מדריך לחניה נכונה בתל-אביב

את אתם נחושים לחנות בת"א בלי לחטוף דו"ח, הכתבה הבאה מיועדת לכם: כל הדרכים והמחירים לחנות בעיר הגדולה ולצאת מזה בשלום.

החוויה בטח מוכרת לכם: אחרי שצלחתם את הפקקים, כשסבלנותכם כבר פוקעת ועצביכם רופפים, אתם מגיעים לעיר הגדולה. כאן נפתחת הסאגה הקבועה: מתחילים להסתובב במעגלים. אין חניה. עוד כמה סיבובים - ועדיין אין חניה. טוב, אין ברירה - פונים לחניון. בכניסה לחניון - פקק. להמתין או לא להמתין? אתם מחליטים להמתין. עוד כמה דקות המתנה ותורכם יגיע. או שלא. החניון מלא. בחזרה למעגלים. התפנה מקום. אורכו בדיוק כאורך המכונית, אבל אין ברירה, צריך להידחק. המבצע הושלם. המכונית בפנים. רגע, יש שלט. מה כתוב? החניה לדיירי הרחוב בלבד. שיט. עכשיו הדילמה: לקחת את הסיכון או לא? אולי לא יבוא היום פקח. אם כן, זה 100 שקל קנס. עדיף לחפש חניון. מצד שני, עד שחניתם..

מאות אלפי נהגים נכנסים לתל-אביב בכל יום, ורבים מהם נאלצים להתמודד עם אתגר החניה בכל יום מחדש. בתוך אלה ישנם גם תושבי תל-אביב שנוסעים לאזורים אחרים בעיר לצורך עבודתם, והתוצאה - הרבה מאוד מכוניות שמתחרות על מספר מוגבל של מקומות חניה, וביניהן מפטרלים פקחים ורכבי גרר, אימת הנהגים.

במשרד התחבורה ובעיריית תל-אביב עומלים ללא ליאות לשפר, להקל ולצמצם את מצוקת החניה בעיר. מעט מדי ומאוחר מדי, יש שיגידו, אבל המציאות היא שכל הנתונים פועלים נגדם: העיר לא נעשית גדולה יותר, בעוד מספר כלי הרכב גדל בקצב מסחרר. 

פתרון אפשרי אחד, שנמצא בדיונים, הוא אגרת גודש. לפני כחודש נודע כי משרד התחבורה מגבש תוכנית להטלת אגרת גודש על כלי רכב פרטיים במטרופולין תל-אביב. מנכ"ל המשרד גדעון סיטרמן אמר כי הכוונה היא לגבש הצעה עד סוף 2008, במטרה להחיל את התקנות כבר ב-2009. במסגרת הבדיקות שנערכו בנושא, נבדקה האפשרות להטיל על נהגים בכלי רכב פרטיים אגרה בגובה של 15-25 שקל בכניסה לתל-אביב רבתי. גובה האגרה עשוי להשתנות לפי שעת הכניסה לעיר, האזור שאליו נכנסת המכונית וכמות זיהום האוויר שהיא פולטת. 

התגובות להצעה נעו בין אנחת רווחה מצדם של תושבי העיר לבין זעם ותסכול מצד תושבי ערים אחרות, שמגיעים לעיר לצורכי עבודה, לימודים או בילוי. הללו לא מבינים מדוע עליהם להיענש על כך שהם נכנסים לעיר, כאשר ממילא הם נאבקים במצוקת חניה, עלויות גבוהות ואיומי דו"חות על בסיס יומיומי. ואולם נראה שהמחאה היתה מוקדמת. מקורות בענף התחבורה העריכו כי הכנת תשתיות חוקיות ופיזיות לתוכנית תארך שלוש שנים לפחות. 

כך שהנכנסים לתל-אביב יכולים להירגע - אגרת גודש לא תוטל עליהם בקרוב, אבל בינתיים הם נשארו עם השאלות, שעבורם הן מציאות יומיומית: איפה לחנות, איך, ובעיקר - כמה זה יעלה להם? 


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק 

חניה מותרת בתל-אביב-יפו אפשרית לאורך כל המדרכות הצבועות כחול-לבן. אם אינכם תושבי העיר, ובמקום לא מוצב תמרור המציין אחרת, חלה עליכם חובה לשלם אגרת חניה בימי חול, מהשעה 09:00 עד השעה 19:00, וביום ו' וערבי חג החל ב- 09:00 ועד השעה 13:00. מעבר לשעות אלה, החניה בכחול לבן היא חופשית, כל עוד אין תמרור המציין כי ברחוב זה חלים הסדרי חניה חדשים. במקרה כזה, החניה אסורה לגמרי החל בשעה 17:00 למי שרכבו לא נושא תו חניה אזורי, גם אם הוא משלם אגרת חניה. המטרה היא לשמור מקומות חניה לדיירי הרחוב שמגיעים בשעות הערב מהעבודה ונאלצים להתמודד עם מצוקת חניה קשה. 

