הצבר של היום: אכזבה או מקור לגאווה?

בשיתוף מלון יערים

בעידן של היום, פופולרי לדבר על הישראלי הגלובלי, הרב-תרבותי, היאפי והאינדיבידואליסט. סוג של פוסט-צבר בעולם מודרני וקפיטליסטי, די רחוק מדמות הצבר המקורית, יליד הארץ, יפה הבלורית והתואר. זה שהוא גם חקלאי וגם לוחם, גם מחוספס אך גם רגיש מבפנים, כמובן.

במציאות הישראלית שלנו נעים להיזכר בערגה בקוציו הדוקרניים ובליבתו המתוקה של הצבר ההוא. דמותו והשירים שנכתבו עליו יעמדו במרכזו של האירוע הנוסטלגי "ארץ הצבר", בהנחיית הפזמונאי והחוקר ד"ר דן אלמגור, שיתקיים בשבת, ה-6 בפברואר ב"מלון יערים" שבהרי ירושלים.

באירוע, שמתקיים במסגרת סוף שבוע של זמר עברי "על יוצרים ויצירה" בבית המלון, יתמקד אלמגור בהשראה שנתנה דמות הצבר לכותבי השירים העבריים, ופרט להצגת השירים והסיפורים שמאחוריהם, יציג תמונות וקריקטורות וישתף את הקהל בזמר נוסטלגי. האירוע, בהשתתפות הזמר אייל חביב, מהווה הזדמנות מצוינת ליהנות בצוותא משיריה של ארץ ישראל הישנה והטובה, ולהתרפק על ענני הנוסטלגיה אל מול נופי הרי ירושלים הייחודיים ואוויר הרים צלול כיין.

סוף שבוע של זמר עברי "על יוצרים ויצירה" יתקיים במלון יערים בין התאריכים 4-6 בפברואר (חמישי עד שבת). לפרטים נוספים לחצו כאן או התקשרו לטלפון: 3992*.

"צברים היו פה מאז ומתמיד"

 שרוליק, הצבר המפורסם של דוש. צילום מסך מתוך יו טיוב

צבר בן 17 בקיבוץ גנוסר, יפה הבלורית והתואר. צילום: לע"מ

"צברים, במובן של ילידי הארץ, היו פה מאז ומתמיד", מזכיר אלמגור. "למעשה הצבר הראשון היה ישמעאל, בנו של אברהם. בסוף המאה ה-19, עם הופעת הציונות, נרקם חלום על טיפוס חדש של יהודי, כשביאליק וטשרניחובסקי כתבו על הטיפוס הזה. באותה תקופה קמו המושבות של אנשי העלייה הראשונה, ומובן שהתחילו להיוולד בארץ ילדים, אבל איש עוד לא כינה אותם 'צברים'".

 [#middleBanner] 

את המושג "צבר", מספר אלמגור, טבע העיתונאי אורי קיסרי, במאמר שפורסם בתחילת שנות ה-30 תחת הכותרת "אנחנו עלי הצבר". במאמר תבע קיסרי את עלבונם של הצברים, שקופחו לטענתו על ידי המהגרים החדשים. בעקבות המאמר נכתבו בתוך כשנה לפחות חמישה שירים על צברים, על ידי משוררים שונים, והפכו עם הזמן לסמלים של הדור החדש. אפילו סרט יש: ב-1932 צילם בארץ במאי יהודי-פולני את הסרט "צבר", שתיאר את תלאות החלוצים בארץ ובו השתתפו שחקני תיאטרון, בהם חנה רובינא.

"תוך זמן קצר כולם התחילו להשתמש בכינוי 'צבר'", מספר אלמגור. "הוא הופיע בספרות, בפולקלור, בבדיחות, ב'מילון העולמי לעברית מדוברת' של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, והפך מקור גאווה לילידי הארץ".

למה כובע?

 "השם 'צבר' נקשר בסוג של טמבליות". מתוך יו טיוב

דן אלמגור, 80, מוכר בעיקר כפזמונאי, שהוציא תחת ידו למעלה מ-1,500 שירים עבריים, תרגם ועיבד לתיאטרון מחזות רבים, שעל חלקם זכה בפרסים. הוא אוחז ברשימת תארים מכובדת, בהם חתן פרס יובל של אקו"ם בקטגוריית "מפעל חיים בתיאטרון ובתרבות בישראל", מחזאי וסופר, ורובנו התוודענו אליו כשהגיש את תכנית הזמר העברי "שרתי לך ארצי" בראשית ימי הטלוויזיה הישראלית. כבר אז היה אלמגור, דוקטור לספרות עברית, אנציקלופדיה מהלכת לתולדות הזמר העברי, שאותו הוא חוקר כבר שנים.

