יער של חוויות - ביקור ביער לביא

ביער מצויים שרידי הישוב היהודי "לביא" מתקופת המרד ברומאים. בכניסה המערבית של היער מצויים המשרדים האזוריים של קק"ל, משתלה ומרכז נטיעות. בלב היער מרכז שדה חינוכי המופעל ע"י קק"ל במהלך כל השנה. היער והחניונים הוקמו בסיוע תורמים מהקהילות היהודיות מדרום אפריקה ומארה"ב.
כיצד מגיעים?
יער לביא שוכן ממזרח ומדרום לצומת גולני. אפשר להיכנס אליו בשלוש דרכים: הכניסה העיקרית, העוברת דרך חניון הנופש הפעיל, מסתעפת מכביש צומת גולני-טבריה (כביש מס' 77), בין סימני ק"מ 69-68. כניסה נוספת נמצאת ליד חניון דרום אפריקה, כקילומטר אחד מזרחה משם. הכניסה השלישית מכביש צומת גולני-עפולה (כביש מס' 65), כ-300 מטרים מדרום לצומת. כניסה זו היא רק למגיעים מכיוון אילניה. טיולי קק"ל נוספים

מתלול צורים, אבנים בלב הגליל


תלויים על הגשר בפארק נשר בכרמל


פארק יער שוהם: טיול בפארק קהילתי



דרך הפסלים ביער חצרים



מסע אופניים עם הנכדים באגמון החולה



אל מסתרי פארק תמנע המתחדש



מסע חווייתי חוצה זמנים מגשר הישנה לנהריים


המסלול
יער לביא שוכן במורדותיהן של שתי גבעות בגליל התחתון המזרחי. הוא משתרע על רכס הגבעות שבין צומת גולני במערב והיישוב גבעת אבני במזרח. היער משתרע על פני כ-3,000 דונם. נטיעת היער החלה בשנת 1964 ומאז פיתחה בו קק"ל סידרה של חניונים לבילוי ולשהייה, כולל מתקנים מיוחדים לאוכלוסיית הנכים. היער נטוע ברובו עצי מחט, בעיקר אורן ירושלים, בתוספת אורן ברוטיה, ברושים ואיקליפטוסים, אך יש בו גם חלקות רבות של עצי זית. בין עצי היער פזורים עצי חרוב, עצי תאנה ומשוכות צבר לרוב. הגדולים והמרשימים שבעצים הטבעיים של היער הם עצי החרוב. בימי המקרא עברו באזור דרכים רבות שקבעו את הגבולות של השבטים הצפוניים: יששכר מדרום-מזרח, זבולון מדרום-מערב, נפתלי מצפון-מזרח ואשר מצפון-מערב. בתקופה הצלבנית התרחשו באזור קרבות בקרני חיטים, שבו ניצח הצבא המוסלמי את הצלבנים. יער לביא נושא את שמו של היישוב העתיק לוביא - יישוב יהודי קדום מתקופת המשנה והתלמוד. לוביא שכנה באמצע הדרך בין טבריה לציפורי. לפיכך פעל באזור פונדק לשירות עוברי האורח. אותו פונדק נזכר בתלמוד פעמים אחדות. באחד המקרים (ברכות ז'; י"א, ע"ג) מסופר ש"עיגול גבינה נמצא בפונדק דלוי (פונדק לוביא) והתירורו משום שני דברים: משום מציאה ומשום רוב מהלכים דרכים" (משום שרוב עוברי האורח היו יהודים). השם "פונדק דלוי" מעיד על כך שאנשי הגליל בעת ההיא לא הבחינו בין ב' רפויה והאות ו'. גם בימי קדם עברה כאן דרך ראשית, שהוליכה מעכו לטבריה. כיאה לדרך סלולה, היא מכונה במקורותינו בשם "אסטרטא", כינוי שניתן לדרך רומית סלולה. חלק מן הדרך נותר סלול גם בימינו, מעט מצפון ליער אך בקושי נראה כעת לעין. בתקופה מאוחרת יותר, כנראה בתקופה הממלוכית, נבנה במקום פונדק (חאן לוביא), בצומת הדרכים מטבריה ומגשר בנות יעקב, הלוא הוא צומת גולני. ביער לביא שכן הכפר הערבי לוביא, ששמר על צליל השם של היישוב היהודי. בעת מלחמת העצמאות לא החמיצו תושבי הכפר שום הזדמנות לפגוע בתחבורה היהודית, והם הפילו פחד על כל יישובי הגליל התחתון. הקרבות על השליטה בכביש כפר תבור-לוביא הגיעו לשיאם ב-24 בפברואר 1948, כאשר סמוך לכפר הותקפה שיירה ושמונת הנוטרים מהמושבה אילניה שחשו לעזרה נהרגו. התחבורה העברית הופנתה לאחר מכן לכביש שיורד מכפר תבור לכנרת דרך יבנאל. חטיבת גולני ניסתה לכבוש את לוביא ב-9 ביוני 1948, אך נכשלה במשימתה, ובקרב נפלו 21 מחייליה. לוביא נכבשה ב-18 ביולי, לאחר הפגזה ממושכת שהחלה יום קודם לכן. ביער לביא ניתן לראות את חורבות הכפר ומתקנים שונים כגון בורות מים ומערות חצובות.



