חדש במוטק'ה: קהילת זוגות נשואים

כשנכנסים למערכת זוגית יש נטייה, לא מוצדקת יש לומר, להתרחק מהחברים שאינם בזוגיות. אם אתם לא טיפוסים עצמאיים במיוחד, המעגל החברתי שלכם ושל בן זוגכם יורכב מעתה בעיקר מזוגות אחרים. החברויות נצברות לאורך השנים, ובגיל מבוגר סביר להניח שאספתם סביבכם חבורת זוגות קבועה שנמצאת בקשרי ידידות ונפגשת אחת לכמה זמן, אם זה למשחק ברידג', לישיבה ב"פרלמנט" של יום שישי בבית הקפה, לטיולים משותפים בארץ ובחו"ל, למסיבות או למפגשים חברתיים. שיחות אישיות מדי לא תשמעו במפגשים כאלה, אלא יותר דיונים על עניינים ברומו של עולם, סיפורי נכדים ואנקדוטות מנסיעות ומטיולים. לעתים קרובות יתפצלו הגברים והנשים לשתי חבורות וכל מין ישוחח על הסוגיות הקרובות לליבו. אבל ייתכן שגם בקרב החבורה הקרובה לא תמצאו זוג שחולק את השקפת עולמכם או את תחביביכם ותחפשו זוגות אחרים, שיעוררו בכם עניין חדש ושתוכלו לחבור אליהם לפעילויות שמעולם לא חוויתם. חיפוש אחרי זוגות של חברים חדשים יכול להגיע גם אם עברתם למקום יישוב אחר והתרחקתם מחבריכם הקודמים, אם חבריכם הטובים עזבו את הארץ או נפטרו חלילה וכיוצא באלה. במוטק'ה נפתחה לאחרונה קהילת זוגות נשואים, שמטרתה לאפשר לזוגות לאתר זוגות אחרים לצורכי בילוי ומפגש. היוזמה הייתה של שרה דה יונג, המנהלת את הקהילה לצד פנינה ויזניצר. דה יונג, תושבת חולון, גמלאית ונשואה זה שנים רבות, היא בוגרת סמינר למורים ועבדה עד פרישתה כיועצת השקעות בבנק. "יצאתי לפנסיה מוקדמת כפויה וזה היה די טראומטי עבורי, כי הייתי וורקוהולית ומאוד אהבתי לעבוד", היא מספרת. "אחרי כמה חודשים בבית החלטתי לעשות משהו והתחלתי לעסוק בפעילות התנדבותית, בתחילה עם אנשים צעירים יחסית שעברו אירוע מוחי. היום אני חברה בקבוצה ליזמות חברתית ב'פסגות', שהוא מתנ"ס לאנשים מבוגרים. אנחנו פועלים למען בני 50 פלוס, מארגנים טיולים, הרצאות ובקרים לנשים. אנחנו נקראים קבוצת גב"ע (גמלאים בונים עתיד) והפעילות בקבוצה מאוד ממלאת אותי". דה יונג ובעלה, המנהל חברה ועדיין עובד במשרה מלאה, מחפשים לדבריה כל העת זוגות חדשים של חברים וגיבשו קבוצה של 13 זוגות. "אנחנו נפגשים בקביעות כל שלושה שבועות. בפעם האחרונה עשינו קבלת שבת בחוף פלמחים עם אבטיחים והיה מאוד נחמד, לפני כן יצאנו לטיול, עשינו טיולי טרקטורונים ועוד". כשנכנסה למוטק'ה הבחינה דה יונג שמרבית פעילות ההכרויות נעשית בין אנשים שאינם בזוגיות, וקולם של הזוגות אינו נשמע. "הצעתי להקים קהילת זוגות, כי גם לזוג יש צורך בחיי חברה מחוץ לבית ובהכרויות חדשות. לי ולבעלי יש חברים בנפרד ואני לא וחושבת שצריך לבלות ביחד כל הזמן, זה לא בריא לזוגיות ובעיקר לפנסיונרים חשוב שיהיו עיסוקים אישיים משלהם, אבל כשיוצאים בסופי שבוע, אנחנו ביחד ומתאים לנו לבלות עם זוגות נוספים. זה סוג אחר של מפגשים מאשר לשבת עם חברה באחד על אחד, אבל זה מאוד נעים. "חבורה של זוגות היא מסגרת מאוד מעולה שנותנת תוכן חדש לחיים, ומתברר שהרבה זוגות בגילנו מחפשים חברים חדשים. זה לא צריך לבוא במקום החברים הוותיקים אלא בנוסף, ולשם כך קיימת הקהילה, שהיא מעין לוח מודעות לחיפוש זוגות חברים. מובן שלא תמיד את מוצאת בדיוק את מה שאת רוצה. גם כאן צריך להיות קליק, זה כמו שידוכים". פנינה ויזניצר (60), תושבת נס ציונה, נשואה כ-40 שנה וגמלאית, העוסקת באימון אישי להעצמה ומשמשת גם כחובשת רפואת חירום בהתנדבות, מצדדת בפורמט בילויי הזוגות. "יכולים להיות לכל אחד מבני הזוג חברים משלו, כך זה אצלי לפחות, אבל יחד עם זאת כשיוצאים לבלות ביחד, אנחנו רוצים לחלוק את הבילוי עם אנשים שמנהלים אורח חיים דומה לשלנו. "בגיל מבוגר אנחנו לא שייכים למסגרות כמו בית ספר, צבא או אוניברסיטה, שאפשר להכיר בהן חברים חדשים. באמצעות האינטרנט בכלל והקהילות בפרט, אפשר לפגוש אנשים שלא היינו מגיעים אליהם בדרך אחרת". במסגרת הקהילה היא יוזמת בין השאר פעילויות בעצמה. "אתמול נפגשנו בעלי ואני עם עוד שני זוגות בבית קפה על שפת הים, ישבנו ופטפטנו, כל אחד סיפר על עצמו, מי הוא, מאיפה הוא בא, מה הוא עושה. חשוב למצוא אנשים שקרובים אלינו פחות או יותר בגיל ובתחומי העניין, ואז להיפגש ולבדוק אם יש כימיה או לא".