בכל מקרה, הסדרי החניה משתנים לעתים, ולכן כדאי מאוד לקרוא את הכתוב על התמרורים בתחילת כל רחוב. ישנן שלוש דרכים לשלם על חניה בכחול-לבן: איזי פארק, תווי חניה מנייר וחניה סלולרית.

איזי פארק

איזי פארק הוא אותו מכשיר הצהוב הנתלה על חלון המכונית, בצד של המדרכה. בעבר היו שני סוגים של איזי פארק - לתחומי תל-אביב ולשאר אזורי הארץ, אך כעת קיים כרטיס אחיד לכל הארץ, כאשר ניתן להשתמש בו ב-32 ערים מלבד תל-אביב. את המכשיר ניתן לרכוש בסניפי דואר, חנויות Yellow וחנויות נוספות, ובמרבית נקודות המכירה ניתן גם לטעון אותו. תעריף החניה משתנה לפי העיר, כאשר בתל-אביב המחיר הוא 4.70 שקלים לשעה, 0.60 שקלים לתושבי העיר. מחירי החניה, אגב, נקבעים על-ידי הרשות העירונית והנם קבועים ואחידים. 

מחיר המכשיר הוא 109 שקלים, אם כי בימים אלה ועד ה-5 בספטמבר ניתן לרכוש אותו במבצע ב-84 שקלים. תפעול המכשיר אינו מסובך: כשמגיעים למקום חניה מפעילים את המכשיר בלחיצת כפתור, בוחרים את קוד העיר שבה חונים ותולים את המכשיר על השמשה. בתום זמן החניה מכבים את המכשיר, והחיוב נעשה בדיוק על פרק הזמן שבו המכשיר פעל - ולא דקה יותר. 

יש לשים לב שבכל רשות עירונית יש זמן חניה מקסימלי אחר (בתל-אביב - שלוש שעות). בתום הזמן המותר, המכשיר יכבה אוטומטית, ולכן יש צורך להגיע לרכב ולחדש את החיוב אם ברצונכם לחנות לפרק זמן ממושך יותר. 

האיזי פארק עובד על סוללה נטענת, כך שיש לטעון אותו. בכל הפעלה הכרטיס מראה לנהג את יתרת הטעינה, ואף מאפשר להשלים חניה על חשבון יתרת מינוס - תוך קיזוז הסכום החסר בטעינה הבאה. ניתן לטעון בסכום של עד 300 שקל במזומן או באשראי. המכשיר מגיע עם מתלה לחלון, הוראות שימוש, ספח אחריות וסוללה והשימוש אינו כרוך בתשלום דמי מנוי ודמי תפעול.


תווי חניה מנייר

תווי נייר הם אמצעי החניה הוותיק מכולם, ובאופן קצת מפתיע הם מסרבים לעבור מן העולם. יש שעדיין מעדיפים להשתמש בהם, במיוחד מי שאינו מגיע לתל-אביב באורח קבע. עם זאת, המגמה בעירייה היא לצמצם את השימוש בהם, עד לביטולם כליל. 

את התווים ניתן לרכוש בכל סניפי הדואר ובנקודות מכירה נוספות. קיימים שלושה סוגי תווים - רגילים, ארציים, ושל תושבי העיר. כרטיס רגיל, הניתן לשימוש בת"א-יפו, ירושלים וחיפה, עולה 4.70 שקלים, כאשר ניתן לרכוש ב-23.50 שקלים חבילה של 5 תווים. את התווים תולים על שמשת החלון הפונה למדרכה, לאחר שמסמנים בהם את התאריך ושעת החניה. כל תו מיועד לשעת חניה אחת ומותר לשים שלושה תווים לכל היותר בכל חניה, כך שלאחר שלוש שעות יש לשוב למכונית ולתלות תווים חדשים.


רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק 

חניה סלולרית

שירות החניה הסלולרית מאפשר לחנות בתשלום ללא צורך להצטייד מראש באמצעים. כל שצריך לעשות הוא להירשם מראש לשירות ולהצטייד בטלפון סלולרי. כיום פועלות שתי חברות המספקות שירותי חניה סלולרית -סלופארק טכנולוגיות, הוותיקה יותר, עם שירות הסלופארק הפעיל ב-14 רשויות; וחברת מילגם חניה סלולרית, עם שירות ה-PaNGo, שתתחיל לפעול בתל-אביב ב-1 בספטמבר ונכנסת בימים אלה בהדרגה לפעילות בכל הרשויות המנהיגות חניה מוסדרת, למעט, בשלב זה, ירושלים, נהריה, בת-ים ורמת-השרון.

