כל מה שצריך לדעת על שבר בצוואר הירך
זה מתחיל בנפילה מיותרת, מעליבה, נמנעת. זה ממשיך בהשתטחות על הרצפה -לעיתים ללא יכולת לקרוא לעזרה כי אי אפשר לקום ולהתקשר, ונגמר בפגיעה במפרק הירך שמחייבת ניתוח ושיקום ארוך. "60% מהחולים עם שברי צוואר הירך לא חוזרים לרמת התפקוד שלהם לפני הנפילה, וזה תלוי בגיל החולה ובתפקודו לפני הניתוח", אומר ד"ר סטיבן וולקס, מנהל מחלקה אורתופדית בבית חולים בילינסון. "אם הלכת עם מקל והיה לך קשה בניידות, הסיכוי הסביר הוא שאחרי שבר כזה תצטרך ללכת עם הליכון".
90% משברי צוואר הירך מתרחשים בקרב בני 65 ומעלה, וזה קורה לנשים יותר מאשר לגברים. הסיבה: נשים רבות סובלות מדילול של העצם (אוסטאופורוזיס). "מדובר במחלה שקטה", אומר ד"ר מיכאל בכר, מתמחה ברפואה פיזיקלית ושיקום ומרכז תחום בריאות העצם בבית חולים לוינשטין. "אנשים לוקים באוסטאופורוזיס ולא יודעים, כי אין שום תסמינים חיצוניים למחלה, ואז מגיע אירוע דרמטי, שבר בעצימות נמוכה, שנגרם מחבלה שבדרך כלל לא הייתה גורמת לשבר. אבל תהליך ההידרדרות של אוסטאופורוזיס הינו הדרגתי, ואפשר לנקוט אמצעים שיפחיתו את המהירות שבה העצם מדלדלת".
נפילות, שברים והקשר לאוסטאופורוזיס
נשים רבות סובלות מדילול עצם שמגדיל את הסיכון לשברים. צילום: Shutterstock
מה אפשר לעשות?
"מניעה ראשונית היא תזונה נכונה, פעילות ספורטיבית כגון הליכה או פעילות אירובית ומשקולות, שמעלות את המעמסה על העצמות והשרירים. זה מאוד מאוד עוזר ומעודד תהליך של בניית העצם. גם צריכת ויטמין D וסידן נמצאה יעילה. אלה דברים שלאורך השנים יעזרו להילחם בתופעת דילול העצם, אבל לא ימנעו לגמרי ולכן בנוסף יש צורך במעקב רפואי ובדיקות סקר. בדיקת הסקר הקלאסית שמשתמשים בה באוסטאופורוזיס היא בדיקת צפיפות העצם, שמאפשרת לראות מהי כמות המינרלים בגוף ולבחון אם יש צורך בטיפול תרופתי. יש מגוון די רחב של תרופות שמונעות ספיגת סידן אל הדם, ולכן עוזרות בתהליך של שמירה על חוזק העצמות".
ד"ר וולקס מוסיף: "חולים שנוטלים הרבה תרופות צריכים להיזהר, כי יכולה להיות השפעה בין תרופות או שהתרופות מרדימות או גורמות לסחרחורת. יכול להיות שהחולים לא רואים טוב ולא רואים מכשולים בדרך ונופלים. יכול להיות שיש שטיחים, והשטיח קצת מקופל ואז נתקעים בשטיח ונופלים. יש הרבה מאוד דברים שיש לעשות בסביבה כדי למנוע את השברים האלה".
ד"ר וולקס מסביר, כי לאזור מפרק הירך שנושא הרבה עומס יש נטייה להישבר כתוצאה מנפילות קלות, שלבן אדם בלי אוסטאופורוזיס לא היו קורות. "הדבר מהווה שתי בעיות: האחת היא הצורך בקיבוע של השבר עצמו, והשנייה, שלפי דעתי יותר חשובה, זה שלאנשים מבוגרים ובמיוחד לנשים שסובלים מהרבה מחלות נלוות יש מעט מאוד רזרבה, כדי להתגבר על השבר עצמו ולהתאושש ממנו. כתוצאה מכך, בסביבות 15%-20% מהחולים המבוגרים עם מחלות רקע חריפות לא שורדים שנה אחרי הנפילה. היום אנחנו יודעים שתמותה כתוצאה משבר במפרק הירך קשורה גם לזמן ההמתנה שמחכים לטיפול בשבר: גילינו שמעל 48 שעות מהנפילה בלי ניתוח, הסיבוכים מתרבים ואחוז התמותה הולך ועולה, ואז יש מרוץ נגד הזמן – איך להכין גם חולים מסובכים לניתוח ולנתח כמה שיותר מהר. בעשר השנים האחרונות יש ממש מודעות לזה, ויש תמריצים לבתי חולים לנתח את החולים עם שברי צוואר הירך כמה שיותר מוקדם".
דרכי הטיפול בשבר
הניתוח משתנה בהתאם לסוג השבר. צילום: Shutterstock
מה הן האופציות הניתוחיות?
"תלוי בשבר. אם זה שבר מתחת לצוואר הירך, בדרך כלל מתקנים את זה עם מסמר או פלטת ברזל וברגים, ואם זה שבר בתוך הצוואר עצמו אנחנו יכולים לתקן את זה או על ידי קיבוע עם ברגים, או החלפה חלקית ומלאה של מפרק עצם הירך".
ד"ר רמי כרדוש, סגן מנהל המחלקה האורתופדית בבית החולים אסף הרופא, מציין כי עד לפני 6-7 שנים היו מקובלות בארץ שתי גישות ניתוחיות - צדית ואחורית - שלשתיהן יש לדבריו חיסרון גדול, שבמהלך הניתוח צריך לחתוך את השרירים כדי להגיע למפרק ולהחליף אותו. לפני כ-7 שנים הביא לארץ ד"ר כרדוש עם שותף שיטה חדשה בשם "גישה קדמית", המאפשרת לדבריו להחליף את המפרק מבלי לחתוך את השרירים. "לחיתוך השריר במהלך הניתוח יש חסרונות מאוד גדולים, כגון דימום וכאבים ושיקום איטי ומורכב יותר, מלווה בצליעה שלעיתים לא חולפת", הוא מסביר. "הסיכון הגדול ביותר הוא פריקה של המפרק, ולכן מנתחים בשיטה הקדמית והאחורית ומבקשים מהמנותח לא לעשות תנועות חדות במשך שישה שבועות, וצריך גם הגבהה באסלה, פיסוק בין הרגליים ואסור לשבת נמוך עד שהשריר מצטלק. כשעושים את הניתוח בשיטה הקדמית ללא חיתוך השריר אין דימום, ואין את הלחץ והנפיחות אחרי הניתוח. כך השיקום קצר יותר".
נקודה נוספת שד"ר כרדוש מציין היא הפרשי אורך הרגליים: הניתוח להחלפת מפרק הירך בשיטות המוכרות מתנהל כשהאדם שוכב על הצד בזמן הניתוח, ולכן כשהניתוח מסתיים אין דרך לבדוק אם היתה הצלחה בשימור אורך רגליים שווה. "השיטה הקדמית מבוצעת כשהמטופל שוכב על הגב, כך שעוד לפני שהניתוח מסתיים אפשר לבדוק אם נשמר אורך רגליים שווה".
עם זאת, ד"ר וולקס טוען כי אין הוכחות מוכחות ששיטה אחת יותר טובה מהשנייה: "לכל שיטה יש את הפלוסים והמינוסים שלה, את הסיבוכים ואת היתרונות", הוא אומר. "הספרות לא תומכת בגישה קדמית לעומת גישות אחרות בהחלפות מפרקים. הגישה לניתוח לא חשובה בכלל. הרבה יותר חשוב לנתח כשהרופא יודע שהחולה יקום ויוכל ללכת מיד אחרי הניתוח, ושהקיבוע יישאר במקום ויהיה יציב".
"שבר אחד הוא תמרור אזהרה לשבר עתידי נוסף"
יש תמותה של עד אחד מכל ארבעה מטופלים לאחר שבר חוזר בצוואר הירך, בשנה הראשונה שלאחר השבר. צילום: Shutterstock
מה כולל תהליך השיקום?
ד"ר בכר: "לאחר הניתוח המטופל מגיע למחלקה אורתופדית ליומיים-שלושה להשגחה, ומשם עובר לשיקום. בגלל שהפגיעה התפקודית במטופלים היא מאוד משמעותית, נדרש אשפוז מלא במקום שיכול לספק את כל הצרכים ולקדם אותם מבחינה שיקומית. תקופת שיקום שכזו אורכת בממוצע כשישה עד שמונה שבועות. בתחילה ישנו צורך בהערכה האם ניתן לדרוך ולהפעיל את הרגל ותחת אילו מגבלות, בהתאם לסוג הקיבוע ולניתוח שהמטופל עבר. במהלך תקופה זו מתבצעת עבודה לחיזוק הגפה הפגועה ושמירה על טווחי תנועה, בנוסף לחיזוק הגפיים הבריאות לצורך תמיכה. במקביל אנו מאזנים את הכאב המשמעותי שמתלווה לתהליך ומטפלים בפצע הניתוחי למניעת זיהומים. בהתאם לאופי ההליכה שאנו משיגים עם המטופל, מתאימים בנוסף אמצעי עזר לניידות על פי הצורך".
מה הסיכון לשבר נוסף אצל מי שכבר שבר את מפרק הירך?
ד"ר בכר: "בקרב מטופלים עם אוסטאופורוזיס שהתבטא בשבר, ישנו צורך מהותי בהתערבות תרופתית לעצירת תהליך דילול העצם מכיוון ששבר זה מהווה תמרור אזהרה חד משמעי לשבר עתידי נוסף, 'השבר השני', שמאופיין בתחלואה נלווית ותמותה משמעותית. למעשה, הספרות מדברת על תמותה של עד אחד מכל ארבעה מטופלים לאחר שבר חוזר בצוואר הירך, בשנה הראשונה שלאחר השבר.
"בפרוטוקול שהקמנו בבית חולים לוינשטיין ושעל בסיס המודל שלנו עובדים גם בבתי חולים אחרים, אנחנו מכוונים שכל מטופל שמגיע אלינו יעזוב את מחלקת השיקום כשהוא מקבל טיפול תרופתי במטרה לעצור את דילול העצם ולמנוע את השבר השני".
ד"ר בכר מציין, כי אחת הסיבות שבגללה הוקם הפרוטוקול היא הפער הטיפולי הקיים באוסטאופורוזיס. "למרות שתרופות לטיפול באוסטאופורוזיס קיימות בשוק כבר למעלה משלושים שנה, בגלל סיבות שונות חולי אוסטאופורוזיס לא מקבלים אותן. זו בעיה נרחבת ומוכרת במערכות בריאות ברחבי העולם וגם אצלנו. הנתונים מדברים על פחות מ-20% מהמטופלים שחולים באוסטאופורוזיס שבאמת מקבלים טיפול תרופתי. זה חושף אותם בצורה מאוד משמעותית לשבר שני. אנחנו הקמנו את הפרוטוקול במטרה לסגור את הפער הטיפולי הזה".
התרגילים שיעזרו לכם למנוע נפילות
הכל על נפילות קשישים ודרכי הטיפול
הפיתוחים הישראלים שמסייעים במניעת נפילות
הצטרפו לקהילת בריאות ואורח חיים בריא של מוטק'ה
פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח בה הולכים ונפגעים הדרגתית תאים, בעיקר באזור בגזע המוח שאחראי על ייצור...
בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתוכן
כדי להבין מהי מפרצת בטנית (או אאורטה בטנית), יש להבין תחילה איך פועל...
הלילהכולנו הזזנואת השעונים שעה אחת אחורה (אוקי, בואו נודה בזה, בעידן הדיגיטלי הרוב הוזז אוטומטית, ולנו רק...