לקראת שידור: נערות פיתוי

בניגוד למיתוס, כפי שמסבירים כל אנשי המקצוע המתראיינים בסרט "נערות פיתוי" שישודר ביום ה' (16.2) בערוץ 10, נערת פיתוי ממש לא צריכה להיות איזו יפהפייה מהממת מהזן הצעיר. היא כן חייבת להיות האישה הנכונה במקום הנכון, שמתאימה בדיוק למשימה ולגבר שהיא צריכה להפיל. ההסבר הזה שכולם מספקים יעזור לצופה התמים (שהפנים יותר מדי נערות ג'יימס בונד בחייו) למחוק את סימן השאלה שמן הסתם יעלה בו למראה חלק מן המפתות המתראיינות לגמרי בגלוי, כאלה שוודאי יתקשה ללהק בתפקיד פאם פטאל פתיינית כזו או אחרת. אבל עובדה. שרון כידון מובילה את הסרט הזה, שנותן פתחון פה נדיר לשורה של נשים מקצועניות, רובן חוקרות פרטיות בעלות רישיון, שעובדות כבר שנים בתחום ומתמחות בחקירות באמצעות גילום פתייניות שונות - הכול בהתאם למשימה ולמטרה. כידון גם סוקרת פרשיות ידועות שבהן היו מעורבות נערות פיתוי ומראיינת שורה של עורכי דין המתמחים בתחומים שנעזרים בחקירות מהסוג הזה, חוקרים פרטיים ובעלים של משרדי חקירות, שכולם מסבירים את אופן הפעולה וההפעלה של המפתות, את הכישורים הנדרשים ואת תפקידן - המרכזי לא אחת - בכוח. אילנית, חוקרת פרטית שכבר 20 שנה במקצוע, אם לשלושה שבעברה גם הייתה החוקרת שהקליטה את השופט יעקב מלץ מספר על לחצים שהופעלו עליו בפרשת הבוררות בין אלי ארוך לכלל פיננסים, מודה שהיא מכורה למקצוע ומספרת על התחקיר המסיבי הכרוך בהכנה ועל סיפור הכיסוי שנבנה בהתאם, כולל המראה וכל השאר. "לא משנה בלונדינית או שחורה, שמנה או רזה, הכי חשוב זה כריזמה וביטחון עצמי, כי זה פורץ מיד", היא מסבירה. רלי, שכבר עשרות שנים במקצוע ומחליפה זהויות ומראה לפי הצורך, משוכנעת שתוכל לבלוט או לחמוק מעיני כל מי שתרצה. פעם הטיסה את הספר שלה איתה לחו"ל כדי לסייע במשימה שבה הייתה צריכה לגלם מספר רב של זהויות. "הייתי זקנה, בלונדינית, שחורה, עם רסטות - אין צבע שקיים שלא היה לי. אני שחקנית בנשמה", היא קובעת. שלי היא בת 37, נשואה פלוס אחד, שמספרת שהתחילה כשעזרה לחבר כטובה והתאהבה במקצוע. ריקי, גם נשואה, אם לשניים, גרה במושב וכבר עשר שנים במקצוע. דנה היא חוקרת שהועסקה בידי משפחה שבתה נשבתה ברשתו של גואל רצון, ובהמשך העידה במשפטו. הן מספרות על משימות ועל טכניקות, על האדרנלין והסיכון והכסף, וגם על האמון המוגבל מאוד בגברים.


גם בעלי משרדי החקירות שמתראיינים ומדברים על גבולות ודרכי הפעלה - גברים כולם - מדברים בנחרצות על יעילות השימוש בנשים מפתות. "אין גבר שלא ייפול, ולא משנה איך היא נראית או מה הסטנדרטים שלו. זה רק עניין של זמן, כי אני אחכה לו במקום שהוא לא יחשוב שהיא תבוא לו - במכון כושר, במטוס, בחו"ל או בבריכה", אומר אלי סברו. או כמו שמסביר אשר ויצמן: "מספיק פלירט מחניף. אף אחד לא שונא ליטופי אגו". רק מוקה קריגר עושה אבחנה מסוימת, אבל כמעט זניחה: "יש מי שיעמוד בפיתוי, שאני מגדיר גבר, אבל זה המיעוט. הרוב הם זכרים שייפלו במלכודת". לצד עורכי דין המספרים על השימוש במפתות, בין אם בקרבות גירושים עקובים מרכוש ומאמוציות ובין אם במסגרת יריבויות וסכסוכים עסקיים, כידון גם מראיינת שני גברים שמפתות הופעלו נגדם: בעל שהחותנת שלו הפעילה נערת פיתוי נגדו ובסופו של דבר התגרש מאשתו גירושים מכוערים, ודודי זילברשלג, ששותפיו לשעבר הפעילו נגדו משרד חקירות, שהפעיל את תום דרום בתפקיד מפתה. "היא ידעה הרבה פרטים עלי, קיבלה תדרוך מאוד מדויק. זו הייתה כמעט מלכודת דבש שלא היה מנוס ממנה", מתאר זילברשלג, המודה כי מאז הוא "זהיר שבעתיים. ומי שלא יודע ליפול לא יודע לקום". אפשר להעיר על מבנה הסרט, סגנון הקריינות ועוד פרטים, אבל אין ספק שזהו נושא מרתק שמסעיר את הדמיון, ומגיעה מחמאה ליוצרים שהצליחו לקבץ אליו שורה של אנשים - ובעיקר נשים - שבאמת עוסקים במקצוע ומדברים עליו מתוך ניסיון וידע, בפיכחון, בישירות וגם בחיוך (גם אם ציני), בלי הילות מזויפות ומזייפות.
"נערות פיתוי", ערוץ 10, יום ה', 16.2, 21:00. סרטה של שרון כידון. בימוי ועריכה: חן לנדאו; צילום: דודו בוקר, איתי רזיאל; תחקיר: סיגל קפלן; הפקה: תמי מרגלית. אורך הסרט: 40 דקות עוד על תרבות ובידור:

פסטיבל אישה: חגיגה של נשים

ביקורת תיאטרון: ביקור הגברת הזקנה

ביקורת ספר: המייצגים

הפקה חדשה באופרה: ינופה

ביקורת תיאטרון: מקסי ואני

ביקורת קולנוע: אשת הברזל