כך תזהו התקף לב

התקף לב, או בשמו המקצועי "אוטם שריר הלב", הוא השלב המתקדם של טרשת עורקים - שבו נחסם בהדרגה עורק מרכזי המוביל דם מועשר בחמצן לשריר הלב.

טרשת העורקים מתפתחת לאורך שנים, בתהליך הדרגתי של יצירת רובד טרשתי בדופן העורק, הגורם להצרותו. הרובד הטרשתי מורכב מתאי שומן, תאי דלקת, רקמת חיבור, קלציום (הסתיידות) ועוד. כאמור, זה תהליך הדרגתי המתקדם עם השנים. לעומת זאת – אוטם שריר הלב - התקף לב - נגרם ברוב המוחלט מהמקרים על ידי חסימה מלאה ופתאומית של העורק. תהליך זה נוצר משילוב של אזור רובד טרשתי, שעליו נוצר באופן חריף קריש דם.

החסימה המוחלטת של העורק מובילה לירידה חדה באספקת הדם המחומצן לאזור מסוים של שריר הלב, והתוצאה היא מוות של תאי שריר הלב באותו אזור. אם התקף הלב אינו מטופל תוך זמן קצר, עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לאותה רקמה לבבית, המוביל לירידה בתפקוד שריר הלב. הירידה החריפה בזרימת הדם לשריר הלב עלולה גם לגרום להפרעות קצב מסוכנות ואף למוות.

ההערכות הן כי בארץ מדי שנה מאושפזים כ-11,500 איש בבתי החולים כתוצאה מהתקפי לב. 

מכיוון שהתקף לב הוא הביטוי הקיצוני של טרשת עורקים, גורמי הסיכון להתקף הם גורמי הסיכון לטרשת, ובהם רמה גבוהה של כולסטרול ושומני הדם, עישון, היעדר פעילות גופנית, עודף משקל, יתר לחץ דם, סוכרת ומתח נפשי. גם הגנטיקה משפיעה: מי שבמשפחתם כאלה שעברו התקף לב בגיל צעיר, נמצאים אף הם בסיכון מוגבר לחלות בהתקף לב בגיל צעיר.

מהם התסמינים הבולטים של התקף לב?

 רוב התקפי הלב מלווים בכאב או לחץ במרכז או בצד שמאל של החזה. צילום: Shutterstock

הטיפול בהתקף יעיל במיוחד אם ניתן מיד עם הופעת התסמינים, ולכן לזיהוי נכון ולטיפול מוקדם יש חשיבות מכרעת בטיפול בהתקף לב, וביכולתם להציל חיים. מהם התסמינים הנפוצים?

1. לחץ או כאב בחזה. רוב התקפי הלב מלווים בתחושות כאב או לחץ (תעוקה) במרכז או בצד שמאל של החזה. כאשר התחושה נמשכת יותר ממספר דקות, מוחמרת בכל מאמץ קל, מלווה בתופעות נלוות כגון קוצר נשימה, הזעה או חיוורון -  מדובר בתמרור אזהרה בולט. באופן טיפוסי, הכאב הוא קבוע וממושך. לרוב כאב נקודתי, קצר מאוד ודוקר – אינו אופייני לאירוע לבבי.

2. "הקרנה" של הכאב. לעיתים הכאב בחזה מלווה בתחושת כאב מוקרנת – כגון כאב בלסת ביד שמאל, בגב, בכתפיים. במקרים מסוימים דווקא הכאב המוקרן ליד, ללסת או לכתפיים הוא הכאב החזק יותר.

3. סימנים נלווים. בנוסף לתעוקה או לכאב המוקרן יכולים להתלוות תסמינים של צרבת, בחילה, קוצר נשימה, הזעה וחולשה.

מהו התקף לב שקט?

רק אצל פחות מ-50% מהחולים בהתקף לב יופיעו הסימנים הקלאסיים. צילום: Shutterstock

רק אצל חלק מהחולים בהתקף לב – פחות מ-50% - יופיעו הסימנים הקלאסיים של ההתקף. יש הרבה אנשים שלא יופיע אצלם סימן דומיננטי - לפעמים מופיעים רק כאבים, תחושת צרבת או הקרנה ליד שמאל או ללסת. קיימים תסמינים לא טיפוסיים רבים ששכיחים יותר דווקא אצל נשים, אצל מבוגרים ובקרב חולי סוכרת. ואכן, תעוקה לא טיפוסית מופיעה בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים, וביטויה צרבת ממושכת, קוצר נשימה וכאב דוקר או שורף בחזה. המאפיינים של כאב ממושך שמתגבר במאמץ, מלווה בקוצר נשימה או בבחילה עדיין קיימים, גם אצל נשים.

