טיול השבוע: בית אשל, גבולות, רביבים

בשנת 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, התקבלה במוסדות היישוב העברי בארץ ההחלטה להקים שלוש נקודות מצפה על אדמות קק"ל בנגב, כהתרסה נגד מדיניות הספר הלבן ובכדי לבחון היתכנות התיישבות חקלאית בנגב על סוגי קרקעות שונים. מזרחית לבאר שבע הוקמו: רביבים, גבולות ובית אשל. מרגע שעלו על הקרקע, שימשו שלוש הנקודות גם תחנות יציאה לאכלוסו של הנגב, זאת חרף הקשיים, היתושים, החום הבלתי נסבל בימים, והקור המקפיא בלילות. הם נאחזו בקרקע וניסו בכל דרך אפשרית לעבד את האדמה. רבים התייאשו ועזבו. המצפים נבנו בתבנית אחידה - חצר מרובעת מוקפת חומה, מגדל תצפית, מבנה מגורים ומבנה לשירות.
כיצד מגיעים?

בית אשל
- נושק לפאותיה הדרומיות של העיר באר שבע (כביש 25) סמוך לגדות נחל באר שבע ליד היציאה הדרומית מהעיר לכיוון דימונה, כ-2 ק"מ דרומית מזרחית לעיר. אל המצפה מגיעים מרחוב שלושת המצפים, המסתעף משדרות יגאל אלון (כביש 25), מצפון לאזור התעשייה עמק שרה. הדרך מסומנת בסימון שבילים ירוק.
מצפה גבולות
- נוסעים בכביש 222 (צומת מעון - צומת צאלים) פונים לקיבוץ גבולות, כ-17 ק"מ מדרום מערב לאופקים. המצפה נמצא כ-1.5 ק"מ מדרום לקיבוץ.
רביבים
- נוסעים בכביש 222 (צומת משאבים - צומת צאלים) פונים לעבר קיבוץ רביבים וממשיכים עד לאתר בהתאם לשילוט.



