טיול השבוע: שביל אופנים על גדות נחל הקישון

כיצד מגיעים
נוסעים בכביש 722 (מעט אחרי צומת התשבי) אל כביש פנימי המוביל אל כפר יהושע שמספרו 7213. סמוך לכניסה לכפר יש מבנה דו קומתי הוא תחנת הרכבת הישנה. יש שם רחבת חנייה ושולחנות לפיקניק שם ניתן להיערך ליציאה לרכיבה (יש במקום שלט חום גדול עם הסברים ומפה ועליו כתוב ? "שער כפר יהושע").
המסלול
לפני שנצא לרכוב על אופניים ניכנס אל המושב כפר יהושע, מושב שיש בו הרבה טעם של פעם. המושב נוסד בשנת 1927, על אם הדרך של נתיב רכבת העמק, ונקרא על שם גואל האדמות ? יהושע חנקין. כמו אתרים רבים נוספים בארץ הוא תוכנן על ידי אדריכל ההתיישבות הציונית הידוע ריכרד קאופמן. נבקר בפסיפס לזכרו של קאופמן, שנמצא אחרי מגדל המים ביישוב בלב שדרת העצים המרכזית. ריכרד קאופמן (1887- 1958) יליד גרמניה שהוזמן לארץ על ידי ד"ר ארתור רופין בשנת 1920, תכנן את כל היישובים שעל מפת הפסיפס ובהם המושב הראשון (נהלל) והקיבוץ הראשון (עין חרוד) ושכונות עירוניות. בנוסף, תכנן את חדר האוכל הראשון בקיבוץ גניגר ואת בית העם הראשון במושב נהלל. בתכנון הקיבוץ הוא יצר הפרדה בין אזורי עבודה, מחייה ותרבות והפך את הקיבוץ לפארק ירוק. בכפר יהושע הוא תכנן את שדרת הברושים ואת הרחבה שבמרכז המושב. הצייר אלי שמיר, תושב הכפר, יזם ותכנן בסיוע קק"ל וחברי כפר יהושע את האתר ואת הדבקת הפסיפס שנעשתה בעזרת מתנדבים מהיישוב. כדאי לשים לב גם לגן הזיכרון לבני הכפר שנפלו במערכות ישראל של הפסלת בתיה לישנסקי. הפסל מתאר חבורת לוחמים הנכונים לקרב. מכאן נצא אל האטרקציה המרכזית, הנמצאת בסמוך לכניסה למושב והיא תחנת רכבת העמק של כפר יהושע היא תחנת תל שמאם. במקום מרכז מבקרים חדש ומשופץ (הכניסה בתשלום!).


עברו יותר משישים שנה מאז הפעם האחרונה שצפירת רכבת העמק נשמעה בעמק יזרעאל. התחנות שעצרה בהן היו לעיי חורבות, ושרידי מסילת הברזל נבזזו. הרכבת נסעה מאוד לאט, אך אין ויכוח על חלקה החשוב בתהליך התפתחותו של היישוב העברי בארץ ישראל בימי הטורקים והבריטים. בשנים האחרונות נעשה מאמץ משותף לשיפוץ שרידי תחנות הרכבת שעוד נותרו על תילן. קרן קימת לישראל, המועצה לשימור ושיקום מבנים ואתרים והמועצות האזוריות והמקומיות ביצעו פעולות שיקום נמרצות.
תחנת תל שמאם
? מיקום התחנה נקבע בזמנו דווקא כאן בשל הצורך במילוי מים חמים בקטרים. בנייני התחנה, שנבנו בשנת 1904, בנויים מאבני גזית רבועות וקימורים מעל הפתחים (בסגנון טמפלרי), והם חבויים בין עצי אקליפטוס שניטעו במקביל למסילה. במקום, מבנה משאבת המים לקטרים, הבאר ממנו נשאבו המים, וכמובן הבניין הראשי של התחנה, בעל שתי הקומות. בקומה הראשונה היו משרדי התחנה וחדר המתנה לנוסעים ובקומה השנייה - מגורי המנהל. המסילה הצרה והנטושה נשמרה בחלקה, וניכרים בה היטב אותות הזמן. התחנה שוקמה לאחרונה ע"י המועצה לשיקום אתרי התיישבות, קק"ל, משרד המדע והתרבות, רכבת ישראל, המועצה האזורית עמק יזרעאל ומושב כפר יהושע. בתום הביקור נצא לרכוב על אופניים
בשדות עמק יזרעאל
, משער כפר יהושע על גדות מעלה נחל הקישון. במבצע אקולוגי משולב שנערך ע"י קק"ל, חקלאי האזור, המועצות האזוריות ורשות ניקוז נחל הקישון, נוקו קטעים מהנחל והוכשרו שבילי רכיבה על אופניים בשטחים שבין החלקות החקלאיות. נצא לרכיבה בחלק מדרך הנוף בה נטעה קק"ל עצים רבים במטרה ליצור צל על אם הדרך ולשפר את הנוף. ניתן לפגוש בעצי אלון עתיקים ש"עברו דירה", כ-2,000 עצים אלה נעקרו ממקומם כתוצאה מפיתוח והרחבת הכביש בצומת המוביל ונשתלו מחדש על גדות נחל הקישון. אורכו של מסלול הרכיבה שלנו כ-8 ק"מ על גדת הנחל, והוא מגיע עד לנקודת פיצול בין שתי דרכים. האחת (שמאלה לכיוון צפון) אל כפר ברוך, חורשת סלובניה וחניון הבונקרים שבפאתי קיבוץ יפעת, והשנייה דרומה (ימינה), אל מושב היוגב. מי שיבחר במסלול מכפר יהושע דרך כפר ברוך ועד חורשת הבונקרים ירכב כ-15 ק"מ. מי שיבחר בנתיב הרכיבה מכפר יהושע, דרך כפר ברוך אל מושב היוגב ירכב כ-13 ק"מ. הנחל עובר בלב העמק, בין שדות חקלאיים, שהגידולים בהם משתנים משנה לשנה ומעונה לעונה. אנו נחזה בנקודות האופק בנופי הרי הגלבוע, הרי נצרת, גבעת המורה והכרמל. במקומות שבהם הוטמנו בעבר טונות של זבל תוכלו למצוא שפע של עצים ושיחים מוריקים לצד הדרך: עצי דולב, ברוש הביצות (טכסודיום), מילה סורית, עצי צפצפה ועצי בוסתן: רימון, תאנה וזית.
קצת מידע על האתרים שנפגוש:

