חזרה ליחסים

יחסי חמות-כלה: אפשר גם אחרת

מייל מגולשת מוטק'ה על יחסים עכורים עם כלתה הוביל את היועצת הזוגית שלנו להסביר על חשיבות התקשורת, ההבנה של הצד השני במשוואה והנחת האגו בצד. טיפים חשובים ליחסי חמות-כלה טובים
יעל חביב 09/01/18
יחסי חמות-כלה: אפשר גם אחרת
יחסים בעייתיים, אבל למה בעצם? צילום: Shutterstock

 

 

לפני מספר שבועות קיבלתי מייל מגולשת מוטק'ה, שביקשה את עצתי בנושא היחסים שלה עם כלתה. באישורה, אני מפרסמת את תוכנו: "שלום יעל. יש לי סיפור עם כלתי, ואני כבר 17 שנה מתאפקת. קיבלתי הערות פוגעניות ממנה, ועוד הרבה דברים לא יפים שאמרה לי וגם עלי. אשמח לשמוע מה את מציעה, ניסיתי הרבה, אבל כל פעם קיבלתי בוקס לפרצוף. אני מרגישה שאני מאבדת את הבן שלי ואת הנכדים שלי, וכבר לא יודעת מה לעשות. הקשר הוא חד צדדי - רק אנחנו מבקרים והם לא באים בכלל. תודה".

 

יחסי חמות-כלות ידועים כמורכבים בערך מהיום הראשון בו האם הראשונה חיתנה את בנה הראשון, אם כי לדעתי זוהי אקסיומה, וניתן בעזרת כמה כלים פשוטים להתנהל במערכת יחסים זו בכבוד הדדי ובהבנה.

 

הסיפור הספציפי הזה יכול לתת דוגמא נפלאה לאיך הכל התחיל, לאן הקשר התדרדר ואיך זה הולך להצליח!

 

בנה וכלתה של כותבת המייל נשואים כבר 17 שנים. יש להם ילדים משותפים והם גרים במרחק של כחצי שעת נסיעה זה מזה. בשנים הראשונות החמות היתה מעורבת מאוד בחייהם של נכדיה - מבשלת, שומרת עליהם, דואגת. לא תמיד הסכימה עם אופן התנהלות בנה וכלתה, והרגישה נוח לשתף אותם במה שחשה, גם כשהדברים לא נעמו לאוזניהם.

 

 

הסבתא עשתה את שלה, הסבתא יכולה ללכת?

 

 הסבתא שמרה על הנכדים כשהיו קטנים, וכשגדלו נזנחה הצידה וחשה מנוצלת. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

לאט לאט גדלו הנכדים, הפכו לעצמאיים יותר ונזקקו פחות לעזרה של סבתם. במקביל, גם הכלה הזדקקה פחות ופחות לעזרת חמותה והקשר התרופף. הסבתא - וגם הסבא - חשו זנוחים, פגועים, אפילו מנוצלים. הסבתא החלה לפתח נרגנות, ובכל הזדמנות שנקרתה בדרכה גם שיתפה בתחושותיה הקשות. בד בבד, היא הרגישה שכלתה פוגעת בה, אומרת לה דברים פוגעניים ולא מעריכה אותה כלל.

 

נוצר מצב שבו כל אחד התבצר בעמדתו ובמקומו הפגוע. מיותר לציין כי מי שחווה את מירב הפגיעה היה הבן - מצד אחד אביו ואמו ומהצד השני אשתו. הוא נאלץ לרצות את שני הצדדים ולצדד בכל צד בפני האחר. אין ספק, משימה קשה ומתישה.

 

בדקתי עם הסבתא מה היא חושבת שקרה במהלך השנים. לטענתה, היא עשתה הכל על מנת לשמור על הקשר, וכלתה עשתה הכל על מנת לחרב אותו. אני בטוחה שגם מי שאינו איש מקצוע יבין מיד שאין שחור-לבן, אין 100% צודק ו-100% טועה, ואין צד אחד למטבע.

 

במפגשים או בשיחות אני יכולה לעבוד רק עם מי שנוכח, ולכן העבודה לא יכולה להיעשות על הכלה כי אם על החמות. מה היא יכולה לעשות על מנת להיטיב את הקשר, איך היא יכולה לומר דברים מבלי להעליב או לחשוב אם בכלל הדברים צריכים להיאמר. מה הכוח והיכולות שלה לשנות את המצב ולחדש את הקשרים המשפחתיים?.

