מה יש לכולם נגד הפרסומת עם חווה אלברשטיין?

גם אם מנסים ממש, קשה להתעלם מהסערה שעוררה לאחרונה הפרסומת החדשה של yes בכיכובה של הזמרת חווה אלברשטיין. שלא לדבר על הטבח שיש מי שחושב שעשו כאן בשיר "לונדון" האלמותי שכתב חנוך לוין. הרשת גועשת, ונראה שלכל אחד יש דעה, בעד או נגד. רוגל אלפר למשל, מבקר הטלוויזיה של "הארץ", הזדעזע, לא פחות, מעצם השתתפותה של אלברשטיין בפרסומת מסחרית, וקרא "גוועלד חווה, הגם את?". היוצר גל אוחובסקי דווקא אהב את הקמפיין, ובאתר מאקו סיפר כמה הוא מרגיש די בודד לאחרונה, כשחלק עצום מחבריו הקרובים והאהובים חשים לא בנוח עם הפרסומת, ועם עצם השתתפותה של אלברשטיין בה. ואנחנו שואלים סליחה, איפה בדיוק הבעיה?

נראה שמדובר במצב קלאסי שבו כל הצדדים מרוויחים: המפרסם, yes במקרה הזה, הימר והלך על הבחירה הלא קונבנציונלית, ועל כך שאפו. בינתיים נראה שזה עובד לו: הפרסומת נבחרה בשבוע האחרון לאהובה ביותר בסקר הפרסומות השבועי של "גלובס". מעבר לזה, הבאזז שנוצר סביב הבחירה באלברשטיין לא מזיק ליחסי הציבור של החברה, כמובן. יודע כל סטאז'ר לתקשורת: מדברים עליך, משמע אתה קיים.

אולי זו העובדה שאישה בגילה מעיזה?

על גידי גוב גם צקצקתם כשנבחר כפרזנטור? אלברשטיין וסטפן לגר, כתחזוק לקהל הצעיר. צילום מסך מתוך קמפיין yes, יוטיוב

באשר לאלברשטיין, על פי פרסומים שונים היא קיבלה סכום של כ-580 אלף שקל תמורת השתתפותה בקמפיין, כאשר כ-250 אלף מתוכם ניתנו לה עבור השימוש בלחן שלה לשיר "לונדון". עד כה נמנעה הזמרת הוותיקה בת ה-72 להשתתף בפרסומות, וזהו הקמפיין הראשון שלה. אולי עצם העובדה הזו הוא שגורם לקולות הזעזוע ולצקצוקים של מי שאינם מאמינים איך נכס צאן ברזל שכמותה מעזה לתת יד לקמפיין מסחרי?.

אנחנו לא יודעים מה גרם לאלברשטיין להגיד yes דווקא הפעם, בעשור השמיני לחייה, ולוותר על אופציות קודמות לקמפיינים, אבל כך או כך זה משמח אותנו, זה מבורך ובעיקר – זו זכותה. למה שאמנים בסדר גודל שלה לא יוכלו למצוא לעצמם דרך נוספת להתפרנס, כשכל פליט ריאליטי מערוץ נידח כן יכול? למה כשהאמנים הצעירים שורפים את המסך בכל הפסקת פרסומות זה לגיטימי, אבל כשאלברשטיין מעזה זה "גוועלד?". ואולי זה בכלל בגלל הגיל, או ליתר דיוק, העובדה שאישה בגילה מעיזה?.

בואו נשים את הקלפים על השולחן - אין הרבה בני הגיל השלישי שמככבים על המסך שלנו באופן כללי, או בהפסקות הפרסומות בפרט. כשהם שם, הם על תקן אוטוריטות (כשופטים בתחרויות ריאליטי למיניהן), או על תקן הקוריוז כמשתתפים בתוכנית הריאליטי התורנית. בקמפיינים הם לרוב יככבו בכאלה העוסקים בגיל השלישי או הפונים עבורם, ודי להזכיר את ליא קניג בפרסומות לרשת בתי דיור מוגן, או את חנה לסלאו וגבי עמרני בקמפיין מהחודשים האחרונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שמייצגים בו את האזרחים הוותיקים.
היוצא מהכלל הוא גידי גוב, שמשמש זה מספר שנים כפרזנטור של חברת בזק על שלל הפרסומות שלה, אבל כנראה מה שמותר לגוב אסור לאלברשטיין.      

לכן יש כאן משהו חשוב ששווה להתעכב עליו: חוץ מהסכום המכובד, אם להאמין לפרסומים, שהאמנית שלשלה לכיסה, היא הרוויחה כאן, וביושר, את הזכות להשתתף בקמפיין מסחרי שאין לו קשר לגילה. מה שנקרא למרות הגיל ולא בגללו. אה, וכמובן שגם לה הבאזז סביב הקמפיין לא יכול להזיק (מישהו אמר סולד אאוט אופציונלי בהופעות הקרובות?).

עכשיו גם הצעירים ידעו מי זו חווה אלברשטיין

עכשיו גם הצעירים ידעו שהייאוש נעשה יותר נח. אלברשטיין עם "לונדון" המקורי, מתוך יוטיוב

אלברשטיין הרוויחה בקמפיין הזה את זכותה להתפרנס בכבוד, ושהמלעיזים יגלגלו עיניים עד מחר. היא אמנית בחסד, מוכשרת כשדה אבל היא לא סלב. היא עובדת יפה אבל לא ממלאת את קיסריה - מעטים האמנים בגילה שכן (כנראה ששלמה ארצי יש רק אחד) - הזירה הזו נכבשה זה מכבר על ידי האמנים הצעירים, מאייל גולן ועד משה פרץ. אז למה שאלברשטיין לא תוכל להתפרנס מפרסומות? יכול להיות שקל לנו יותר לראות את האמנים המבוגרים שלנו רעבים ללחם מאשר מוצאים דרכים יצירתיות להשלים הכנסה?.

ולסיום, המרוויח האחרון מהקמפיין הזה הוא אנחנו, הקהל, שזוכים לראות את חווה אלברשטיין בהפסקת הפרסומות בשנינות האופיינית לה, מפגינה הומור עצמי והמון חן, רכובה על דרקון משל היתה חאליסי ב"משחקי הכס". כן, מילות השיר "לונדון" שובשו כדי שיתאימו לקמפיין, זה מרגיש קצת מאולץ אבל זה עדיין עשוי היטב. רק חישבו על הדור הצעיר, זה שגדל היום על סטטיק ובן-אל, שייחשף עכשיו לאמנית הוותיקה ולשיר שספק אם הכיר קודם. בדיוק כמו שקמפיין בזק עשה בשעתו לשיר "אצל הדודה והדוד" של דני סנדרסון, כך גם קמפיין yes עשוי לעשות ל"לונדון". גם כאן השכילו הפרסומאים (משרד הפרסום אדלר חומסקי, שאחראי אגב גם לקמפיינים של בזק) לשדך למבוגר האחראי את כוכב השעה: ב-yes זה סטפן לגר, בבזק אלה היו ידוענים כמו עומר אדם, נועה קירל ואגם בוחבוט, כי בכל זאת חייבים למשוך את הצעירים איכשהו. נכון לעכשיו, עושה רושם שהתוצאה בהחלט משתלמת לכל הצדדים.

חני יודל היא עורכת אתר מוטק'ה.

בשלות, מבשלות ולא דופקות חשבון

אף פעם לא מאוחר להיות מגניבה

דליה מזור: כוכבת מאז ולתמיד

דיאן קיטון: לא נותנת לגיל להפריע לה

הצטרפו לקהילת הפנאי והתרבות של מוטק'ה