כל אחד יכול להגיע לגיל 100

נעורי הנצח משכו מאז ומתמיד את דימיונו של המין האנושי, ואם לא לנצח ? אז לפחות 120, כמניין שנותיו של משה רבנו. למעשה, הגיל הזה של משה אינו סתם המצאה תנ"כית ? הוא נשען על מחקרים שונים בכל רחבי תבל, לפיהם תוחלת החיים המירבית, בגלל קצב התחלקו התאים, אינה יכולה לעבור בשום דרך את הגיל הזה. ואכן, מעט מאוד אנשים הצליחו להגיע ליעד. היחידה שמתועדת היא גם מי שמחזיקה בשיא גינס ? הצרפתייה ז'אן קלמנט, שהמסמכים מאשרים כי היתה בת 122 במותה (ב-1997). לסנטנריים ? כפי שהם מכונים בעגה המקצועית ? יש איזשהו קסם המהלך על האנושות. הם מושא מחקר, ובעיקר מושא פרסום של עיתונאים. הם זוכים לקבל ברכות מנשיאים וראשי ממשלות, ובישראל הציע השר לענייני גמלאים, רפי איתן, להעניק לכל סנטנרי תעודת הוקרה בשם הממשלה. העניין הוא שעם גדילתה של תוחלת החיים בעולם כולו, גם מספרם של הסנטנריים הולך וגדל, כך שלא בטוח כי המנהיגים ימצאו את הזמן לברך את כל אלה שחצו את קו המטרה. מעבר לכל, לסנטנרים יש היסטוריה מרתקת ? הם חצו את המאה ה-20 כשהם עדים למאורעות ההיסטוריים הגדולים, בהם מלחמת העולם הראשונה, מגיפת השפעת העולמית שפרצה בתחילתה, את השפל הכלכלי הגדול בארה"ב, מלחמת העולם השנייה, מלחמת וייטנאם ומלמות אחרות, שנות ה-60 המשוחררות, וכלה בעידן המחשבים. מבחינת אנשי הרפואה והמחקר המדעי, הסנטנריים מחזיקים את סוד אריכות הימים, ולכן הם נבדקים שוב ושוב כיד לנסות ולשים את האצבע על סיבות אפשריות לתוחלת חיים שכזו. החוקרים בודקים את הצדדים הגופניים, הנפשיים, הגנטיים, המשפחתיים, את סגנון החיים והאכילה, וכל מה שתרצו בניסיון לעמוד על סודות החצי-נצח האנושי. למרות שהתנ"ך מדבר על 969 שנות חייו של מתושלח, ודיווחים שונים מקצווי תבל מדברים על גילים מתקדמים כגון 152 (האנגלי תומס פר,מהמאה ה-15) ו-130 (זקני שבט בקשמיר או באנדים, בבולגריה או ברוסיה) ? התיעוד האמיתי לאריכות חיים זו אינה קיימת. ההנחה היא, כי לפני 1900 הגיע מספרם של הסנטנריים לאחוז אחד בלבד באוכלוסיה המערבית, ובארצות קטנות (כמו דנמרק, למשל) החוקרים מצאו עדויות מעטות בלבד לקיומם של סנטנריים לפני המאה ה-19. המשמעות: נדרשה אוכלוסיה גדולה יחסית כדי "לייצר" סנטנריים.


בניגוד לנשים ? שכידוע מאריכות יותר ימים מאשר גברים, מסיבות שעדיין לא נמצאו ? הגבר המבוגר ביותר נפטר בגיל 115 (כריסטיאן מורטנסן, דני שהיגר לארה"ב), ב-1998. היפני שיגצ'יו איזומי, שנטען כי נפטר בגיל 120 ב-1986, לא הצליח מעולם לאמת את הגיל במסמכים. עם זאת, השיא בהחלט יכול להישבר על ידי אחד/ת מכ-30 אלף האמריקנים שחצו את ה-100, ומספר גדול בהרבה בכל הארצות האחרות יחד. נראה כי את המספר המדוייק יהיה בלתי אפשרי להשיג, משום שיכולת הדיווח של הקשישים מועטה, וברוב המקרים המסמכים המתאימים כבר אינם ברשותם. למרבה ההפתעה, הסנטנריים אינם סובלים בהכרח מבריאות לקויה, או מבעיות כרוניות. כ-20% מהם, שנבדקו בסקר שערכו הרשויות האמריקניות ב-1990, לא דיווחו על מוגבלויות (אם כי דיווחו, כמצופה, על בעיות בריאות שונות). לא פלא, אם כך, שבכל עשור מספרם של הסנטריאנים מוכפל.