חורשת הבונקרים
: נקראת כך על שמם של שלושה בונקרים שבנו הבריטים כדי לאחסן בהם תחמושת. הם גם נטעו את החורשה, שנועדה להסוות את המבנים. כיום מנצלים את החורשה לחניון. יש בה שולחנות פיקניק ובמה, שבה עורכים תושבי האזור אירועים. לפיתוח החורשה תרם גם דרקו הורברט, קונסול כבוד מסלובניה.
מאגר כפר ברוך
: המאגר נבנה בשנת 1953 באמצעות סכר שאורכו 1,300 מטרים. הוא נועד לאגום את מי השיטפונות הזורמים בנחל קישון ונחל מזרע ולווסת את השיטפונות בנחל. נפח האגירה של המאגר הוא כ-10 מיליון מ"ק. השקיה ממושכת במי המאגר גרמה להמלחת הקרקעות המושקות ולכן הוחלט בשנת 1996 לייבש את המאגר. חברת "מקורות" הקימה במקומו מאגר צד וחידשה בו את מערך קליטת מי קולחין חיפה. עתה עוברים מי השיטפונות דרך המאגר והמלחת המים מופחתת.
למפת המסלול -
לחצו





מקרא

אזור גיאוגרפי
: גליל תחתון-עמק יזרעאל.
מתאים ל
: כל המשפחה.
עונה מומלצת
: כל השנה.
אורך המסלול
: שביל האופניים יוצא מתחנת רכבת העמק שבפאתי מושב כפר יהושע. עובר על גדות נחל קישון ומתפצל. מי שבוחר את המסלול מכפר יהושע דרך כפר ברוך ומסיים בחורשת הבונקרים ירכב כ-15 ק"מ (בכיוון אחד). מי שבוחר בנתיב הרכיבה מכפר יהושע, דרך כפר ברוך אל מושב היוגב ירכב כ-13 ק"מ. המסלול משולט בירוק (סימן אופניים עליו) והוא עביר גם לכל סוגי כלי הרכב.
משך הסיור
: 3-2 שעות רכיבה ובהתאם ליכולת.
דרגת קושי
: קלה עד בינונית - המסלול הינו חד-כיווני בדרך עפר כבושה ושטוחה. הפרשי גובה לא משמעותיים.
חניוני נופש
: חניון כפר יהושע - על כביש 7213 בסמוך לתחנת הרכבת (בכניסה למסלול האופניים). שולחנות לפיקניק ורחבת חנייה למכוניות. חניון הבונקרים - שולחנות לפיקניק, מתקני משחק לילדים.
התאמה למוגבלים בתנועה
: אין.
דמי כניסה
: הכניסה למרכז המבקרים בתחנת הרכבת בכפר יהושע כרוכה בתשלום!
מפת טיולים וסימון שבילים
: גליל תחתון, העמקים והגלבוע - גיליון מס' 3.
ציוד נדרש
: משקפות לצפייה בציפורים. מדריך לזיהוי ציפורים וציוד לתיקון אופניים.
טיולים נוספים בסביבה
: בדרך הנוף מגבעת המורה לשמורת בלפוריה, שביל אופניים בין מושב היוגב לחניון הבונקרים, על "רכבת העמק".
טלפונים
: מוזיאון לראשית ההתיישבות בקיבוץ יפעת: 04-6548974, השכרת אופניים - "אופק בשטח": 04-9500915, 052-2662181, גן לאומי תל מגידו: 04-6590316, תחנת רכבת העמק בכפר יהושע: 04-9832491, מרכז המבקרים "ברווזים בכפר ברוך": 04-6540882. ------------------------ כתיבה: חוה בראון. מידע באדיבות: חיים כץ ושלי בן ישי - קק"ל. צילומים: חוה בראון וארכיון הצילומים של קק"ל.