המחיר בתל-אביב אחיד וקבוע בשתי החברות: 4.70 שקלים לשעה, 0.60 שקלים לתושבי העיר. בנוסף, סלופארק גובה דמי תפעול ושירות של 6.99 שקלים לחודש, אך החונים בתל-אביב-יפו פטורים מתשלום זה. 

איך זה עובד? ראשית יש להירשם לשירות באמצעות הטלפון או האינטרנט. עם ההגעה לחניה מחייגים למספר של החברה ומציינים את שם העיר. בשלב זה יתחיל החיוב. בסיום זמן החניה מחייגים שוב (שירות PaNGo מאפשר לעשות זאת גם באמצעות הודעת טקסט) והחיוב נפסק. פקחי הרשויות המקומיות מחוברים למערכת באמצעות מסופון ובודקים את מצב החניה און-ליין. מנויי PaNGo יקבלו מדבקה לחלון הרכב שתאשר שהם מנויים לשירות.

שתי החברות מאפשרות לקבל תזכורת אישית בהודעת טקסט 15 דקות לפני סיום זמן החניה - שלוש שעות בתל-אביב - כך שהנהג יכול לחדש את החיוב ולהימנע מקבלת דו"ח. החיוב מתבצע בסוף כל חודש באמצעות כרטיס האשראי, בהתאם לזמן החניה שנצבר.

חניונים ציבוריים

מי שלא מעוניין לחפש חניה יכול, כמובן, להיכנס לחניון. בתל-אביב פועלים שני סוגי חניונים בתשלום - מטעם העירייה, המופעלים על-ידי חברת אחוזות החוף, וחניונים פרטיים. ככלל, המדיניות של העירייה היא שהחניונים של אחוזות החוף תמיד יהיו זולים מחניונים פרטיים, במטרה לעודד תחרות והורדת מחירים. 

המחיר לשעה נע בדרך כלל בין 6 ל-12 שקלים, כאשר בחלק מהחניונים ניתן לשלם סכום חד-פעמי שנע בין 10 ל-20 שקלים. תושבי תל-אביב מקבלים הנחה של 50% בחניונים בעיר עם הצגת תעודת תושב. 

בנוסף אליהם יש בעיר לא מעט חניונים פתוחים ללא תשלום, אך הללו ממוקמים בעיקר בשכונות מגורים, כמו רמת אביב ג' ותל ברוך צפון. החניונים הפתוחים מכילים ביחד יותר מאלף מקומות חניה. אחד החניונים הפתוחים הנמצא באזור יותר מרכזי הוא המגרש במסוף רדינג, שם נפתח לשימוש ללא תשלום חניון גדול המאפשר לנהגים לחנות ולהמשיך בדרכם לעיר בתחבורה הציבורית - מה שנקרא "חנה וסע".

תווי חניה אזוריים

אם אתם תושבי תל-אביב, אתם זכאים לתו חניה אזורי, המודבק על שמשת המכונית ומציין את זכותכם לחנות ללא תשלום באזור מוגדר. תושבים מעל גיל 70 זכאים לתו זהב המאפשר לחנות בכל אזור ללא תשלום, למעט בחניה מועדפת - כלומר, המדרכה השמורה לדיירי השכונה בלבד החל בשעה 17:00. 

בתל-אביב אין מדחנים, למרות שכמה ערים הכניסו את המכשירים לשימוש בשנים האחרונות. בעיריית תל-אביב מבקשים להימנע מגזילת מקום על המדרכות לטובת המכשירים, המשמשים לתשלום על חניה באמצעות מטבעות המשולשלים לתוכם. ד"ר משה טיומקין, ראש רשות תחבורה, תנועה וחנייה בעיריית תל-אביב, אומר כי בעתיד תוחל בעיר חניה קצרת מועד, שאמורה לשמש במקום מדחנים - שגם הם מיועדים לחניה לזמן מוגבל. 

לפי התכנון, באמצעות הסלולר יוכלו תושבי העיר וגם אורחים לחנות בכחול-לבן לאורך צירים מרכזיים של ת"א-יפו, כגון אבן גבירול ודיזנגוף, לפרקי זמן קצרים ובתשלום. המטרה היא לצמצם את החניה באזורי מסחר ועסקים באמצעות הגבלת משך זמן החניה והגדלת התחלופה של מכוניות חונות במקום.
(וואלה)   

לפורום כלכלה, שוק ההון, יעוץ, פנסיה וגמל לחצו