להחליף קריירה בגיל מבוגר

יהודה בלכר התאהב כילד במוזיקה העברית, אך עסק כל חייו במחשוב. כיום, בגיל 70, הוא מנחה ערבי שירה ומרצה בתחום. "עסקתי במקצוע ששעמם אותי עד מוות. היום אני אוהב את מה שאני עושה"

עדי כץ 24/11/15

מקריירה משמימה לקריירה מפרה. יהודה בלכר בהופעה

מאז היה ילד בן 7 בקיבוץ, יהודה בלכר מאוהב בזמר העברי ובכלי הנגינה הכי ארצישראלי שיש, אקורדיון. לפני 13 שנה זכה להגשים חלום (שאיפה, הוא יסייג, כדי לא לגלוש למלודרמה), ולהפוך את האהבה למקצוע.

כיום, בגיל 70, מצוי בלכר - נשוי, אב לשלושה וסב לארבעה, שעסק במשך שנים בתחום המחשוב - בעיצומה של קריירה שנייה, כמנחה ערבי זמר עברי וכחוקר ומרצה בתחום. ב-26 בנובמבר הוא יפתח ב"בית התפוצות" בתל אביב סדרת ערבי שירה חדשים, שיוקדשו לזרמים השונים בזמר העברי שהוא כל כך אוהב.

הביוגרפיה של בלכר מאירה פינה נידחת בתולדות ההתיישבות העברית בארץ - קיבוצים עירוניים שהתקיימו בלב תל אביב בראשית שנות המדינה. הוריו השתייכו ל"קבוצת גל", יוצאי קיבוצים שגויסו על ידי המוסדות המיישבים לעבודה בנמל תל אביב. חברי הקבוצה הקימו קיבוץ בזעיר אנפין על גדות הירקון, וחלקם עסקו - בנוסף לעבודה בנמל - גם בחקלאות על שפך הירקון.

ב-1946, לאחר שהסתיימה עבודתם בתל אביב, הצטרפו חברי הקבוצה לקיבוץ עירוני חדש, קיבוץ אפעל, שהוקם בשטח שעליו שוכנת כיום שכונת רמת אפעל. חלק מהחברים עבדו בעיר, אחרים עיבדו את שדות הקיבוץ. אחרי שהספיק לעבור מתקפות מצד ערביי הסביבה במלחמת העצמאות, ולהצטרף לתנועת "הקיבוץ המאוחד", פורק קיבוץ אפעל ב-1952 וחבריו התפזרו.

משפחתו של בלכר נשארה בשטחי הקיבוץ המפורק, והמשיכה לגדל בקר במשך 6 שנים נוספות, אז רכשה משק במושב כפר אז"ר הסמוך, שבו הוא מתגורר עד היום.

כילד היה מרותק לנחום היימן

יהודה בלכר באחד מערבי השירה שהנחה. צילום: באדיבות בלכר

בשנים שבהן התגורר יהודה הילד בקיבוץ הנטוש, התוודע לנפלאות הזמר העברי. "התנועה הקיבוצית השתמשה במבנה של חדר האוכל לקיום סמינרים לריקודי עם", הוא נזכר. "נחצ'ה היימן, אז מוזיקאי צעיר ואלמוני, ליווה את הריקודים באקורדיון ואני, ילד בן 7, הייתי מציץ מהחלון ומרותק למילים ולצלילים".

בלכר תבע מהוריו ללמוד לנגן על הכלי, תחביב שלא זנח עד היום, אך חייו המקצועיים הלכו בנתיב אחר. אחרי שירותו הצבאי המשיך לצבא הקבע בתחום המחשוב. לאחר מכן עסק בניהול מערכות, ושימש כמפקד יחידת מחשוב בסוכנות היהודית, וכסמנכ"ל בית התפוצות.

במקביל, החל בשלב מוקדם בחייו לחקור את תולדות הזמר העברי. "מאוד עניין אותי מאיפה כל שיר הגיע, מתי ובאלו נסיבות של זמן ומקום, מה היו ההשפעות בכתיבתו. אנחנו עם של מהגרים שהגיעו מכל קצוות תבל, ומטבע הדברים המוזיקה העממית שלנו שאובה ממקורות רבים".