סוד תוחלת החיים הארוכה
כאמור, כולם היו רוצים לפתור את התעלומה גדולה: מה סוד תוחלת החיים הארוכה? זו לא שאלת מיליון הדולר, אלא שאלת-השאלות של המין האנושי. על פי תיאוריה אחת, היות שכל אחד מתאי הגוף האנושי מסוגל ליצור במהלך חייו רק חמישים גלגולים (זאת אומרת, תא יכול לייצר תא חדש רק חמישים פעם) ? הרי שתוחלת החיים שלנו מוגבלת בכל מצב. השאלה היא כיצד מנצלים בדרך הטובה ביותר את התוחלת הזו ומושכים אותה עד לקצה גבול יכולתה. ברור כי המזל להימלט מנסיבות מקצרות חיים כגון פגיעה בקרב, בתאונת דרכים, ללקות במחלה קטלנית משחק מרכיב מרכזי בתוחלת חיים ארוכה במיוחד. ברור גם כי לגנטיקה יש תפקיד מרכזי, אם כי היא לבדה אינה מספקת כדי להבטיח שנות חיים רבות ובמצב טוב. את הגנטיקה ניתן להרוס באורח חיים לא בריא (מזון תעשייתי, אוויר מזוהם, סביבה לא נקייה, וכו'). כפי שהוכיח מחקר רפואי ציבורי שנערך בארה"ב בשנות ה-80, מים נקיים יותר, מבצעי חיסון והיגיינה אישית מוקפדת יותר מביאים יותר שנות חיים. מובן שרפואה מתקדמת יותר מאפשרת טיפולים יעילים יותר במחלות לב, סרטן ומחלות כרוניות אחרות. מחקר רחב יריעה שנערך באוניברסיטת הרווארד על סנטנריים בדק את המאפיינים הגנטיים, הגופניים, המנטליים והרגשיים. בסיומו קיבלה הגנטיקה את הניקוד המשמעותי ביותר בכל הנוגע להשפעתה על תוחלת החיים, כשכאמור ? מסייעים לה או מפריעים לה הגורמים הסביבתיים. עם זאת, יש ארצות שבהן מספר הסנטריאנים גדול במיוחד, כמו יפן ודנמרק המתועשות מצד אחד מול סין הענייה מצד שני. ב-2001 דיווחו מדענים אמריקנים כי גילו את הגן האחראי לאריכות ימים. לדבריהם, חלק ה-DNA האנושי הזה שהתגלה עשוי לסייע להבין מדוע חלק מהאנשים מצליחים להגיע עד לגיל מופלג, בעוד תוחלת החיים של אחרים קצרה בשליש. למעשה, החוקרים גילו יותר מגן אחד בכרומוזום 4, מה שגרם לתחילתו של מירוץ אחר פיתוח גלולה שתוכל להאריך את תוחלת החיים. זו עדיין לא פותחה, אולם המאמצים נמשכים. עד לאותה תגלית האמינו המדענים כי לא פחות מאלף גניםמשפיעים על תהליך ההזדקנות של בני האדם, ויחד הם פועלים בסימפוניה המתוזמרת בצורה טובה יותר או פחות. במילים אחרות: המחקר ההוא אמר, בעצם, כי יש לשים דגש על קבוצת כלים אחת ולא על התזמורת כולה. ובמילים אחרות: אם עד אז טענו החוקרים כי עישון, שתיית אלכוהול ואכילה פרועה ורוויית שומנים הם מתכון בטוח לקיצור תוחלת החיים, בא המחקר הזה וטען כי בעצם הגנים הם הנותנים לאדם זה או אחר יתרון מובהק בכל הנוגע ליכולת העמידה שלהם בפני מחלות הנוגעות להזדקנות. העובדה שרוב הסנטנריאנים שנבדקו נהנו מבריאות טובה-יחסית משך כל חייהם בלי קשר לסגנון חייהם - תומכת בסברה זו. ראיונות עם סנטנריים מהווים יותר קוריוז מאשר כלי-עזר מהימן לטכניקות ה"הישרדות". התשובות של הקשישים נעות בין "שתיתי מים כל חיי והתנזרתי ממין" ועד ל"קיימתי יחסי מין ושתיתי יין וקוקה קולה בלי הגבלה". אז לה תדע מה מועיל ומה לא. עכשיו מגיע מדען גרמני בשם קלאוס באואר משטוטגרט, וטוען כי מצא את נוסחת הקסם להגיע לגיל 100. לדבריו, כל אחד ואחד מאיתנו יכול להגיע לגיל מופלג זה אם אך ינהג בהתאם לכללים שהוא מציין: ?