המסלול
קרן קימת לישראל יזמה את הקמת משולש המצפים באזורים בעלי סוגי קרקע שונים, כך שהם ישמשו לא רק עוד נקודות אחיזה יהודיות בנגב, אלא גם תחנות ללימוד תנאי הקרקע, המים והאקלים ולבחינת סוגי הגידולים שהקרקע יכולה להצמיח בכל אזור. "מכיוון שתנאי החקלאות בנגב, טיב אקלימו ומהות מימיו, לא היו ידועים במידה מספקת כדי לתכנן תוכניות משקיות", רשם בזיכרונותיו יוסף וייץ, האיש שיזם את הקמת המצפים, "הציעה קק"ל להקים מצפות בנגב, שיושביהן יהיו לומדים את גורמי הטבע ומעמיקים חקר בקרקע ובאקלים, בצומח ובמים". המצפה הראשון שעלה היה גבולות. כעבור חודשיים עלה על הקרקע, מזרחית לעיר באר שבע, המצפה השני, בית אשל, וחודש לאחר מכן הוקם כ-30 ק"מ מדרום לבאר שבע, ליד בארות עסלוג', המצפה השלישי - רביבים. קק"ל הכשירה את דרכי העפר שאפשרו גישה למצפים. בעבודות המחקר החקלאי עסקו, לצד המתיישבים, גם חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ומהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה. אנשי המצפים חיו באזור לצד הבדווים, למדו להכיר את מנהגיהם וקשרו עמם קשרים. מהרגע שעלו על הקרקע, שימשו שלוש הנקודות גם תחנות יציאה לאכלוסו של הנגב. במסלול זה אנו נבקר במצפים מצפון לדרום. ראשית נבקר בבית אשל הסמוך לבאר שבע, לאחר מכן בגבולות שליד אופקים ונסיים במצפה רביבים שבסמוך לפארק גולדה. בית אשל - (יולי 1943). מקור השם בסיפור המקראי על עץ האשל שנטע אברהם אבינו בבאר שבע: "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם" (בראשית, כ"א, 33). במגילה שהוטמנה באבן הפינה של הבית הראשון בגבולות נכתב: "נגב, פתח זרועות ערבותיך, מרחיבך הגדולים - לצמאי אדמה, כי היום עולים אנו אלייך, לכרות ברית חיים ויצירה עמך". האדמה - אדמת לס טיפוסית לנגב. הנקודה הוקמה בידי ארגון "היוגב", שכלל שלוש חבורות של עליית הנוער מגרמניה ואוסטריה, שהתארגנו בשימרון. אליהן הצטרפה קבוצה של ילידי הארץ ועולי רומניה. גרעין המתיישבים, שמנה 40 חברים, השתייך לתנועת המושבים ומטרתו הייתה הקמת מושב עובדים. הם הקימו מבנים במתכונת שכונתה בפיהם "טירה" (בית הקשתות), פיתחו פלחה, גן ירק, רפת ולול, נטעו שדרה מוריקה ושתלו דשא. בשלב מסוים הגדילו לעשות וצירפו את בני משפחותיהם, וכך הפכו ליישוב הראשון בנגב בו גדלו ילדים קטנים. עם פלישת צבא מצרים, במאי 1948, היה היישוב נתון במצור ונהרס בהפגזות. לאחר קרבות ממושכים הוא הוחרב. אנשיו עברו לאחר מכן לעמק יזרעאל והניחו את היסוד למושב היוגב. כל שנותר במקום הוא תעלות הגנה חפורות בצל חורשת עצי אשל. היום, כשפאתי באר שבע נושקים למקום, קשה אולי להבין עד כמה היה היישוב הזה מבודד בשעתו. שרידי המצפה - הטירה, עמדות, תעלות הקשר והלחימה ועצי האשל נותרו במקום כעדות למפעל החלוצי ולגבורת הלוחמים. בשנות ה-60 של המאה שעברה, החלו מתנדבים חברי עמותת בית אשל לטפח את שרידי היישוב שנותר - מבנה מאורך בן חמישה חדרים שבו התגוררו המייסדים, וכן באר מים. בימים אלה, המועצה לשימור אתרים יחד עם קק"ל המפתחת את פארק נחל באר שבע, סיימו לשקם את האתר. נשוב אל המכונית וניסע מערבה לכביש 222 אל מצפה גבולות, הראשון שהוקם מבין המצפים בחודש מאי, על קרקע שרובה חול לס, בשנת 1943. שם המקום אף הוא סמלי, על שום קירבתו לגבול מצרים-ישראל. המקום הוקם על ידי חברי השומר הצעיר. הוא הוחזק תחילה בידי פלוגות מתחלפות של "קיבוץ ג'", ובשנת 1946 התיישבו בו אנשי גרעין אלמגור חברי השומר הצעיר. במלחמת העצמאות ישבה במקום מפקדת הגדוד השמיני של חטיבת פלמ"ח הנגב, ועם תום המלחמה עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי ושמו הוסב לגבולות. לפני שנים אחדות שיפצו קק"ל והמועצה לשימור אתרי מורשת את האתר ושוחזרו מבני הבוץ, מגדל התצפית ובור המים. ניתן לקבל הסבר ולהתנסות בפעילות חינוכית-ערכית ובסדנא להכנת לבני בוץ. בימות השבוע יש לתאם מראש, ובשבת שעות הביקור הן 10:00- 16:00. באתר תערוכה ניידת של כלים חקלאיים מאמצע המאה העשרים - כלים לעיבוד קרקע, אשר נגררו על ידי בהמות עבודה בחסות קק"ל, מבני בוץ ייחודיים, מאגר המים הראשון בנגב ועוד. נשוב אל המכונית, נחזור לכביש 222 וניסע דרומה אל מצפה רביבים, שבקיבוץ רביבים. מצפה רביבים, שהוקם על גבעת סלעי גיר, נמנה גם הוא על המצפים בנגב שעלו על אדמות קק"ל באוגוסט 1943. אנשי הקיבוץ גרו תחילה במערה, שאחר כך שימשה כבית מלאכה, מחסן לכלים, אכסניה לפלוגות נוער שבאו לבקר במקום, ולבסוף - כמרפאה. סביב נקודת המצפה מצויים מישורים שטוחים המשתרעים לאורך 8 ק"מ לפחות, עד שהם משיקים לחולות הנודדים של חלוצה. האדמה היא בעיקרה אדמת חול. הגרעין המתיישב כלל קבוצה של חניכי תנועת הנוער העובד מירושלים, שהתאחדו עם גרעין עולי גרמניה והקימו קבוצה מסונפת לקיבוץ המאוחד בשם "רביבים". המחנה הוקם בראשון לציון. הביקור במקום, הכרוך בתשלום, כולל סיור במבנה המבוצר וצפייה בחזיון אור קולי, המשחזר את ימיה הראשונים של הנקודה. למצפה עצמו נוספים שרידי מטוס האוסטר (ה"פרימוס"), מתקופת מלחמת השחרור, ואף מטוס דקוטה ישן שהביא את האספקה למתיישבים הנצורים במלחמת השחרור. חוויה מיוחדת במינה היא הביקור במערת הראשונים, שבה משוחזר בונקר הלוחמים מימי מלחמת העצמאות. נשאיר את המכונית ליד המצפה, ונפנה למסלול הליכה קצר שיוליך אותנו אל מערכת אגירת מים של המתיישבים הראשונים. כדאי לבקר בקיבוץ רביבים ובמרכז גולדה מאיר לתרבות ובו אולם תצוגה לזכרה ותערוכה של הקריקטוריסט זאב.



