לטייל בשבילי העבר: לחורבת ראש זית ביער שגב

אין כמעט מקום בעולם, בו אפשר למצוא ריכוז כה גדול של אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים כפי שיש בישראל. קק"ל, ביחד עם רשות העתיקות, הכשירה אתרים ארכיאולוגיים רבים לביקור מטיילים ביערותיה במטרה לחזק את זיקת ציבור המטיילים לאדמת הארץ ולנופיה, באמצעות החיבור לשורשים ולהיסטוריה. אנו נצא לטיול רגלי מהנה בין ניחוחות הפריחה של יער שגב הוותיק והמתחדש, אל חורבת "ראש זית" שהיתה מרכז של בתי בד ומצודה בימי המלך שלמה אשר לימים הפכה למרכז מנהלי של הפניקים.
כיצד מגיעים?
דרך עפר קצרה המסתעפת צפונה מכביש צומת משגב- אחיהוד (מס' 805), כקילומטר וחצי בדרך עפר ממזרח לכניסה לכפר שעב.
המסלול
יער שגב הינו אזור טיולים מבוקש, מגוון ומעניין. יש בו פסגות הרים בהם האוויר צלול, מצפורי נוף, כפרים ציוריים עטורים בכרמי זיתים, אתרים ארכיאולוגיים ומסלולי טיול מרתקים. אנו נעפיל אל יער שגב הוותיק והמתחדש גם יחד. היער ניטע בשנות ה- 60 של המאה הקודמת ובעשור האחרון ניטעו בו מגוון עצי יער וחורש מאחר וחלק מהעצים הוותיקים נפגעו ממחלות וממזיקים. גל אבנים גדול שנתגלה לארכיאולוגים ביער משך את תשומת לבם של חוקרים רבים, שזיהו את המקום כיישוב המקראי כבול. הארכיאולוג צבי גל, שחפר עם צוותו במקום, זיהה את חורבת "ראש זית" עם העיר כבול, הנזכרת במקרא בעניין התשלום ששילם המלך שלמה לחירם מלך צור, תמורת עצי הארז, הברוש והזהב שנתן לבניין בית המקדש והארמון שלו. על פי המסופר במקרא, שלמה שילם תמורת העצים לא רק ביבולים חקלאיים, אלא גם בשטחים ככתוב (ספר מלאכים א, ט 13-10 ): "... אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל... ויצא חירם מצר לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו. ויאמר מה הערים האלה אשר נתת לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה". השם כבול נשמר עד ימינו בשמו של כפר ערבי השוכן כשני קילומטרים מדרום-מערב לחורבת ראש זית. בחפירות שנערכו נתגלו חרסים מהתקופה הישראלית (מאה 12 לפנה"ס), כמו גם מצודה גדולה (15.5X16 מטרים), שנבנתה במאה ה- 10 לפנה"ס על מבנים פרטיים. המצודה בנויה מחצר מרכזית מוקפת חדרים ומסביבה ביצור מרשים, ללא פתח כלל (22X24 מ'). במצודה התגלו ממצאים רבים מאוד: עשרות קנקני חרס שהכילו גרעיני חיטה ופול וקנקנים לאחסון יין ושמן. בקומת המרתף של המבנה התגלו בחפירות עשרות קנקני אגירה, אחד מהם היה מלא בגרגרי חיטה ופולים מפוחמים, שכנראה נשרפו על ידי אויב שכבש את המקום במאה התשיעית לפני הספירה.


מלבד המצודה, שזכתה לשימור ראשוני מאנשי רשות העתיקות, אפשר לראות באתר גם שריד לבית מהכפר הישראלי המאוחר, שנמצא ממזרח למצודה. הבית כלל עמודים העשויים מאבן אחת, סגנון בנייה המאפיין את התקופה הישראלית. סמוך לבית נמצאים בורות מים חצובים בסלע. ממערב למצודה נשארו שרידים של שני בתי בד. רואים בבירור את מתקן הסחיטה ובו משטח להנחת הסלים עם עיסת הזיתים המרוסקים ומקום לקורה שעליה נתלו המשקולות כדי ללחוץ על העיסה ולהפיק ממנה את השמן. המבנה הגדול שמדרום לבית הבד הוא בית בעל ארכיטקטורה אופיינית לתקופה הישראלית, המכונה על ידי הארכיאולוגים "בית ארבעת המרחבים". זהו מבנה הכולל שלושה חדרים ארוכים ומקבילים זה לזה וחדר רביעי הניצב להם. על פי הממצאים מחפירות היישוב הישראלי מימי שלמה, המקום נעזב ובמקומו התיישבו הצידונים, הלא הם הפניקים. בגלל גובהה של הגבעה בחורבת ראש זית, הם בנו כאן את המרכז המנהלי שלהם וכאן ריכזו תוצרת חקלאית כדי לשולחה כמס לצור, הבירה הפיניקית. בשם "פניקים" כינו היוונים את הסוחרים שישבו בערי הנמל שלאורך רצועת החוף בלבנון ובארץ ישראל. בתנ"ך הם נקראו "צידונים". דוד ושלמה הכירו בעליונותם של הפניקים בתחום השיט והמסחר הימי וקיימו קשרים מדיניים וקשרי מסחר עם חירם מלך צור. קשרים דיפלומטיים מסוג זה הביאו את המלך אחאב לשאת לאישה את איזבל, בת אתבעל מלך צידונים. במאה ה- 8 לפנה"ס, ואולי אף לפני כן, החלו הפניקים להתפשט בערי הנמל של הים התיכון, בדרך כלל באמצעות המסחר. הם התיישבו באיי הים התיכון כולם ועקבותיהם נמצאו גם בערי החוף של ספרד. התרבות החומרית הפניקית היא המשך לתרבות הכנענית של ארץ ישראל, אך יש לה מאפיינים משלה, שבאו לידי ביטוי בחפצי מותרות, במנהגי קבורה, בכתובות ובאדריכלות. חירם, מלך צור, שלח בנאים כעזרה לבניית בית המקדש. תרומתם של הפניקים בולטת במיוחד בבניית נמלים.
פרטים
מתאים ל: כל המשפחה. עונה מומלצת: כל ימות השנה. אורך המסלול: כ- 5 ק"מ. משך הסיור: 3-2 שעות ובהתאם לעניין. חניוני נופש: * חניון שגב - חניון גדול בלב היער ובו שולחנות רבים לפיקניק ומתקני שעשועים לילדים, החניון נמצא בכניסה ליער כ- 1.5 ק"מ ממערב ליעד. * חניון יעד- חניון דרך קטן ובו ארבעה שולחנות, הממוקם בצומת הכניסה ליעד, סמוך לכביש הראשי. התאמה למוגבלים בתנועה: אין התאמה. ציוד נדרש: ספר תנ"ך (מלכים). אתרים נוספים בסביבה: תצפית הר אחים, פארק אוסטרליה, הררית, הר כבול, הר עצמון. בימים אלה קק"ל הוציאה לאור חוברת חדשה: "לטייל בשבילי העבר- ארכיאולוגיה, היסטוריה ומורשת באתרי קק"ל" (כתיבה: יעקב שקולניק). בחוברת, 18 אתרים ארכיאולוגים, מהבולטים בארץ, שפותחו ע"י קק"ל ורשות העתיקות כחלק מן המגמה "לשדרג" את היערות והפארקים. פרטים נוספים: "קו ליער" 1-800-350-550.


------------------------------------------------------ כתיבה: יעקב שקולניק צילומים באדיבות: יעקב שקולניק, רשות העתיקות וארכיון צילומי קק"ל