כחלק מכך, בקיא אלמגור גם בתולדות הצבר בזמר הישראלי. על אחד מסימני ההיכר הבולטים של הצבר - כובע הטמבל שהתקבע עם "שרוליק" של דוש – מספר אלמגור כי נולד לגמרי במקרה. "בבית הספר החקלאי 'מקווה ישראל' רצו לשלוח את התלמידים לחופשת פסח, אבל שבוע קודם לכן היתה מכת כינים איומה, והיו צריכים לגלח לכולם את הראש", הוא מספר. "התופרות של בית הספר לקחו בדים, שנועדו לתפירת מכנסי התעמלות, ותפרו לילדים כובעים לכיסוי הקרחת".

 דן אלמגור. צילום: יח"צ

עם הכובעים על הראש, המונח "טמבל" פשוט התבקש. "כך נקשר השם של הצבר גם בסוג של טמבליות", מסביר אלמגור. "חוץ מהכובע, הצבר לבש תמיד מכנסיים קצרים וחולצת עבודה בצבע כחול או חאקי. היו גם שמות אופייניים לצברים, שהתחילו לצוץ בתחילת שנות ה-30. לבנים קראו אורי או דן, לבנות תמר או רותי".

כך, מספר אלמגור, 50 שנה אחרי העליות הראשונות התגבש הדימוי של בני הארץ כנחמדים, אבל זבי חוטם, כאלה שלא צריך להתחשב בהם. "עד שפרצה מלחמת השחרור, והצברים האלה הצילו את המדינה".

"חלק גדול מהצברים חי היום בחו"ל"

 גם הוא צבר: יאצק מ"זהו זה", בגילומו של שלמה בראבא. מתוך יו טיוב

בשנים האחרונות, לדבריו, יש ניסיון להגחיך את הצברים, בין היתר לאור העובדה שעם הקמת המדינה הגיעו גלים גדולים ומגוונים של עולים. "המושג צבר החל להיות מקושר להתנשאות מצד ילידי הארץ. אולי היום להיות צבר זו כבר לא גאווה גדולה".

- ויש גם פוסט-צבר.

"ברגע שהתחילו להצמיד פוסט לכל דבר, יש גם פוסט צבר. אם פעם היתה גאווה בצבריות, היום רבים מנסים להיפטר מהדימוי. חלק גדול מהצברים חי היום בכלל בחו"ל ועובד בהייטק, והילדים שלהם לא מדברים עברית.

"מצד אחד, דמות הצבר עזרה להגשים את החלום הציוני. מצד שני, גם היא עברה תהפוכות. גם הצבר, שתמיד התהדר בחזון, באידיאלים, ביושרה ובמוסר, עושה היום דברים שלא עומדים בקריטריונים האלה".

היום 'צבר', לדבריו, הוא מושג היסטורי, פרק אחד בתולדות העם שגיבש את האתוס הלאומי, ושימש כסמל בעיקר במלחמת השחרור. "אם המושג 'צבר' קיים היום, הוא ודאי מאד התרחב", אומר אלמגור. "צברים היום הם בני עדות שונות, לא רק אשכנזים. אגב, בין החותמים על מגילת העצמאות היה רק צבר אחד, בכור שטרית, בן העדה הספרדית מטבריה. כל האחרים היו עולים, וגם זה מסמל את השינוי הגדול שחל כאן".

קובי אשרת: "המוזיקה היום תעשייתית, הכל אינסטנט" 

כותבים מוכשרים: אפרים סידון ודני קרמן

עשור למותו: 9 תחנות בחייו של יוסי בנאי

זיקית הרוקנרול: דיוויד בואי הלך לעולמו

רוק סטארס: הכוכבים של שנות השישים 

איזה שיר של הביטלס חוגג 50?

ראיון עם ישראל גוריון

אילנית לא מפחדת מהגיל

הצטרפו לקהילת פנאי ותרבות של מוטק'ה