנסיות היא למשל באמצעות העלאת גיל הפרישה לנשים. השאלה האם זה טוב לנו או רע לנו תלויה בהרבה מאד גורמים, ימים יגידו. "אין ספק, זה חשוב לכסות את הגירעונות העצומים שהולכים ותופחים בקרנות הפנסיה וביטוח לאומי, השאלה אם זה צריך לבוא דווקא על חשבון הנשים או שזה יכול לבוא ממקורות אחרים", מסכמת טלי ניר. "יש מספיק גופים, ארגונים ואנשים עשירים. למה דווקא לקחת מהשכבה המוחלשת?".

סדר כלכלי: איך אפשר לשפר את המצב הפיננסי?

10 טיפים לניהול התקציב אחרי פרישה

6 דרכים להגדיל את ההכנסות אחרי פרישה

יוצאים לפנסיה? יתכן שאתם זכאים להחזרי מס

יוצאים לעבוד אחרי הפרישה

הצטרפו לקהילת הכסף שלי במוטק'ה