זיכרונות מבולגריה

כור ההיתוך של מקימי המדינה עבד אמנם שעות נוספות, אבל איך אפשר להשכיח את הטעמים, הריחות, המנהגים והמסורות שהביאו איתם רבים מארצות הולדתם? עם חלוף השנים הזיכרונות מהמולדת הישנה רק חוזרים ומתחדדים, ומה יותר נעים מאשר לחוש פה ושם את החיבוק של מי שהגיעו מאותו מקום ושותפים למנטליות, לשפה, למורשת ואפילו להומור.

בקרב קהילת יהודי בולגריה, שהגיעה ארצה ברובה עם קום המדינה, רק המבוגרים דוברים עדיין את השפה וזוכרים את מנהגי בית אבא. מחר, יום שלישי, 23 באוקטובר, יגיעו כמה מאות מהם ל"מגדלי הים התיכון" בבת ים, ל"ערב בולגרי נוסטלגי" ראשון מסוגו, בולגריאדה אם תרצו, שכולו התרפקות על המורשת העתיקה והחדשה של העדה, משירי עם בולגריים מסורתיים ועד למפגש עם שחקני העבר של "מכבי קביליו יפו", קבוצת הכדורגל הבולגרית המיתולוגית.

יהודים חיו בבולגריה כבר במאה התשיעית לספירה, ולאחר גירוש ספרד קיבלו חיזוק משמעותי. הקהילות היהודיות התחלקו לאשכנזיות, שהיו המיעוט, ולספרדיות. הם חיו בנוחות יחסית וכמעט שלא סבלו רדיפות. במלחמת העולם השנייה ניצלו יהודי בולגריה מציפורני הנאצים בזכות הממשל הבולגרי, ומרביתם החליטו לעלות לישראל ממניעים ציוניים.

גל העלייה הגדול מבולגריה, שכלל את הרוב הגדול של בני הקהילה (כ-40,000 איש), התרחש בין השנים 1948 ל-1950, בהסכמת שלטונות בולגריה הקומוניסטית. הם הגיעו ארצה באוניות והתפזרו תחילה במחנות עולים ברחבי הארץ, כשחלק ניכר מופנה לעיר יפו. כאן נשלחו יוצאי בולגריה לאכלס את בתי הערבים שננטשו במלחמת העצמאות, ומאוחר יותר נבנו בעבורם שיכונים ציבוריים (שתוכננו על ידי אדריכלים בני התפוצה), בעיקר לאורך שדרות ירושלים.

הבולגרים אוהבי החיים השתלבו היטב ביפו, קיימו בה חיי חברה ותרבות תוססים, הקימו חנויות ומסעדות, ודוכני בורקס, מלבי ומרציפן צצו בכל פינה. הסרטים שהוקרנו בבתי הקולנוע ביפו דובבו באותה תקופה לבולגרית, והכיכר עם המזרקה בשדרות ירושלים היתה המקום לראות ולהיראות. לפרנסתם עסקו יוצאי בולגריה בסבלות, סלילה, חקלאות, חייטות, פחחות ומלאכות אחרות.

המטבח הבולגרי הוא סלבי עם השפעות יווניות, טורקיות ואיטלקיות. הוא מפורסם בסלטים הרבים ובמוצרי חלב (גבינה בולגרית, כבר אמרנו?), מרקים חמים וקרים (כמו מרק הטראטור), מוסקה, עלי גפן ממולאים, כרוב ממולא, גבעץ', קבאב בולגרי ומאפים בלקניים מבצק פילו כדוגמת הבורקס המפורסם. על כל אלה אפשר לקרוא בספר "הבולגרים של יפו", של רוזליה פסי, בת העדה.

גם ברמלה ולוד קמו קהילות בולגריות, ובני התפוצה אף הקימו מושבים חקלאיים כמו בית עריף, בית חנן, גאליה, גינתון, כפר חיטים ועוד. ב-1989, לאחר נפילת הגוש הקומוניסטי, עלו ארצה עוד כ-2,500 מיהודי בולגריה.

כדורגל וספורט בכלל תמיד עניינו את הבולגרים, וב-1949 ייסד פרסיאדו אביגדור (המכונה "טופצ'ה", שפירושו כדור), את אגודת הכדורגל "מכבי יפו". על שם העדה הבולגרית רשומה גם "מקהלת צדיקוב", שהוקמה בגרסתה הראשונה כבר ב-1909 בסופיה כ"מקהלת סופיה" ובישראל הוסב שמה על שם המנצח משה צדיקוב (בהמשך ניצח עליה יצחק גרציאני, בולגרי גם הוא).

הבולגרים, יש לומר, אינם מזניחים את המורשת גם היום ובשטח פועלים "איחוד עולי בולגריה", אתרי אינטרנט, בית אבות לעולי בולגריה ועוד.

באירוע שיתקיים מחר עתידים להשתתף למעלה מ-300 מבני העדה. הערב ייפתח בקבלת פנים כמיטב המסורת הבולגרית ויגיעו שחקני הכדורגל משה אוננה ואחרים והשוער האגדי, הבולגרי כמובן, של הפועל תל אביב, אריה בז'רנו. ינחה את הערב שדרן הספורט של "קול ישראל" דני דבורין, והדובדבן יהיה מופע של אלברט סלומון או "אלברט הבולגרי", גם הוא שחקן כדורגל לשעבר, איך לא, והיום טרובדור ונגן אקורדיון, שיופיע במבחר שירים בולגריים נוסטלגיים.

פרטים והרשמה בטלפון: 6555014 052