לריב בלי להחריב

היה לי חבר עד לא מזמן, כן נו, בויפרנד (בחור מצוין וחתיך יש לומר), שעדכן אותי כבר בתחילת הקשר שלנו בחסרונות שלו. פשש... אמרתי לעצמי, קודם כל בראבו על המודעות העצמית, ודבר שני, אז מה? אף אחד לא מושלם. ומה איתי, לי אין חסרונות? יש ויש! אני לא חסרת סבלנות כמו עז הרים על ספידים? אני לא אימפולסיבית כמו ילדה בכיתה ד' שלא בא לה טוב שיעור חשבון ולכן זורקת על המורה את הילקוט?.

התאמנו, הוא ואני, מבחינה אנתרופולוגית, כמו שמן ומים. מצאתי את זה מאתגר מאד. הוא לא היה שייך לסוג האורגניזמים שאני מתחברת אליהם בדרך כלל (אמנים ושכמותם). טיפוס שתקן ומופנם, ולא אחת מצאתי את הדינמיקה בפגישות שלנו חוזרת על עצמה: אני שואלת והוא עונה. אני מעלה נושאי שיחה והוא מגיב. בסדר, אמרתי לעצמי, תגידי תודה שהוא מגיב! תלמדי לקבל את השונה ממך! כבר הבנתי שאורגניזם שיתאים לי 100%, נשמה תאומה, החצי השני, המכסה לסיר (נגמרו לי הקלישאות) חי וקיים כנראה ביקום מקביל, ב"ארץ לעולם לא", ושעלי לנסות למצוא התאמה אפשרית עם מה שקיים במציאות, בלי להרגיש שאני מתפשרת. להיות מאפשרת אני רוצה.

אבל אויה! שערו בנפשכם סיטואציה בה הנכם יוצאים שמחים וטובי לב, נניח, ממופע מוזיקלי נהדר, ולפתע פתאום, עקב מעשה לא חינוכי שעשיתם כמו כיבוי סיגריה על המדרכה והכוונתה באופן שלומיאלי עם כף הרגל לכיוון צדדי שלא תבלוט בשטח, נובח החבר לעברכם אמירה מפתיעה המדיפה ניחוח מסרוח של ביקורת. אתם (אוקי, אני) בתגובה לא הכי נחמדה לשמע הטקסט שנהגה זה עתה מפיו, וכיוון שכפי שהעדתי על עצמי כבר קודם, יש בי שילוב מקסים של חוסר סבלנות ואימפולסיביות גם יחד, אין סיטואציה מתאימה מזו להקפיץ לי את הפיוז ממצב אפס למאה, להרתיח את לב ליבה של הלבה בשנייה וחצי.

והנה, גבירותיי ורבותיי, הר ווזוב בפעולה. ומי שלא ראה סרטי אימה סוג ז', בהם אישה מן היישוב נעשית איש זאב נוראי ומבעית, לא ראה סרט אימה מימיו.

 [#middleBanner] 

"רררר... אל תבקר אותי!!!!!!" נושפת איש זאב בהתהוות.

"בררר... אל תחנך אותי!!!!!!" נפלטים שני נהרות אש מהנחיריים (איש הזאב הפך גם לדרקון מ"משחקי הכס").

החבר לא ידע מה לעשות. הוא הצטער על הניסוח, באמת היה בוטה, הוא הודה. אך הוסיף שמן לנחירי הדרקונה באומרו שהמעשה שלי (כיבוי הסיגריה וכו') היה דוחה בעיניו.

כשישבנו לדרינק לאחר מכן, מרוב עצבים הפכה איש הזאב לספינקס דביל. עיניים מזוגגות ומוזרות ננעצו בחבר ולא מצמצו. גם זה, אני משערת, היה די מפחיד, אבל הוא היה שם. לא קם. לא ברח כל עוד נפשו בו. נשאר. ניסה להבין מה לעשות ואיך. זה קצת ריכך את הספינקס שחזרה לאט לאט למצב צבירה אנושי. "בוא נמנע מביקורת זה על זו ונצמד רק לטוב", אמרתי לו. התחבקנו חיבוק עוטף, חזק ומזהיב כמו בציור של גוסטב קלימט. סוף הריב.

