זוגיות פרק ב': להקשיב ללב ולא לסביבה

אריכות הימים בעידן הנוכחי מעוררת סוגיות אתיות חדשות לגמרי בכל הקשור לזוגיות. אם בעבר אנשים נהגו לחיות בזוגיות אחת עד המוות, ובמקרה שהתאלמנו נאלצו לחיות לבדם, כיום תוחלת החיים העולה יוצרת מצב חדש: אלמנות איננה האופציה היחידה שבה אדם מבוגר נותר כיום לבדו - גם גירושין ופרידות בגיל הזהב הפכו לתופעה מוכרת.

התנודות הללו בחיינו האישיים מתרחשות באופן שונה בגיל מבוגר, ומעוררות שאלות אתיות ומוסריות שיש לתת עליהן את הדעת. המרכזית שבהן: האם אדם המעוניין בזוגיות בפרק ב' בגיל מבוגר, יכול באמת להכריע בכך בעצמו? ואולי הוא חייב דין וחשבון לילדיו, לחבריו, לעורכי דינו, ליועצי המס ולמטפליו האישיים? האם באמת יכול אדם לקבל החלטות מעין אלו לבדו?

לא פעם אנחנו שומעים על אנשים מבוגרים, החוששים להכניס לחייהם בן או בת זוג חדשים, בשל "הצרות" יעשו להם ילדיהם. החשש אינו מופרך, ומונע לרוב מתוך שיקולים כלכליים. שיקולים אלה לא בהכרח ענייניים, וללא ספק פוגעים באיכות חייו של האדם המבוגר.

כל אדם חדש המצטרף לחיינו כבן זוג עשוי ליהנות ממעמד ומזכויות משפטיות המתלוות לכך. אותן זכויות עשויות להתגבש על חשבון ילדיו של האדם המבוגר, כך שהחשש של הילדים מובן. כך למשל, עם הצטרפותו של אדם למגורים משותפים עם בת זוגו, יש משמעות לשאלה מיהו הבעלים הרשום של הדירה שבה מתגוררים השניים; מהרגע שיתחילו לנהל משק בית משותף תחת קורת גג אחת, ייהנה בן הזוג המצטרף ממחצית זכויות הבעלות על דירת המגורים, אף שלא היה לו שום חלק ברכישתה ובבנייתה.

האם לילדים זכות להתערב?

בתי המשפט, אשר פירשו לאורך השנים את מערכת יחסי הממון בין בני זוג נשואים -ובהרחבה גם בין בני זוג ידועים בציבור - דאגו שאף אחד מבני הזוג לא יישאר ללא הסדר כלכלי תומך או ללא קורת גג. זאת בעיקר מבחינה מוסרית, ובפרט באותם מקרים שבהם יש רכוש ודירה.

פרשנות משפטית זאת יצרה דילמה מוסרית לא פשוטה, באותם המקרים שבהם מגיע אדם לגיל מבוגר כשהוא בגפו, ללא בן זוג, וברצונו לבנות קשר זוגי חדש. במקרה זה נשאלת השאלה האם עדיפה טובת הרכוש על פני טובת האדם? האם במאבק להגן ולשמור על הרכוש האישי, עלול האדם לוותר על זוגיות חדשה ולהישאר בודד? האם ילדיו של האדם המבוגר, המצפים לרשת אותו בבוא היום, רשאים להתערב בצורה כזו בחייו האינטימיים?

למעשה, הגישה אל המבוגר החי לבדו ומבקש לעצמו זוגיות חייבת להיות סובלנית, ביחס לשאלת הבדידות, עוד הרבה לפני שאלת הרכוש. לא משום שיש להקל ראש בשאלת הרכוש, אלא מפני שאת ענייני הרכוש ניתן לפתור.

הפתרון: תעודת זוגיות והסכם ממון

באמצעות תעודת זוגיות והסכם ממון תוכלו להסדיר את כל נושא הרכוש. צילום: Shutterstock

אם אתם מרגישים שבחרתם בזוגיות, תוכלו להפוך אותה לרשמית באמצעות תעודת זוגיות - מסמך משפטי יסודי, שמסדיר את הזוגיות של שני בני זוג ומעניק להם מעמד וזכויות משפטיות שוות לזוג נשוי. לאחר מכן תוכלו לערוך בעזרת עורך דין הסכם ממון או הסכם חיים משותפים (ולאחריו צוואה מתאימה), ובו תחליטו כיצד לנהוג ברכוש הפרטי שלכם.

לעיתים אפילו חשוב לערוך שינויים בענייני הרכוש, כגון קביעת מוטבים בקרנות הפנסיה ובביטוחי החיים וכיו"ב. אבל בעניינים שבלב ובנפש, לא צריך לגייס עורכי דין ורואי חשבון. עניינים כאלה של אהבה, התאהבות וזוגיות לא ניתן לפתור או לשנות, כי הם מנת חלקו של האדם עצמו בינו לבין ליבו ונפשו. אסור שהחששות והחרדות בעניינים של שמירה על הרכוש  יאפילו על תחושת הלב.

