מה רבו מעשייך, המרווה

צמח המרווה הוא מהדיירים הנכבדים בארון החליטות אצלנו בבית. עליו המיובשים שבצנצנת נחלצים לא פעם לטבול ברותחין ולהרגיע קיבה הומייה אחרי ארוחה כבדה. תה מרווה מריר אחרי האוכל היא חלק ממורשתו של סבי מתתיהו עליו השלום, יוצא האי היווני קורפו, שחיבב את הצמח ונהג להמליץ עליו כמרפא המושלם לתחלואי הבטן.

ואכן המרווה, Salvia, בשמה המדעי, ידועה בארצות הים התיכון כצמח מרפא זה דורות, לכאבי בטן, הצטננות ולחץ דם גבוה ועל הדרך גם לתחושת רוגע ושלווה.

כשמדברים על מרווה, מתייחסים לכ-700 מינים של הצמח, בן למשפחת השפתניים שמוצאו באזור הים התיכון. כמה עשרות מינים צומחים בטבע בישראל ונחשבים לצמחים מוגנים.

בעיקר מוכרת אצלנו המרווה המשולשת, הגדלה לשיח שיכול להגיע לגובה מטר ואפשר לגלות אותה באזורי חורש בצפון הארץ וגם במישור החוף. העלים אפרפרים ומכוסים בפלומה דקה והפרחים בוורוד וסגול. גם המרווה הרפואית מוכרת היטב. השיח מגיע לגובה 70 ס"מ ופרחיו הכחולים-סגולים, מושכים דבורי דבש.

לכמה ממיני המרווה נקשרה גם משמעות מיסטית ותכונות של טיהור. שמו של הצמח מופיע כבר בתלמוד ומניחים שהוא שימש להכנת קטורת בבית המקדש ושמבנה ענפיו המסתעפים, שימש השראה לצורת מנורת הקנים.

תכונות אנטי חיידקיות

בתה או בלעיסה – טוב נגד פצעים ותופעות גיל המעבר. צילום: shutterstock

גם בלי המיסטיקה, המרווה היא צמח שימושי במיוחד. מכיוון שהשמן האתרי שבעלים התברך בתכונות אנטי חיידקיות ואנטי ויראליות, היא מתברגת היטב בארון התרופות הטבעי. אפשר כאמור לחלוט את העלים טריים, אז הניחוח והטעם המעט מריר שלהם חזק יותר, ואפשר גם לקנות תערובת מיובשת בחנויות טבע, או לייבש לבד.

שתייה קבועה של חליטות מרווה, ולא רק בחורף, תסדיר את פעילות המעיים, תוריד את לחץ הדם ואת רמת הסוכר. היא גם תמתן את תופעות גיל המעבר המעיקות, כמו עצבנות, מתח והפרעות שינה ותתחזק את הזיכרון.

יש למרווה גם שימושים חיצוניים. אפשר ללעוס את העלים לטיהור הנשימה וריח הפה ולגרגר חליטת מרווה נגד פצעים ודלקות בחלל הפה ובחניכיים. הניחוח המיוחד של הצמח הפך אותו גם למרכיב בתערובות בישום ותמרוקים. להפצת ריח נעים בבית, אפשר להניח כמה ענפים על מחבת מעל אש קטנה. אפשר לבשם בעלי מרווה גם את מי האמבט.

מעלי המרווה, בעיקר המרווה המרושתת, מפיקים גם שמן אתרי שמשמש לטיפול ארומתרפי. השמן טוב לעיסוי להרפיית שרירים תפוסים, או בנטילה בטיפות דרך הפה. אפשר להשתמש בשמן גם לבישום הבית בתוך מבער, מה שאמור להרגיע ולהשרות שלווה.

 שלוש טיפות של שמן מרווה עם שתי כפות שמן זית ושתי טיפות שמן רוזמרין הם גם תכשיר מצוין נגד קשקשים. מעסים את הקרקפת, משאירים 30 דקות וחופפים. חליטה מקוררת של עלי מרווה מרושתת, טובה גם כמי ניקוי לעור הפנים.

טעם מיוחד לתבשילים

זרעי הצ'יה: מזון על. צילום: shutterstock

בנוסף לכל אלה, המרווה יכולה לשמש כצמח תיבול במטבח, שיוסיף טעם מיוחד וערכים תזונתיים לסלטים, פשטידות, ממולאים, רטבים, תפוחי אדמה בתנור ופסטות וניתן לשלב אותו גם בבצק שיהפוך ללחם או מאפה מלוח.

את ערכיו התזונתיים של הצמח אפשר לקבל גם באכילת זרעי המרווה ההיספנית, המוכרים כזרעי צ'יה. הזרעים הקטנים והשחורים, שבהשריה הופכים לג'ל, קנו שם של מזון-על בשל תכולה מרשימה של אומגה 3, ויטמינים, מינרלים, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון. בעבר הרחוק שימשו זרעי הצ'יה (שפירוש שמם כוח) כמזון מחזק אצל האצטקים ובני המאיה בדרום אמריקה והיום חביבים על ספורטאים ושוחרי בריאות ודיאטה.

קל לגדל בבית

צמח חזק ועמיד. צילום: shutterstock

המרווה היא צמח חזק ועמיד, שקל לאקלם ולגדל בבית, בגינה או בעציץ על החלון או במרפסת מוארת. יש צורך בקרקע יבשה ומנוקזת, בתנאי שמש מלאה או חצי צל.

הריבוי נעשה בזרעים וניתן לזרוע אותם כל השנה, במרחקי זריעה של 30 ס"מ. אפשר להרבות את המרווה גם על ידי ייחורים, רצוי בעונת האביב. הצמח זקוק להשקיה במידה בינונית ובהתאם לחשיפה לשמש וליובש הקרקע.

אם יש לכם גינת ירק, זרעו את המרווה בין צמחי הכרוב והגזר, המרווה תרחיק מהם מזיקים שונים. היא תשגשג היטב גם בסמוך לשיח רוזמרין. כדאי לגזום את הצמח מדי פעם כדי לחזק אותו.

קצב הגידול של המרווה בינוני. היא פורחת בסוף הקיץ, וגם אם אתם נרתעים מעט מהדבורים הנמשכות אל הפריחה, זכרו שבלי צוף אין דבש ובלי דבורים אין האבקה וריבוי של צמחים.

המתכון: ניוקי בטטה עם פלפלים קלויים ומרווה

צילום: באדיבות אורית חן

המרכיבים:

1/2 קילו בטטה

1 כוס קמח כוסמין מלא 

1/2 כפית מלח

חבילת פלפלים קטנים צבעוניים

10 שיני שום קצוצות

5 עלי מרווה טרייה, קצוצים

3 כפות שמן זית איכותי

לתיבול הניוקי - מלח ופלפל שחור גרוס, לפי הטעם

ההכנה:

(1) קולפים את הבטטה, חותכים לקוביות גדולות ומבשלים בהרבה מים רותחים, עד שמתרככת. (אופציה אחרת היא לאפות אותה בשלמותה עד שמתרככת - באופן הזה הניוקי יצאו יותר אווריריים)

(2) מסננים היטב. 

(3) מועכים את הבטטה ומערבבים עם הקמח עד לקבלת בצק גמיש ונוח לעבודה.

(4) יוצרים "נחש" וחותכים לחתיכות קטנות באמצעות סכין חדה.