להקפיד לא לאכול יותר מדי
, תוך שמירה על המשקל המתאים לכל גיל (מחקרים רבים שנערכו על עכברים הוכיחו כי הפחתת כמות הקלוריות בשליש גורמת להארכה משמעותית בתוחלת החיים). מובן שאיןלאכול משהו שאתם מתקשים לעכל, או שאתם סובלים כתוצאה מאכילתו מאלגריה. ?
להיבדק בקביעות
אצל רופא - זאת כעמידה על המשמר מפני מחלות כרוניות כמו לב, סרטן והפרעות במחזור הדם. כבר היום ברור, למשל, כי בדיקת קולונסקופיה (המעי) מגיל 50 עשויה למנוע את סרטן המעי הגס, או להביא לטיפול מוקדם בו ככל האפשר. ?
פעילות גופנית ובריאות נפשית
: כדי שהגוף והנפש לא יתעייפו יתר על המידה יש להקפיד על ביצוע תרגילי התעמלות והפעלת הגוף באופן קבוע. טיולים רגליים ועבודה בגינה הן דוגמאות טובות לפעילות גופנית שכזו. ומהצד המנטלי - לא לשכוח לקרוא. כדי שהגוף לא יתאמץ יתר על המידה גם בעיכול המזון, מומלץ לצרוך כמה שפחות שומן ויותר חלבון. הסיבה - לא כדאי להכניס לגוף מזונות קשים לעיכול, או כאלה שאינם מתעכלים עד הסוף. ?
שינה - לא מעט מדי ולא יותר מדי
: מעט מדי שעות שינה אינן טובות כשם שיותר מדי שעות שינה אינן מועילות לבריאות. מעבר ל-8 שעות בלילה זה יותר מדי.


?
ארוחת בוקר
: לא לוותר עליה לעולם. זו הארוחה החשובה ביותר ביום, אם כי גם על יתר הארוחות רצוי שלא לפסוח ולאכול אותן בשעות קבועות. לעומת זאת, אסור לאכול בשום אופן בין הארוחות. ?
עדיף לחייך
: הכעסים, ולו העוטים ביותר (וכאלה לא חסרים לנו משך היום) פוגעים במערכת החיסונית. המסקנה: לחייך, וכרמה שיותר.
גם לרצון האישי יש מה לומר בנוגע לגיל
פרופ' באואר מבסס את העצות הנ"ל על מחקר שערך ואשר השורה התחתונה בו אומרת, לדבריו, כי ניתן להגיע לגיל מופלג קודם כל אם רק נרצה בכך. לרצון האישי של כל אחד משקל מכריע בהשגת יעד זה, כמובן - בסיועה של הרפואה. בבדיקה שערך כתב-העת הגרמני "חיים ארוכים" בקרב רופאים בכירים בגרמניה וסטטיסטיקאים של מרשם האוכלוסין בגרמניה (בה מגיע מספרם של הסנטנריאנים לכ-200 אלף) עלה, כי מימצאיו של באואר הגיוניים. פרופ' הנס פרנק, רופא גריאטרי בכיר, אמר כי כיום הרופאים יכולים להילחם בצורה יעילה יותר במחלות זיקנה כמו שפעת, דלקת ריאות, לב ומחזור הדם, ואפילו סרטן, כאלה שעד לעבר הלא=רחוק היו קטלניות בצורה הרבה יותר משמעותית. לדברי פרנק, תוחלת החיים עולה בשנים האחרונות גם משום שיש מודעות גדולה הרבה יותר לצורת חיים איכותית ובריאותית יותר. מצד שני, התארכות תוחלת החיים משפיעה על האנשים לדאוג יותר לעצמם כדי שיוכלו להעביר שנים אלה בצורה טובה ככל האפשר. עם זאת, מודה גם פרנק, כי "ההזדמנות הגדולה ביותר להגיע לגיל מופלג ניתנת, קודם כל, לאלה שאבותיהם וסביהם חיו, בממוצע, עד לגיל מבוגר מופלג. אין מה לעשות - כמוב עיות לב, גם חיים ארוכים עוברים בתורשה."