חוזרים לשורשים: העמותה לחקר שורשי משפחה

(צילום: Shutterstock)

מי שצפה בסדרה המרתקת "מי אתה חושב שאתה" בערוץ "יס דוקו", שנעשתה לה גם גרסה ישראלית, יכול היה להישבות בנקל בקסמו של החיטוט בעבר. במהלך פרקי הסדרה הופגשו מפורסמים אמריקנים כמו גווינת' פלאטרו, שרה ג'סיקה פארקר, ברוק שילדס וספייק לי עם מומחים לגנאלוגיה (חקר יוחסין) והללו פרשו בפניהם תמונה רבת פרטים, לעתים מפתיעה, של שושלתם. שילדס, למשל, גילתה ששורשי משפחת אביה מגיעים לבית המלוכה הצרפתי, וספייק לי, הבימאי השחור הלוחמני, גילה שאחד מאבותיו היה אדון לבן שאנס את אחת משפחותיו. גם באמתחתו של העם היהודי הנודד ורב התהפוכות סיפורים מעניינים למכביר, ואולי גם בין ענפי העץ המשפחתי שלכם מסתתר פרט מפתיע או סנסציוני? לא תדעו אם לא תחפשו. 

למרות שהיום קל יותר לעשות את זה והחומרים נגישים, צריך לדעת איך לחפש, ולצורך זה הוקמה, כבר ב-1983, "העמותה הישראלית לחקר שורשי משפחה". מטרותיה לשמש במה למחקר ודיון לחוקרי שורשי משפחה, להנגיש את המידע הגנאלוגי הקיים בישראל לחוקרים בארץ ובחו"ל ולהרחיב את הידע ואת נקודות המבט הסוציולוגיות וההיסטוריות על המשפחה היהודית. 

בשמונת סניפי העמותה בארץ מתקיימות פגישות חודשיות בהן ניתן להאזין להרצאות בנושאים כמו חקר תולדות המשפחה היהודית בארץ ובתפוצות, מקורם של שמות משפחה אשכנזיים וספרדיים, דמוגרפיה ומסלולי נדידה של העם היהודי, שימור קהילות שנכחדו וכמובן - בניית אילנות יוחסין. 

לדברי יו"ר העמותה ד"ר לאה הבר גדליה, קל יותר היום להגיע לחומרים שבעבר היו בלתי נגישים. "היום האינטרנט מאפשר לנו להגיע לכל דבר ויש גם תוכנות ספציפיות לגנאלוגיה, תוכנה לזיהוי תווי פנים של קרובי משפחה, מחקרי DNA שיכולים להוכיח השתייכות משפחתית ועוד. אנחנו מספקים את הטכניקות, את שיטות העבודה ואת המקורות להשגת החומרים וגם מפגישים בין החוקרים להפריה הדדית".

בשנים שלאחר הקמתה היתה העמותה גוף קטן שלא זכה לתהודה, אך בשנים האחרונות יש, לדברי הבר גדליה, שינוי מגמה. "עד לפני שניים-שלושה עשורים אנשים אמרו שמה שהיה שם היה. פה יש משהו חדש, אנחנו ישראלים. בחלוף השנים התחלנו להרגיש מספיק בטוחים בישראליות שלנו כדי לחזור לשורשים".


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

בימים אלה היא מעבירה סדנה בת שלושה מפגשים בשם "להתחיל לעבוד על העץ המשפחתי" בבית התפוצות. "כדי להכין עץ משפחה יש צורך בהרבה אורך רוח וסבלנות. צריך ללקט מידע, להזמין תעודות ומסמכים, להצליב נתונים, וזה יכול לקחת שנים. חקר משפחות זה לא רק רשימה של שמות. זה הסיפור ההיסטורי של המשפחה, מאיפה באו, עם מי התחתנו, במה עסקו, למה עלו לארץ". 

הגיל הממוצע של חברי העמותה הוא לדבריה, 60 פלוס. "בכל משפחה יש אחד שהוא משוגע לדבר, אבל הרבה פעמים הדחף לחקור מגיע בגיל מבוגר. הגענו למצב שהגשמנו את ההישרדות הקיומית הפיזית שלנו ואנחנו רוצים לחזק את החלק של הזהות האישית. כסבים אנחנו גם נשאלים שאלות על המשפחה ועל המקורות ולא תמיד יודעים לתת את התשובות. אנשים פונים לחקר היוחסין בשביל הדור הבא. מתוך תחושה שאם לא יספרו היום, אולי לא יהיה מי שיספר מחר".

עד כמה דורות אחורה מגיעים בדרך כלל העצים המשפחתיים?

"יש משפחות ידועות שם, בעיקר משפחות רבנים, שנכללו ברשומות בתקופות מאוד קדומות והעץ שלהם יכול להגיע ל-20 דורות אחורה. רוב העצים שאנחנו מכירים מגיעים לסביבות המאה ה-18. אצל אשכנזים זה נובע מכך שעד אז לא היו ליהודים שמות משפחה".

העמותה עורכת גם ימי עיון שנתיים. השנה הוקדש האירוע, שהתקיים בחודש שעבר, לנושא עליית ילדים ונוער לארץ ישראל במסגרת "עליית הנוער" ותנועות הנוער החלוציות. חברי העמותה מקבלים גם כתב עת בעברית ובאנגלית בשם "שרשרת הדורות" ובו מאמרים בנושאי המחקר הגנאלוגי, כלי מחקר, מקורות, התחקות אחר שושלות ידועות ועוד. לעמותה ספרייה מרכזית בירושלים וספריות בסניפים נוספים, שבהן ספרי עיון וכתבי עת בנושא. 

הצטרפות לעמותה כרוכה בתשלום דמי חבר בסך 180-220 שקל לשנה והיא מקנה השתתפות במחיר סמלי במפגשי הסניפים, מנוי לכתב העת, שאילת ספרים, סיורים בארכיונים ובמוזיאונים ואף קורסי הדרכה לשימוש באינטרנט. כיום פועלות קבוצות של דוברי אנגלית ועברית, ובעתיד ייפתחו קבוצות גם לדוברי רוסית וצרפתית. 

פרטים נוספים באתר העמותה: www.isragen.org.il




לפורום הורות וסבתאות: לחצו 

לפורום פסיכולוגיה ומשפחה: לחצו