היכן לבקר?
לאוהבי פיקניקים בחיק הטבע יער לביא שופע חניונים כשהגדול ביניהם הוא אחד החניונים הגדולים והיפים של קק"ל בצפון הארץ. במקום יש שפע של צל כמו גם גישה נוחה לרכב פרטי ולאוטובוסים. חניון נופש פעיל - חניון זה הוא הגדול ביער לביא, הכולל מבנה שירותים מוסדר, מי שתייה, מתקני שעשועים לילדים, ביניהם קרוסלות ונדנדות המותאמות גם למוגבלים בתנועה, אמפיתיאטרון קטן, שולחנות פיקניק ופינת ישיבה קבוצתית. אל חניון הנופש הפעיל מגיעים היישר מכביש צומת גולני-טבריה. למקום יש גישה גם לאוטובוסים. בחניון הוכשר שביל סלול מיוחד, ובצידיו שולחנות פיקניק שבחלקם הוסדרה הגישה לנכים בכיסאות גלגלים. גם במבנה השירותים התקינה קק"ל מתקנים מיוחדים לנוחיות אוכלוסיה זו. הגישה לחניון מכביש 77, ממזרח לצומת גולני, בין סימני ק"מ 69-68. בחניון מתקני שעשועים מצויינים להעסקת ילדים. חניון העתיקות - חניון קטן ואינטימי, הכולל שולחנות פיקניק אחדים. סמוך לחניון נמצאים מספר בורות מים. חניון הזיתים - שני אזורים קטנים ואינטימיים של שולחנות פיקניק. סמוך לחניון עצי זית רבים, ומכאן שמו. חניון יער דרום אפריקה - חניון קטן, סמוך מאוד לדרך הגישה המזרחית ליער. מרכז שדה ויער - מרכז שדה חינוכי שבו מתקיימת פעילות חינוכית של קק"ל. המרכז ביער הוא הגדול מבין חמשת המרכזים המופעלים על ידי קק"ל. למרכז יש כ-400 מקומות לינה, ובאים אליו מדי שנה אלפי בני נוער מהארץ ומחו"ל, הנהנים מאתר מטופח ושמור היטב. משתלת גולני - המשתלה נמצאת כ-400 מ' דרומית לצומת גולני בסמוך ליער לביא. מטרתה העיקרית של המשתלה היא לספק שתילים (מחטניים ורחבי עלים) באיכות טובה לנטיעות במרחבי היער השונים באזור הצפון. המשתלה משתרעת על שטח של כ-60 דונם, כאשר 25 דונם מתוכם משמשים לשטחי גידול בפועל. היקף ייצור השתילים כיום עומד על כ-450,000 שתילים בשנה בהתאם לתכנית הנטיעה. מגוון השתילים והשיחים הינו רב וכולל לפחות כ-100 מינים שונים כגון: מיני איקליפטוסים, ארזים, אורנים שונים, חורש טבעי, עצי פרי ונוי. כ-90% מהשתילים במשתלה מקורם בזרעים שנאספו ע"י המדור לזרעים מעצים מובחרים, וכ-10% מהשתילים מקורם מריבוי וגטטיבי. בנוסף מגדלים במשתלה מיני שתילים שונים (זיתים, חרובים, אלות, קטלבים ועוד) במיכלי גידול גדולים (L 15) לאורך מספר שנים לצרכים מיוחדים. במשתלת מחוז הצפון של קק"ל הנביטו השנה כמות כפולה של שתילים, על מנת לשקם את יערות הצפון שנשרפו במלחמה בקיץ שעבר. כ-150 אלף שתילים הוכנו במשתלה אחרי המלחמה ומספר זהה הוכן עוד לפניה. זו מכסה כפולה מהמכסה שיצאה מהמשתלה שנה לפני כן. כדי להאיץ את קצב צמיחת השתילים האריכו העובדים את שעות היום, באמצעות תוספת אור בחשכה. במשתלה עבדו בקצב מטורף כדי להנביט ולגדל עשרות אלפי שתילים במטרה למלא את היערות שנשרפו. תהליך ייצור השתילים הינו ארוך ומורכב ממספר שלבים: * הנבטה - הזרעים המובחרים עוברים תהליכים של קילוף, ניקוי, שטיפה ולפעמים גם טיפולי טרום נביטה. הם נזרעים בכלי גידול שנקרא "ארגז הנבטה" המכיל מצע