מורה בן 91: הפוש של נפתלי שטרן

צעירים ממנו היו מהססים לפני שיניחו רגל בכיתה של תיכוניסטים תזזיתיים ועוד ללמד לשון, אבל ד"ר נפתלי שטרן בן ה-91 (כמעט), איש חינוך בכל רמ"ח איבריו, לא נרתע. חמש פעמים בשבוע הוא מגיע לתיכון בקריית אונו ומדבר על בניינים והטיות, למשך שעתיים או שלוש. התמורה? ההישגים של התלמידים והקשרים החמים, השורדים שנים.    

איך מוצא את עצמו אדם בן 91 מול כיתת לימוד? שטרן הוא מתנדב בעמותת "פוש", שמקדמת תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. את הקריירה ההתנדבותית שלו החל לפני חמש שנים. הוא היה אז בן 86, גיל שבו היה יכול בקלות להתמסר לנמנום מול הטלוויזיה, אבל החליט בעקבות מות אשתו לצאת לדרך חדשה.

כבנו של איש חינוך וכמי שכל הקריירה המקצועית שלו עברה על הקתדרה, התנדבות בהוראה הייתה הצעד הטבעי עבור נפתלי. "בשנים שאשתי הייתה חולה וטיפלתי בה, לא הייתי פנוי לשום דבר אחר", הוא מספר. "אחרי מותה, קיבלתי יום אחד אימייל מהסתדרות המורים שמחפשים מתנדבים ללמד ילדים בתיכון, וכך הגעתי".

עמותת פוש הוקמה בשנת 2002 על ידי אודליה שפיטלני, עורכת דין עם רקע קהילתי, כדי לצמצם פערים בחינוך. ב-2008 זכתה העמותה ב"מגן שר הרווחה" ושנה לאחר מכן הוענק לה אות הנשיא למתנדב על ידי הנשיא שמעון פרס ז"ל. הפעילות מבוססת על מערך מתנדבים המספקים שיעורי עזר לילדים בכל הרמות, ללא תשלום ובתחומי בתי הספר.

"ילדים מרגישים כשאתה באמת רוצה לעזור להם"

 נפתלי ותלמידות ביום הולדת מיוחד. צילום באדיבות נפתלי שטרן

עבור נפתלי, החזרה לעמדת המורה הייתה הזדמנות שהוא חיכה לה שנים רבות. מאז פרש לגמלאות בשנת 1994, הוא מספר, קיווה לחזור ללמד - אבל זה לא היה מעשי.

"אני נהנה מכל רגע של הוראה היום", הוא מגלה, "אני אוהב ללמד והפידבק של התלמידים יוצא מן הכלל. יש תלמידים שלימדתי לפני חמש שנים, והם כבר אחרי צבא ועדיין בקשר איתי ובאים לבקר. אני לא רק מלמד, אני גם