בנוסף, יש מי שעוברים התקף לב שקט. אלה לרוב מגיעים לבדיקות שגרתיות, אשר במהלכן מתברר כי סבלו במהלך חייהם מהתקף לב. מדובר בעיקר בחולי סוכרת, באנשים מבוגרים (בפרט מעל גיל 70) ובנשים. ההערכות הן כי כ-15%-10% מהתקפי הלב לא מלווים בתסמינים הבולטים או בכאבים בחזה, ומהווים למעשה התקף לב שקט, הקרוי גם "איסכמיה שקטה".

חשד להתקף לב? כך תפעלו

הטיפול הטוב ביותר בהתקף לב הוא מניעתו. צילום: Shutterstock

- הטיפול הטוב ביותר בהתקף לב הוא מניעתו. כדי למנוע התקף לב יש צורך למנוע טרשת עורקים, לאבחן אותה מוקדם ולטפל בה בזמן – לפני הופעת התקף הלב. מכאן חשיבות אבחון וטיפול בגורמי סיכון ובטרשת עצמה, ואבחון וטיפול מוקדם בסימנים מחשידים להתפתחות טרשת.

- בזמן הופעת סימנים המחשידים להתקף לב, דבר ראשון יש להזעיק אדם לעזרה, בשום אופן לא להישאר לבד ומיד להתקשר למד"א ולהזעיק אמבולנס לעזרה ראשונית, תוך תיאור סימני ההתקף. יש להפסיק כל פעילות גופנית, ועדיף לשכב במנוחה.

- רצוי לא להתפנות עצמאית לבית החולים אלא לחכות להגעת ניידת מד"א. החשיבות לכך היא שבזמן התקף יתכן שיופיעו סיבוכים, בעיקר הפרעות קצב לב, וניידת של מד"א יכולה לתת את המענה המיידי ולטפל בחולה תוך כדי ההתדרדרות.

- הסטטיסטיקות מדברות על כך כי כמחצית מהתמותה מהתקפי לב מתרחשת עוד לפני ההגעה לבית החולים, בעיקר עקב הפרעות קצב לב, ולכן בחשד להתקף לב, האמבולנס יכול להציל חיים. האבחון הראשוני של אירוע לב הוא על ידי תשאול החולה או בדיקת א.ק.ג, הניתנים לביצוע באמבולנס או במוקד רפואי קרוב. בדיקת הא.ק.ג רחוקה מלהיות חד משמעית – לכ-10%-15% מהאנשים שעברו התקף לב, בדיקת הא.ק.ג תהיה תקינה לגמרי. ועדיין, מדובר בבדיקה מהירה, יעילה והכרחית לאבחון סימני ההתקף.

- בשלב הבא, עוד לפני שניידת מד"א מגיעה, מומלץ ליטול תרופת אספירין במינון גבוה, ובלעיסה. המטרה היא טיפול מוקדם בקרישי הדם, הגורמים לרוב לחסימה החריפה בעורק הכלילי (עורק הלב). ההמלצה היא ללעוס 300 מ"ג של אספירין, וניתן ללעוס שלושה כדורי אספירין של 100 מ"ג.

ראוי לציין כי אספירין הניתן למניעה של אירועי לב, לא בשלב החריף עצמו, ניתן במינון של 100 מ"ג ליום (כגון אספירין קרטיה, או קרדיופירין). כדאי שלאספירין יהיה ציפוי מגן שלא מתפרק בקיבה, כך שהסיכון לדמם ולפגיעה בדרכי העיכול יורד.

לפרטים נוספים על אספירין קרטיה לחצו כאן

ד"ר מיכאל יונש הוא מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה, מצנתר לב וכלי דם, מנהל שירות צנתורים ומחלות לב מבניות במכון הלב במרכז הרפואי קפלן.

* שירות לציבור – מוגש בחסות חברת פריגו

 [#middleBanner] 

6 טעויות בריאות שאנחנו עושים אחרי גיל 50 

כל מה שצריך לדעת על לחץ דם

מה כדאי לאכול כדי להוריד לחץ דם?

לחץ דם: גורם המוות המוביל בעולם

נלחמים בלחץ דם גבוה בדרכים טבעיות

הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק'ה