גידול שנקרא ורמיקוליט. בריבוי וגטטיבי אנו משתמשים במצע אחר שנקרא פרלייט. לאחר מכן מכניסים את הארגז למכולה המספקת תנאים אופטימאליים (טמפרטורה, לחות ואור) להתפתחות הזרעים עד ליציאת השורשון והניצן. תהליך זה אורך בין מספר ימים למספר שבועות, בהתאם למין ולזן. * חממה - לאחר יציאת השורשון והניצן מועברים הנבטים לחממה לצורך גידול ביניים הנקרא הקשייה. כאשר הנבט מפותח דיו (נצרון, שורשון) ותנאי השטח נוחים מועברים הנבטים לשטח המשתלה לכלי גידול סופי. * המשתלה - את הנבטים מעתיקים לתוך מגשי גידול שונים (6, 12, 24, 60 QP ) בשטח המשתלה לפי גודל נפח השורש. מגשי הגידול מכילים מצעי גידול שונים בהתאם למין הצמחים. בתקופה זו השתילים מקבלים תנאים אופטימאליים להתפתחותם (דישונים, ריסוסים להדברת מזיקים, עשבייה וכיוב'). בסוף התקופה, כעבור 10-9 חודשים לערך, עוברים השתילים תהליך קצר של הקשחה (הורדת רשת הצל והצמאה מועטה) וזאת בכדי שיתאימו לתנאי הגידול הקשים הצפויים להם ביער. כדי לבקר במקום יש לתאם מראש בטלפון: 04-6621500. מרכז "טע עץ" - נמצא מצפון לכביש צומת גולני-טבריה. המרכז מיועד לנטיעות של תיירים בלבד המעוניינים לטעת עץ במו ידיהם (הנטיעה בתשלום ובתיאום מראש!). שמורת טבע בריכת משכנה - השמורה משתרעת סביב בריכת משכנה, אחת הבריכות העונתיות האחרונות שנותרו בגליל התחתון. נמצאת בצמוד וממזרח לכביש 65, כ-500 מטר צפונית לצומת גולני. בצמוד ומצפון לשמורה, מסתעף שביל אדום 3145 לכיוון יער לביא. הבריכה היא שלולית חורף שבה מתקיימים בעלי חיים וצמחים מיוחדים. בקיץ הבריכה יבשה לחלוטין.
פרטים
מתאים ל: כל המשפחה. עונה מומלצת: כל השנה. פריחות ייחודיות: בחורף - פריחת כרכום חורפי הנפוץ בין הסלעים. באביב שפע של פריחות מרהיבות. אורך המסלול: מסלול הליכה בשבילי היער קרוב לחניון המרכזי. משך הסיור: בהתאם לעניין. חניוני נופש: חניון מרכזי - כולל מבנה שירותים, מי שתייה, מתקני שעשועים לילדים, תיאטרון פתוח קטן, שולחנות פיקניק (ניתן לישון לינת לילה בתיאום עם משרדי קק"ל). חניוני נוספים: חניון העתיקות - מספר קטן של שולחנות ולידם בורות מים, חניון הזיתים - מספר קטן של שולחנות ועצי זית, חניוני יער דרום אפריקה - חניון קטן סמוך מאוד לדרך הגישה המזרחית ליער. מפת עזר: טיולים וסימון שבילים - גליל תחתון, העמקים והגלבוע מס' 3. התאמה למוגבלים בתנועה: החניון המרכזי מותאם לנכים. יש שירותים מותאמים לנכים, שבילי גישה סלולים ושולחנות מותאמים לכיסאות גלגלים. טלפונים: * משתלת גולני - ביקורים יש לתאם מראש בטלפון: 6621500 -04 * משרדי "טע עץ" - לתיירים בלבד! בתיאום מראש: 6707433 -02 אתרים נוספים בסביבה: מוזיאון חטיבת גולני, אילניה (סג'רה), קרני חיטים, יער שוויץ, כפר תבור (מסחה) והר תבור, טבריה וחופי הכנרת, דרך נוף תורעאן בית רימון, דרך נוף יער בית קשת.


------------------------------
כתיבה
: חוה בראון
מידע
: באדיבותו של הירוי אמרה - מנהל משתלת צומת גולני
צילומים
: ניב בראון וארכיון הצילומים של קק"ל