 

אני מודה, זה לא פשוט. זה לא פשוט להניח רגע את האגו בצד, לתת רגע מקום לאחר "על חשבונך", לפתוח את קו המחשבה ולאפשר הסתכלות אחרת על הדברים. זו בהחלט עבודה ולמידה שצריך להשתכלל בה. פתאום להזמין את בנך ואת כלתך לקפה משותף - באופן מודע ויזום, להגיד להם שאת וגם סבא מתגעגעים אליהם, ושמקומם בחייכם חסר לכם. זה לא תמיד קל. לקבוע ארוחת שבת ולארח את כולם – זה כבר דורש הכנה והיערכות מראש.

 

 

האם אתם ברורים במה שאתם מבקשים?

 

אם תניחו את האגו בצד ותנהלו תקשורת ברורה שלא משתמעת לשתי פנים, יש סיכוי גבוה יותר לקשר טוב. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

 

אלא שהתברר לי במהלך השיחה עם אותה סבתא, כי היא ובעלה כלל לא הזמינו את הבן ואשתו, אלא פשוט ציפו שיבואו... הם גם העלו טרוניות כלפי הבן נוסח "מתי תבואו" ו"למה אתם לא באים". הסברתי לסבתא שאולי הזמנה כזו נתפסת כמעין טענה אצל הכלה, או הזמנה שהיא כדי לצאת ידי חובה, ולא הזמנה אמיתית. הרי אנחנו אף פעם לא יכולים לדעת איך הצד השני מפרש את הדברים, ולכן כדאי שנהיה ברורים במה שאנו אומרים ורוצים להביע.

 

אז בניתי יחד עם הסבתא תוכנית עבודה, ממש כך. מתי מתקשרים לבן ולכלה, מתי מזמינים אותם, לאן ואיך מזמינים, מתי סתם מתקשרים לשאול מה נשמע ולשתף, ומתי מבקשים משהו שאנחנו זקוקים לו.

 

לאט לאט, כמו שסורגים מפת קרושה ענקית עם הוראות ברורות, בנינו מערכת יחסים חדשה במשפחה.

 

אז נכון, הסבתא וכלתה לא החברות הכי טובות היום ולא יוצאות לבלות ביחד, אבל התחושה של הסבתא והסבא נינוחה יותר. הם יותר בקשר עם הבן, הכלה והנכדים, הסבתא פחות נעלבת מאמירות שהיא מפרשת כפוגעניות - ומי שהכי שמח זה בנם, שכבר לא מרגיש בין הפטיש לסדן. אין ספק, תקשורת טובה יותר, הבנה של הצד השני ותוכנית עבודה מסודרת הובילו לרווח של כל הצדדים.

 

אם גם אתם חווים פלונטר כזה בקשר עם כלתכם או עם אדם אחר החשוב לכם - נשמו עמוק, ונסו לחשוב איך היא מרגישה, ואיך, אולי, הדברים שאתם אומרים או עושים עשויים להתפרש אצלה. חשבו איך הייתם רוצים שיראה הקשר ביניכם, ותכננו את דרככם אל המטרה.

 

הניחו, לרגע, את האגו בצד (זה טוב לפעמים), ותראו שרק מי שחזק ואיתן יכול לחיות בשלום ללא האגו, להגיע הרבה יותר רחוק וליצור מצב של מנצח ולא של מפסיד.

 

מוזמנים להמשיך לשתף ולהתייעץ איתי במייל בנושאים שונים, אני מבטיחה שכל שאלה תקבל התייחסות אישית ממני: [email protected].

 

יעל חביב היא יועצת אישית, מרצה ומעבירה סדנאות לבני הגיל השלישי תחת השם "מפגשים ברומו של גיל".

 

 

חמותי וצרות אחרות: כך תחיי בשלום עם כלתך

לשמור על הנכדים? לא תודה

לטורים נוספים של יעל חביב:

"אנחנו חיים ביחד, וכל כך לחוד"

איך בונים את הזוגיות מחדש בפנסיה?

תורת היחסים

 

ומה קורה אצלכם? בואו לדבר על זה בקהילת דילמות במשפחה 

 

תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד ביחסים

מה שלום בני הגיל השלישי והרביעי בצל המלחמה?

"מאז פרוץ המלחמה, כותרות החדשות והרשתות החברתיות עוסקות בעיקר בסיפורי ילדים ובמשפחות צעירות. בני הגיל...

לקריאת הכתבה
משפחה לא בוחרים: איך לעבור את החגים בשלום

 

משפחה. מילה אחת שבתוכה כל כך הרבה מורכבויות מכל סוג שהוא. אבל בחגים זה הולך ומתגבר, כי אם בימות השנה אנחנו...

לקריאת הכתבה
לא אוהבת את החתן של הבת שלי

בקיץ הזה הבת שלנו תלבש לבן, או אולי יהיה זה הבן שישבור את הכוס, אבל אנחנו לא ממש בעננים. לא שלמים עם הבחירה...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה