יצאנו לפנסיה, ומה עכשיו?

יש החולמים על הרגע שבו יפרשו מהעבודה ויתמסרו לתחביבים, לבילויים וסתם לבטלה. אחרים חרדים מהרגע שבו תיטרק דלת מקום העבודה המוכר, והם ינחתו לעולם של אי ודאות, חוסר מעש ובדידות. אלה וגם אלה צריכים להסתגל עם היציאה לגמלאות למצב בלתי מוכר, וכדי להמשיך בחיים בעלי משמעות, נדרשים "להמציא את עצמם" מחדש.

"במשך שנים העבודה ממלאת את חיינו, ועם הפרישה עולות שאלות של זהות: מי אני? האם אני עדיין מועיל לחברה או רק מהווה נטל? האם אני באמת מבוגר כי הגעתי לגיל הפרישה, או עדיין צעיר כפי שאני מרגיש? השאלות האלו עולות כי נוצר פתאום ריק", אומרת תמי רז, עובדת סוציאלית, העוסקת בהכנה ובליווי לפרישה ולקריירה שנייה, ומנהלת את קהילת התעסוקה במוטק'ה. "גם אנשים שפרשו מבחירה ומתוך החלטה מוקדמת, חשים את התחושות האלה. הם חלמו על זה, אבל כשמגיע רגע האמת לצאת החוצה, זה קשה. העיסוק המקצועי היה חלק מהזהות, וכעת צריך למצוא זהות חדשה".

להימנע מטיפול מוגזם בנכדים 

 בדקו את עצמכם: האם לקחתם מחויבות מוגזמת מדי? צילום: Shutterstock

אין ספק כי ברוב המקרים, קיימת גם תחושת הקלה עם היציאה לפנסיה. אבל לדברי רז, רבים מהפורשים מסתפקים בזה, ורק שמחים לצאת לחופשי, בלי לחשוב קדימה. "בשלב הראשון אכן קיימת תחושה של ירח דבש: סוף סוף אפשר לקום מהמיטה מתי שמתחשק, לשבת על כוס קפה מול הטלוויזיה, או לקרוא עיתון בנחת", היא אומרת. "יש כאלה שממצים את זה בחודשיים שלושה, ויש שיכולים למשוך שנה של בטלה - אבל בסופו של דבר תופיע תחושת ריקנות".

תחושת הוואקום שנוצרת עלולה, לדבריה, להוביל עם הזמן להסתגרות ולדיכאון, או לחילופין - לבריחה לעשיית יתר. גמלאים לוקחים על עצמם, למשל, מחויבות מוגזמת לטיפול בנכדים, שממלאת להם את הזמן אבל שואבת אותם. כשהם רוצים להוריד מינון, הילדים - שכבר התרגלו לעזרה התכופה - מתקוממים. "אם הטיפול בנכדים ממלא ומעשיר זה נהדר, אבל צריך לבדוק האם זה לא נעשה רק כדי למלא את הזמן", מסבירה רז.

לאחרונה, היא מספרת, פנו אליה מספר נשים, ששיתפו אותה בחששן לפרוש מהעבודה, כדי לא להישאב לתפקיד הסבתא. "החשש לגיטימי: יש מאיתנו גם ציפייה מהמשפחה, שאת הזמן שהתפנה לנו עם הפרישה מהעבודה נקדיש לנכדים, או לטיפול בהורים הקשישים", אומרת רז.

היציאה לפנסיה משפיעה גם על הזוגיות

כדי להימנע מחיכוכים שמרו על הביחד, אבל גם על הלחוד. צילום: Shutterstock

גם הזוגיות, לדבריה, עוברת תהליך עם הפרישה לגמלאות: פתאום בני הזוג נמצאים יותר בבית, ונדרשים להתרגל שוב זה לזו. הרבה פעמים קיים שוני בציפיות שלהם מתקופת הפרישה, ולכן יש חשיבות בתיאום ציפיות. רז ממליצה להחליט על זמן לרענון הזוגיות, אבל גם ליצור לכל אחד חיים נבדלים וזמן איכות עם עצמו.

המשפט "גברים ממאדים נשים מנוגה" תופס גם ביציאה לגמלאות - מתברר ששני המינים שונים זה מזה בהתמודדות עם השינויים החלים בחייהם, עם היציאה לפנסיה. "לנשים קל יותר להתמודד עם המציאות החדשה, כי תמיד היה להן תפקיד נוסף: לנהל את הבית", אומרת רז. "התפקיד הזה עדיין קיים גם לאחר הפרישה, ומסדר לנשים חלק מהיום".

ויש היבט נוסף לשוני בין גברים לנשים: נשים הן חברותיות יותר, ובעלות עיסוקים רבים יותר. "גם כשעבדו, הנשים ניהלו לרוב חיי חברה, וממשיכות לעשות זאת גם אחרי הפרישה", מסבירה רז. "גבר שבילה את כל ימיו בעבודה, יכול להרגיש אבוד עם הפרישה ולחוות ירידה בערך העצמי, ותחושה שאינו נחוץ יותר, שאין לו תפקיד".

הציבו מטרות, גם אם קטנות

קושי הפוך שיכול לעלות הוא דווקא הצפה של רעיונות לכיווני פעילות חדשים. "פנה אלי גבר שפרש מהעבודה, וסיפר שיש לו רשימה מפה ועד הודעה חדשה של דברים שהוא רוצה לעשות, והוא מבולבל", מספרת רז. היא מוסיפה, כי אחד הדברים החשובים בהתמודדות עם הסיטואציה החדשה, הוא לדעת לתעדף את הרצונות, ואת היכולת האישית, המשפחתית והכלכלית.

"מובן שלא כולם יכולים להתנהל באותה צורה, וכל מקרה לגופו", מבהירה רז. "לחלק מהפורשים אני מציעה להגשים חלומות, לאחרים אני ממליצה לקבוע מטרות קטנות יותר, משהו לקום בשבילו בבוקר, שיש בו עשייה משמעותית". 

המפתח למשמעות: התנדבות, יצירה ואמונה

גלו את היצירתיות שבכם. צילום: Shutterstock

ומהי עשייה משמעותית? לדברי רז, יש שלושה תחומים עיקריים שיכולים ליצור משמעות בחיים: "האחד הוא נתינה, וזו יכולה להיות נתינה לנכדים או לכל אחד אחר, באמצעות התנדבות שגורמת לסיפוק רב. השני הוא יצירה, וגם בגיל מבוגר אפשר לגלות בעצמנו יכולת אמנותיות דוגמת ציור או כתיבה, והשלישי הוא אמונה: לאו דווקא אמונה דתית - זו יכולה להיות גם אמונה בעולם ירוק או בצדק חברתי, כל דבר ששווה להילחם עבורו".

לדבריה, גם למידה יכולה להעניק משמעות, אבל זו צריכה להיות למידת חקר, העמקה בנושא מסוים שיש לנו עניין בו. "הכוונה היא לא להאזין להרצאות בצורה פסיבית, אלא לקחת חלק פעיל בהן, למשל על ידי דיון ושיחה על הנושא בתום ההרצאה, לעיבוד ולהטמעה של החומר".  

גם עבודה בשכר יכולה להעניק משמעות, אך אליה וקוץ בה: בגיל המבוגר קשה להשיג עבודה כשכירים. לדברי רז, רוב הגמלאים מעדיפים עבודה במשרה חלקית, והמעסיקים מסתייגים גם מכך. ההמלצה שלה למי שמעוניין להמשיך לעבוד תמורת שכר היא לעבור למתכונת של פרילאנס. "אפשר לתת שיעורים פרטיים, או להשתמש בכל מיומנות וידע מקצועי שנרכש במהלך שנות העבודה למטרת ייעוץ, העברת הרצאות או שימוש כמנטורים בתחום, ועל ידי ליווי אנשי מקצוע צעירים בשטח", אומרת רז.

לתכנן גם את העתיד הכלכלי

תבחרו מה שתבחרו לעשות לאחר הפרישה - רז ממליצה לרכך את הנחיתה כמה שיותר, על ידי היערכות מבעוד מועד. "למרות שאנחנו לא רוצים לחשוב, אלא רק לחוות את תחושת השחרור אחרי שנים של עבודה, כדאי להתכונן לעתיד מראש", היא אומרת. "נוכל להעביר את תקופת המנוחה בכיף ובהנאה גדולים יותר, אם נדע שיש לנו תוכנית". ובתוכנית הכוונה להחליט כמה זמן נשקיע בתפקיד הסבא והסבתא, אילו עיסוקים נרצה לעצמנו, האם בשכר או בהתנדבות, ומהי התוכנית הכלכלית שלנו לעתיד ולזקנה.

"ילד מתפתח וגדל מכוח האינרציה, אך כדי שאדם מבוגר ימשיך להתפתח, הוא צריך להקדיש מחשבה, להתחבר לקול הפנימי שלו ולהחליט החלטות", מסכמת רז. "זה לא קורה אוטומטית. חשוב לשרטט מראש את החזון שלנו, ולאחר מכן לבדוק כיצד להגשים אותו". 

לשמור על הנכדים? לא תודה 

10 הנחות שכל פנסיונר צריך להכיר

אזרחים ותיקים? מגיעות לכם הטבות בבנקים

יוצאים לפנסיה? יתכן שאתם זכאים להחזרי מס

להגשים חלום: שחקניות בגיל 70

סבתא דולה: קורס הכנה ללידה לסבתות טריות

כיצד ישפיע עליכם הקיצוץ בפנסיה

היום שבו הפסקתי לפחד מדוחות הפנסיה

יוצאים לעבוד אחרי הפרישה

להשתלב בעולם ההייטק אחרי גיל 60

כשאהיה בת 67: השלכות העלאת גיל הפרישה

הנכדים באים: יום כיף או בילוי מעייף

בזכות סרטן השד יצאתי לחיים חדשים

הילדים חזרו הביתה? כך תתמודדו

8 טיפים למציאת עבודה בגיל 50 פלוס

לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי