השחקן אריה אליאס הלך לעולמו

השחקן אריה אליאס, מוותיקי הקולנוע הישראלי וזוכה פרס אופיר על מפעל חיים, הלך הבוקר לעולמו בגיל 94. מאחוריו השאיר קריירה ארוכה, שהשתלבו בה תפקידים ב"סרטי בורקס" לצד קלאסיקות ישראליות כמו "השוטר אזולאי" ו"קזבלן".

"הוא נכנס לפנתיאון של השחקנים הגדולים, שאי אפשר לשכוח", אמר עליו הבוקר יהודה ברקן. "הוא היה ענק ושיחק בסרטים שהם נכס צאן ברזל".

ילדות מאושרת, שירות במודיעין

אליאס בתוכנית "מונולוגים" של הטלוויזיה החינוכית

אליאס נולד ב-1921 בכורדיסטאן העיראקית, שם עבר על פי עדותו, ילדות מאושרת. כבר בגיל 12 החליט להיות שחקן. כשהודיע זאת להוריו זכה ליחס של ביטול, אך זה השתנה בהמשך, כשבגיל 20, היה היהודי הראשון שהתקבל לאקדמיה לאמנויות יפות בפקולטה לדרמה בבגדד.

ב-1947, בגיל 26, עלה אליאס לישראל בדרך מקורית. הוא תפס טרמפ על משאית שהובילה תמרים מבגדד. עם הגעתו ארצה התגייס בפלמ"ח. את הדחייה הראשונה על רקע מוצאו, אותה יחווה עוד פעמים רבות, קיבל באודישן לצ'יזבטרון, להקת הזמר והבידור של הפלמ"ח. למרות הכשרתו המוקדמת בתיאטרון, אליאס לא התקבל ללהקה. הסיבה היתה המבטא.

אבל היו באותה תקופה גם יתרונות לרקע שלו ואליאס רתם את הידע בשפה הערבית, לשירות ביחידת ההאזנה של חיל המודיעין, שהניחה את היסודות ליחידת 8200. ב-1949 הומלץ עליו ועל חברי צוותו, על ידי חיים הרצוג, ראש מחלקת המודיעין של צה"ל דאז, לקבלת צל"ש.

עם תום שירותו, בשנות ה-50, החליט אליאס להרחיב את ההשכלה באמנויות הבמה ונדד לפריז, שם למד קולנוע, עבד בתעשיית הסרטים ולמד תיאטרון אצל ז'אן לואי בארו, מרסל מרסו ואחרים.

ולמרות כל אלה, מבטאו המזרחי המשיך להיות בעוכריו, כשביקש להתקבל לתיאטראות ממוסדים כמו הבימה, הקאמרי והאוהל, בהם שלט אז ברמה המבטא המזרח אירופאי. הצגה בה כן הצליח להשתלב באותה תקופה, היתה "תעלולי נאסר א-דין", שהועלתה בקאמרי ב-1953 ובה גילם את המואזין, שהוא גם המספר.

לאחר שהתיאטרון הממסדי דחה אותו, פנה אליאס לעבודות בימוי קהילתי במגזר הערבי וביים ושיחק בתסכיתי רדיו ב"קול ישראל" בערבית.

דמות המובטל, האלכוהוליסט, המזרחי

קזבלן וסרטי בורקס. אריה אליאס, מתוך יוטיוב

הקולנוע האיר לו פנים יותר. ב-1954 שיחק בסרט "אבן על כל מייל" וב-1963 ב"אף מילה למורגנשטיין" על פי מחזה של אפרים קישון. שנתיים אחר כך, הגיעה הפריצה הגדולה, בסרט "הילד מעבר לרחוב", שם גילם את אביו המובטל והאלכוהוליסט של הגיבור. הסרט זכה לביקורות מצוינות ולפרס מיוחד בפסטיבל הסרטים של ונציה.

הצלחת הסרט סללה את דרכו של אליאס לתפקידים נוספים והוא השתתף בסרטים "עליזה מזרחי", "הגמל והילד", ב"מרגו שלי" של מנחם גולן וב"לפני מחר", שבכתיבתו השתתף יורם קניוק.

ב-1971 גילם אליאס את אחד התפקידים המשמעותיים בקריירה שלו, אלברט ב"שוטר אזולאי" הבלתי נשכח של אפרים קישון, סרט שהיה מועמד לפרס האוסקר וזכה בגלובוס הזהב בארה"ב, בקטגוריית הסרט הזר.

אליאס נטל חלק גם בלהיט "קזבלן", אך כמו שחקנים יוצאי עדות המזרח אחרים בשנות ה-70 וה-80, מצא את עצמו משתתף בלא מעט מ"סרטי הבורקס" של אז, כמו "אריאנה" ו"נורית" ו"שרית" של ג'ורג' עובדיה ולאחר מכן "חגיגה בסנוקר" ו"צ'רלי וחצי".

לצידם, השתתף אליאס גם בסרטים כמו "סוסעץ" ו"כביש ללא מוצא" של יקי יושע, בתוכניות טלוויזיה כמו "הילדים משכונת חיים" בחינוכית. הוא גילם את אליהו סיטון בסדרה "סיטון" של האחים ברבש והשתתף בסרט הטלוויזיה "הבחור של שולי" שכתבה דורית רביניאן וביים דורון צברי.

פרס ישראל והרבה הומור

 [#middleBanner]  

אליאס המשיך לעבוד גם בשנותיו המאוחרות. ב-2003 גילם את הסבא בסרט המצליח "הכוכבים של שלומי" של שמי זרחין ואת אליהו סעדה, בסדרת הטלוויזיה "מעורב ירושלמי". במקביל לקריירה, עסק במשך שנים בבימוי תיאטרון בבית הכלא מעשיהו וב-2013 הוענק לו פרס על מפעל חיים.

מי שהכירו את אליאס ועבדו לצידו, מספרים על אדם בעל קסם אישי, כישרון וחוש הומור. "אריה זה שחקן חינני שלא היה כדוגמתו", אמר עליו השחקן זאב רווח, ששיחק לצידו בכמה סרטים. "איש עם חן רב ועם הומור".

"הוא היה אחד האנשים המאירים שפגשתי בחיי", אמרה עליו השחקנית יונה אליאן, ששיחקה לצידו ב"נורית", "איש שובה לב, בעל חוש הומור וחוכמת חיים".

"אי קבלת האחר, היתה פה כבר מזמן", אמרה על דרך הקשה שנאלץ אליאס לעבור בשל מוצאו, "היתה תקופה, שבה מבטא מזרחי בתיאטרון, הפריע. אני מצרה על כך שאריה לא קיבל את מה שהגיע לו, אבל אני שמחה שהיו לו חיים ארוכים ושהוא השאיר חותם".    

 עוד במדור הפנאי של מוטק'ה

עשור למותו: 9 תחנות בחייו של יוסי בנאי

ילד נצחי, שחקן גדול: פרידה מיוסי גרבר

 זיקית הרוקנרול: דיוויד בואי הלך לעולמו

בואו להספיד את אליאס בקהילת פנאי ותרבות