לפני 13 שנה, כשסיים את תפקידו האחרון, החליט בלכר לצאת לחופשי ולעבוד כעצמאי, בתחום שמעניין אותו יותר מכל. "היה לי ברור שמוזיקה זה הכיוון", הוא אומר. "המילה חלום היא אולי דרמטית. זו היתה שאיפה רדומה שהערתי".

מקרב את הקהל לאירועים שמאחורי השירים

[#middleBanner]

את האירועים שהוא מנחה היום בלכר לא מגדיר כערבי שירה. "התכנים הם הרבה יותר רחבים", הוא מסביר. "אנחנו לומדים את התמונה הכללית. לומדים על החלוצים שמגיעים הנה ומתחילים לשיר לעצמם שירים למנגינות ערביות, הרבה לפני שהמוזיקה הים-תיכונית הממוסחרת פרצה לחיינו, על השירים העבריים שנכתבו בהשראת עמים אחרים ועוד.

"אני משלב חומר ויזואלי מהתקופה, ומתעכב על מונחים הקשורים בשירים ואבדו מהעולם, כמו משחקי הילדות שמוזכרים ב'שיר השכונה'. יש לי מאגר מידע ממוחשב רחב מאוד בנושא, עם המון פרטי טריוויה מעניינים. כך אני מקרב את האנשים לשירים, ומחזיר אותם לאירועים שבעקבותיהם נכתבו".

הסדרה החדשה, שבלכר נלהב לספר עליה, תעסוק בהשפעותיהן של תפוצות ישראל על המוזיקה העממית הישראלית. "אני עוסק בהשפעות העיירה היהודית, במוזיקת הלאדינו, בשירים הרוסיים שהם אייטם בפני עצמו, עם ההיבטים הפוליטיים והחברתיים, בשירים העבריים שנכתבו בהשפעת השנסונים הצרפתיים, המוזיקה היוונית ועוד".

משלב יצירתיות, יצריות ויצירה

לומדים את מה שמסתתר מאחורי השירים העבריים. צילום: באדיבות בלכר

מי שהיווה לבלכר מקור השראה בדרכו הוא אליהו הכוהן, חוקר הזמר העברי ומגיש תכניות רדיו וטלוויזיה, שזכה בפרס ישראל על מפעל חייו בנושא. "הוא עבד בחברת מחשבים וכך יצא לי להכיר אותו אישית, ובמקביל עסק בזמר העברי באופן שוטף, והפך את התחביב למקצוע. כשאליהו חגג את יום הולדתו ה-80, אירחתי אותו וחלקתי לו כבוד באחד מהערבים שלי. הוא הציג בפני הקהל את מחברת שירי ילדותו".

במהלך המופעים בלכר עומד על הבמה, מנגן באקורדיון לצד צוות של נגנים וזמרים, וגם מתפעל את המחשב, המעלה את מילות השירים (שהוא דואג לנקד בקפידה) ואת התמונות והסרטונים.

- חשבת פעם שתעמוד על במה ותופיע בפני קהל?

"מעולם לא, אבל גיליתי בעצמי את היכולת. העבודה שלי היתה במשך שנים בתחום החומר, במערכות מחשוב מנהלתיות, עולם שהוא לדעתי משעמם עד מוות. העבודה לא הלהיבה אותי והיתה בעיני מאוד לא יצירתית. היום אני עוסק בתחום שאני אוהב והרבה יותר מעניין אותי. בנוסף, אני בעל בית לעצמי, ולא צריך למכור את הידע שלי לאחרים. אפשר לומר שאני משלב כאן יצירתיות, יצריות ויצירה".

גם אתם הגשמתם חלום בגיל מבוגר? ספרו לנו במייל: [email protected] את הסיפור שלכם, ואולי תככבו בכתבה הבאה.

להגשים חלום: ספר שירה ראשון בגיל 86

להגשים חלום: קעקוע ראשון בגיל 60

להגשים חלום: שחקניות בגיל 70

להגשים חלום: תרמילאית בת 64

8 טיפים למציאת עבודה בגיל 50 פלוס

להגשים חלום: מאמן כושר מוסמך בן 90

להגשים חלום: צניחה חופשית בגיל 64

להגשים חלום: האישה שיצאה למסע מלכת המדבר

להגשים חלום: פיצרייה משפחתית בגיל 77

להגשים חלום: צייר בן 86

מחפשים עבודה? יריד חדש יעזור לכם למצוא