זכויות הזקן למזונות

אחריות המשפחה לדאוג לצרכיו של הזקן שאינו יכול לדאוג לצרכיו החיוניים מעוגנת בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות , התשי"ט ? 1959). חוק זה מרחיב את חובת המזונות מעבר לחובת המזונות המוטלות על הורים כלפי ילדיהם וחובת המזונות המוטלת על בעל כלפי אשתו, וקובע כי חובת המזונות חלה גם כלפי בני משפחה נוספים. סעיף 4 לחוק קובע כי "אדם חייב במזונות שאר בני משפחתו ומתייחס בין השאר לחובה המוטלת על אדם לזון את הוריו והורי בן-זוגו והחובה לזון את הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו". מכאן שבן או בת חייבים לזון את הוריהם הקשישים, או הורי בני-זוגם הקשישים. יחד עם זאת חובה זו אינה חלה תמיד והיא כפופה למספר תנאים.
לא חובה לשלם מזונות לקשיש במקרה ש:
סעיף 5 לחוק קובע, כי אין אדם חייב לספק מזונות לבן-משפחה ? ובמקרה שלנו להורה הקשיש - אלא אם התקיימו שלושת התנאים הבאים: 1. הוא מסוגל לספק מזונות אלה, לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן/ת-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן/ת-זוגו. 2. אותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו, או ממקור אחר. 3. אותו בן משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 (מזונות בן/ת-זוגו), או לפי סעיף 3 (מזונות לילדיו הקטנים), או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן משפחה הקודם לאותו אדם לפי הסדר שנקבע בחוק. החוק וחובת המזונות המעוגנת בו מבוסס, במידה רבה, על דיני הצדקה אשר באים לידי ביטוי במשפט העברי ועל הפרקטיקה של בתי המשפט מלפני חקיקת החוק. החוק מרחיב את חובת המזונות, אך אינו חורג מתחום המשפחה אשר בה יש עדיין הרגשה של אחריות הדדית לפי ההשקפות הרווחות ברוב חלקי האוכלוסייה. בהצעת החוק הועלו מספר נימוקים להחלת חובה זו, כגון: אדם לא יוכל להתעלם מאביו הזקן, החוק יקל על נזקקים רבים, החוק "יחזיר עטרה ליושנה", ערבות הדדית בין בני משפחה, ועוד.
חוק בעייתי
לכאורה, חובת המזונות בין אדם להורה הקשיש היא חובה טבעית, מוצדקת, שאין לערער עליה, אך הרבה טוענים כי היא בעייתית מאוד. יש הטוענים כי הטלת חובה על בני משפחה לזון את הוריהם הקשישים בניגוד לרצונם יכולה ליצור מתחים וקונפליקטים בין הקשיש למשפחתו, וכי הדבר עלול לפגוע בדימוי העצמי של הקשיש. יש לזכור, כי אכיפת חובת המזונות דורשת הליך משפטי שהוא קשה ויכול לגרום לזעזוע להורים. העובדה היא שהשימוש בחוק זה על ידי הורים אינו שכיח ובמסגרת עבודתנו מעטים הפונים אלינו בדרישה להגיש תביעה מזונות נגד ילדיהם. הרשות המחוקקת היתה ערה לקשיים אלו וחוקקה חוקים מסוימים המאפשרים לרשויות המדינה להגיש תביעת מזונות נגד ילדיהם של הקשישים בעניינים מסוימים. למשל, סעיף 6(א) לחוק שירותי הסעד תשי"ח 1958 קובע, כי במידה שנזקק לא תבע מזונות מחייב או לא גבה אותם, זכאים שר הסעד (הרווחה), או רשות מקומית, לתבוע ולגבות אותם בשם הנזקק על פי הרשאתו, או אף ללא הרשאתו. בפועל, בכל הנוגע לקשישים, השימוש בחוק זה נעשה בעיקר בהשמה של קשישים בבית אבות. דוגמא שכיחה נוספת לתביעת מזונות באמצעות רשויות המדינה היא תביעת מזונות שמגיש משרד הבריאות נגד ילדי הקשיש כאשר מדובר בדרישה להשתתפות בהוצאות הנדרשות לאשפוזו של הקשיש במוסד סיעודי באמצעות משרד הבריאות.
האם לשלם מזונות להורה שהזניח ילדיו?
שאלה נוספת שעולה היא מה קורה במקרה שהקשישים מעלו בתפקידם כהורים, הזניחו את ילדיהם וכדומה - האם גם אז הם זכאים לתבוע מזונות מילדיהם? סעיף 9 לחוק לתיקון דיני מזונות מתייחס לשאלה זו וקובע כי בית המשפט רשאי, אם הוא סבור שמן הצדק והיושר לעשות כן, לפטור אדם מחובת מזונות, כולה או מקצתה, מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי במזונות התנהג כלפיו. לכן במקרים שההורים התנהגו באופן מחפיר כלפי ילדיהם, יתכן שהם לא יהיו זכאים למזונות מילדיהם. * מידע זה הוא כללי בלבד ואינו בא במקום ייעוץ משפטי ומכאן שאין אחריות על כל החלטה ופעולה שנתקבלה בהסתמך על האמור לעיל. -------------------------------------------
עמותת יד ריבה ? סיוע משפטי לקשיש
באה לסייע לאוכלוסיית הזקנים בהכרת זכויותיהם ובמימושן. העמותה פועלת בשיתוף פעולה עם "יד שרה" ומתוך סניפיה. מתן ייעוץ משפטי ראשוני ניתן לקבל באמצעות דואר אלקטרוני - [email protected], או באמצעות טל' 1-700-501-400. בעת הצורך ניתן לקבל יעוץ משפטי באמצעות עורכי-דין מתנדבים. מידע נוסף על הסניף הקרוב לביתך ניתן לקבל בטל' הנ"ל. השירות מתאפשר, בין השאר, הודות לתמיכתה של המגבית היהודית המאוחדת, פדרציית ניו-יורק.
BeOK