פרטים נוספים

אזור גיאוגרפי
: בית אשל - כ- 2 ק"מ דרומית מזרחית לעיר באר שבע. גבולות - צפון-מזרח הנגב, חבל הבשור, 17 ק"מ מדרום-מערב לאופקים. רביבים - בחולות עגור-חלוצה, כ-35 ק"מ מדרום-מערב לבאר שבע.
מתאים ל
: כל המשפחה.
עונה מומלצת
: כל השנה.
משך הסיור
: בהתאם לעניין.
דמי כניסה
: הכניסה למצפה גבולות ולמצפה רביבים כרוכה בתשלום. הכניסה לבית אשל ללא תשלום.
טלפונים
: גבולות - שחזור אתר ההתיישבות הראשון וסדנה להכנת לבני בוץ 054-7919043. רביבים - מוזיאון ראשית ההתיישבות 08-6562570. סיורים מודרכים בתיאום מראש. פעילויות חינוכיות המותאמות לגילאים שונים ועוד. מרכז גולדה מאיר לתרבות - בתוך קיבוץ רביבים. אולם תצוגה לזכרה של גולדה מאיר ותערוכה של הקריקטוריסט זאב.
חניוני נופש
: בפארק גולדה - שולחנות פיקניק מפוזרים ומתקני משחק וגם שירותים ביולוגיים. חניון הרועה בסמוך לשדה בוקר - שולחנות לפיקניקים, מתקני משחק, מנגל וברזי מים.
התאמה למוגבלים בתנועה
: פארק גולדה וחניון הרועה בשדה בוקר - מותאמים למוגבלים בתנועה. מוזיאון מצפה גבולות - מותאם לביקורי נכים ולמוגבלי שמיעה וראיה.
מפת עזר
: מפת טיולים וסימון שבילים מס' 16 חולות ורמת הנגב.
ספרות מקצועית
: בית אשל/"באר שבע ואתריה", הוצאת אריאל, מאי 1991.
אתרים נוספים בסביבה
: פארק גולדה, בעקבות דוד בן גוריון, דרך הבשור, דרך השדות. -------------------------- כתיבה: חוה בראון. צילומים: קק"ל מרחב דרום - מחלקת תכנון וארכיון הצילומים של קק"ל.