לפני זמן מה טיפלתי בעניינה של אישה גרושה, בשנות ה-70 לחייה, שמצאה אהבה שנייה אחרי שנים רבות של בדידות. אלא שבן זוגה החדש היה חסר כל, ולה היו מספר דירות וחסכונות יפים. היא הבינה כי אם לא תסדיר את ענייני הרכוש שלה, היא עלולה להפסיד חלקים נכבדים מהם.

הבית שבלב חשוב יותר מהבית שעל הקרקע

"אם אתה מקבל ונהנה, ראוי שגם תתן". צילום: Shutterstock

אפשרות כזו אכן קיימת, אבל כששאלתי אותה עד כמה חשובים לה הידידות והקשר עם האהוב שלה, היא הפליגה בשבחם ובחשיבותם.  כששאלתי האם תוכל לחיות בנפרד ממנו ולהיפגש איתו מדי פעם, בימות השבוע או בסופי השבוע, ועד כמה יהיה לה נוח בכך, היא מיד הביעה אי שביעות רצון.

"התשובה בידייך", אמרתי לה. "אין חברים טובים ואין חברים רעים, רק אנשים שאתה רוצה וצריך להיות איתם. אנשים שיבנו את ביתם בתוך ליבך. הבית שבלב חשוב פי כמה מהבית שעל הקרקע".

הצעתי לה לערוך הסכם חיים משותפים עם בן הזוג החדש, שבו הם יוכלו לקבוע - בהסכמה ומתוך רצון - מה יחלקו ביניהם ומה ישמש אותם בנפרד. בנינו יחד מנגנון משפטי של שמירה על זכויות, אבל לא קיפחנו את בן הזוג חסר הרכוש, כי האתיקה והמוסר מחייבים איזון - אם אתה מקבל ונהנה, ראוי שגם תתן. יש מחיר לאהבה. או כפי שהיטיב לנסח זאת הסופר האמריקני ריצ'רד דיויד באך: "אינך צריך להיאבק כדי לחיות לפי רצונך; חיה כרצונך, ושלם את המחיר הנדרש".

גישת מסגרת זו היא הבסיס הנדרש כיום, לצורך העיסוק בנושא הזוגיות המאוחרת. גם אם לא מדובר באהבה גדולה ותאוות חושים, אלא רק בידידות נפש העונה על הצרכים החברתיים, יש לטפח אותה ולשמור עליה, וכמובן - גם לשלם את המחיר. תהיה זו תבוסתנות מקצועית מוחלטת לחשוב, שבמחיר שמירה על זכויות הרכוש והכסף ימנע אדם מעצמו, או ימנעו ממנו קרוביו, ליצור וליהנות ממערכת יחסים זוגית. הדבר נכון בכל גיל ובכל שלב בחיים.

בנסיבות אלה, ובכלל בחיים, חשוב שנפעל על בסיס ארבעה עקרונות מנחים ויסודיים:

 - זכותו של האדם לשמירה על האוטונומיה האישית שלו, ועל יכולתו לקבל החלטות.

-  זכותו של האדם לכבוד עצמי, שפירושו לכבד את בחירותיו האישיות.

- זכותו של האדם לשוויון, ובהקשר זה המשמעות היא ליהנות באופן שווה מהזכות שלא להיות לבד.

- חירותו של האדם לפעול למען עצמו ולמען סביבתו, מבלי להיות נתון להשפעות וללחצים מבחוץ.  

נדמה, שהמסקנה המתבקשת היא שיש לבחור את מה שראוי לבחור, את מה שיעשה לנו טוב. כל עוד נזכור שהבחירה בזוגיות ובאהבה איננה בגדר עבירה, נוכל ליהנות ממנה ולטפל בכל היבטיה והשלכותיה.

הכותבת היא מייסדת ומנכ"ל ארגון "משפחה חדשה", מומחית בדיני משפחה ופריון.

מתוך "סיקסטיז" - מגזין בשיתוף "הארץ" ו"מוטק'ה". למגזין הדיגיטלי לחצו כאן

מעל גיל 50 ומחפשים אהבה? הכנסו לקהילת הפנויים פנויות של מוטק'ה ואולי תמצאו!

אף פעם לא מאוחר למצוא אהבה

הילדים עוזבים את הבית: מה עם הזוגיות?

סקס אחרי גיל 50: אם תרצו

עכשיו זה מדעי: זוגיות טובה, סקס טוב

כל הדרכים למצוא אהבה באינטרנט

למה אנחנו בודדים גם בגיל מבוגר?

הגיע הזמן לרענן את הזוגיות

 "זוגיות היא מקצוע לכל דבר"

כן דופקים חשבון: הסכמי ממון בפרק ב'

 סקס בפרק ב': אפילו טוב יותר

בעיות בזוגיות? נסו אימון

מתגרשים בגיל הזהב? כך תעשו זאת נכון

זוגיות פרק ב': כשהילדים מתנגדים

לחיות עד גיל 150? זה אפשרי

שותפות מסוכנת: לצרף את הילד לחשבון הבנק