אך מכיוון שמצאתי את עצמי דרוכה, והשוני בינינו גרם שוב ושוב למריבות מיותרות בעליל, והרי התכנסנו רק כדי ליהנות ולא על מנת לעבור מסע הישרדות מתיש ומעצבן - סיימתי את הקשר הזה. 

אז איך רבים נכון?

 גם לריב צריך לדעת. צילום אילוסטרציה: Shutterstock

אביא כאן חלק מכללי ה"עשה" ו"אל תעשה" של ד"ר שרה ברסלרמן, יועצת זוגית, פרטנית ומשפחתית, לאיך לריב בלי להחריב:

"אל תעשה":

1. אל תתקפו, אל תשפטו, אל תשפילו, אל תשתמשו בציניות - גישות אלו חוסמות את ההקשבה של בן הזוג, ואינן מאפשרות דיאלוג בונה.

2. אל תערכו "פנקסנות" - אל תעלו דברים מהעבר, היצמדו לנושא הספציפי שהצית את המריבה.

3. אל תאיימו - הישמרו מתגובות קיצוניות ומאולטימטומים למיניהם.

4. אל תכלילו - אל תתחילו את נימוקיכם במילים כמו "אתה תמיד".

5. אל תצמידו כינויים וניתוחי אישיות.

6. אל תשתמשו בידע שיש לכם על בן הזוג. אל תפגעו מתחת לחגורה.

7. אל תתעקשו להמשיך מריבה כשאתם רואים שנכנסתם לדרך של אין מוצא. אפשר לעצור ולקבוע זמן לדיבור כשרגועים.

8. אל תנסו למצוא מי האשם ומי הצודק, גם אם אתם בטוחים שאתם תמיד צודקים.

9. אל תגררו אנשים אחרים למריבה.

10. אל תסיימו את המריבה ב"ברוגז".

"עשה"

1. עיתוי – טיימינג הוא הכל בחיים. בחרו את הזמן המתאים למריבה.

2. הגדירו את הנושא באופן ברור.

ואומרת חני בלום, מגשרת משפחתית מוסמכת, את הדבר החשוב ביותר לדעתי:  שיש להקשיב הקשבה מלאה האחד לשני גם בזמן ריב. כשאחד מדבר השני מקשיב ולא מתפרץ לדבריו, לא באופן מילולי ולא בעזרת תנועות או הבעות המביעות זלזול. יש למצוא פתרון שמתאים לשני בני הזוג.

לסיכום, וסליחה על האנלוגיה השחוקה אולי אך מדויקת: להיות ביחד פירושו חיבור שני ייחורים שונים לעץ אחד - מערכת היחסים. כדי שיפרח העץ יש להשקות, לזבל, ולגזום כל זרד מיותר וכל עלה יבש.

החבר ואני למשל היינו כמו שמן ומים, אבל ביחד יכולנו להיות שמיים. אולי לו היינו יודעים לריב כמו שצריך, ומטבע הדברים, צורכים פחות מריבות.

לטורים נוספים של נולי עומר:

זהירות, הגדרת יחסים לפניך!

אהבה זה חג. חג אהבה? סיפור אחר

האשמה: תמונת פרופיל מלפני עשור

ללכת עם האינטואיציה בדייט או לתת צ'אנס?

גבר, מתאים לך שאישה תתחיל איתך?

זוגות, תנו קצת חום אחד לשני

ההבדל בין גברים פנויים לנשים פנויות

אני, עצמי ואנוכי

מי יתנני גבר אסתטי

הגבר במסיכה 

האם נשים נהנות מסטוצים?

מעל גיל 50 ומחפשים זוגיות? הכנסו לקהילת הפנויים פנויות של מוטק'ה ואולי תמצאו