מחקר חדש: קנאביס משפר יכולות קוגניטיביות

אמרו עליו שהוא "דופק" את המוח, אבל מתברר שהמציאות שונה לחלוטין: צמח הקנאביס - מריחואנה, גראס או איך שתקראו לו - נמצא במחקר חדש שבוצע על עכברים כחומר שדווקא יכול לשפר את היכולות הקוגניטיביות. ללא ספק בשורה מהפכנית עבור חולי הדמנציה ובני משפחותיהם.   

תוצאות המחקר, שנערך על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בון בגרמניה ופורסמו בכתב העת הרפואי Nature Medicine, הראו שהקנאביס מסוגל להפוך את תהליכי ההזדקנות במוח. זאת, לאחר שעכברים מבוגרים שקיבלו את החומר "ישרו קו" מבחינה קוגניטיבית עם עכברים צעירים מהם בהרבה. העכברים נבחרו למשימה מכיוון שתוחלת החיים שלהם נמוכה, והם מראים קשיים קוגניטיביים כבר בגיל שנה.

במהלך המחקר, בראשות פרופ' אנדריאס צימר מהמכון לפסיכיאטריה מולקולארית באוניברסיטת בון, ניתן הרכיב הפעיל בצמח לעכברים בני שנה, שנה וחצי ושנתיים למשך ארבעה שבועות. כשנבחנו יכולות הלמידה וביצועי הזיכרון אצל העכברים הללו, התברר שהם משתווים לאלה של עכברים צעירים בני חודשיים. עכברים מבוגרים שלא קיבלו את החומר, המשיכו להפגין ביצועים נמוכים.  

נמצא שה-THC, אחד משני החומרים הפעילים בקנאביס (לצד ה-CBD), מחקה את ההשפעה של קנבינואידים - קולטנים המיוצרים בגוף באופן טבעי וממלאים תפקידים חשובים במוח. "עם הגיל, כמות הקנבינואידים שנוצרת במוח פוחתת", מסביר פרופ' צימר. "כשהפעילות של המערכת הקנבינואידית יורדת, אנחנו מוצאים הזדקנות מהירה במוח".

את החלק הישראלי של המחקר הובילו החל ב-2011 ד"ר מונה דביר-גינזברג ופרופ' איתי באב ז"ל מהאוניברסיטה העברית, שבדקו במעבדה חלקי מוחות של העכברים שטופלו בקנאביס, ושל כאלה שלא טופלו. במוחות המטופלים נמצאו שינויים אפיגנטיים (שינויים גנטיים שנוצרים בהשפעת הסביבה).

"היחס לצמח הקנאביס כסם מסוכן הוא טעות"

 קנאביס משפיע לטובה על מבוגרים יותר מאשר על צעירים. צילום: Shutterstock

לדברי ד"ר דביר-גינזברג, שמגיעה בכלל מתחום מדעי השיניים והשתתפה במחקר בזכות התמחותה בתהליכים אפיגנטיים ברקמות, היחס לצמח הקנאביס כסם מסוכן הוא טעות. "קישרו אותו לבעיות פסיכיאטריות, לבלבול ולחוסר אוריינטציה", היא אומרת, "אבל זה אולי קורה כשצורכים אותו בצורה לא מבוקרת".

בניסוי החדירו לעכברים מכשיר תת עורי, שמשחרר את החומר באופן הדרגתי ומבוקר. התוצאות המקדמיות הראו שינויים משמעותיים בגנים במרכז הבקרה של הזיכרון במוח. "נשלחו דגימות מוח של עכברים מבוגרים שעברו את הטיפול ושל כאלה שלא עברו, וביקשו שאבדוק אותן באופן עיוור, כדי לגלות את השינויים הכימיים שמשפיעים על רמות הגנים שחשובים לזיכרון", אומרת ד"ר דביר-גינזברג.

בבדיקת המעבדה התברר שאכן יש שינויים כאלה, מה שתאם את תוצאות התצפית בביצועי העכברים. "כך הבנו שמדובר כאן בסיפור גדול", אומרת ד"ר דביר-גינזברג. "זה יכול להפוך הרבה דברים שהיו מקובלים עד כה. מובן שצריך להתאים את דרך הנטילה, המינונים וכיו"ב לבני אדם".

מה שנכון לגבי עכברים יהיה נכון גם לגבי בני אדם?

"המבנה והתפקוד הבסיסיים של מרכז הזיכרון במוח, קיימים בעכברים כמו אצל בני אדם. בהחלט אפשר לאמן עכבר לזכור איפה נמצא חפץ מסוים. הזמן שלוקח להם למצוא את החפץ הולך ומתארך עם הגיל. עם מתן החומר, הם הגיעו ליעד באותו פרק זמן כמו העכברים הצעירים".

יתרה מכך, החוקרים גילו שהקנאביס משפיע לטובה על מבוגרים, יותר מאשר על צעירים. "דווקא אצל עכברים צעירים, ראו התנהגויות בעייתיות בהשפעת החומר. למבוגרים לא רק שהוא לא הזיק - אלא הועיל. את ההשלכות של המחקר נוכל לראות כמובן רק אחרי שייערכו ניסויים קליניים בבני אדם".

מטפלים בדמנטיים, בחולי פרקינסון ובניצולי שואה פוסט טראומטיים

 "בעזרת הקנאביס חולים התחילו לישון טוב, והופחתה כמות התרופות שהם קיבלו". צילום: Shutterstock

ענבל סיקורין, מחלוצות הטיפול בקנאביס בקשישים בארץ, משמשת כיום כאחות ראשית ב"ניאמדיק", מרפאת מומחים לגיל השלישי המשלבת קנאביס רפואי כחלק מהטיפול הקונבנציונלי. עבורה, תוצאות המחקר מאששות את מה שהיא כבר מזמן יודעת.   

"בשנת 2009 הייתי אחות ראשית בבית האבות 'הדרים' בקיבוץ נען", היא מספרת. "בעקבות סרט תיעודי שיצא אז על קנאביס, פנו אלי בני משפחה של אחת המאושפזות שסבלה מדמנציה קשה, וביקשו לנסות לטפל בה עם הצמח. האמת שבהתחלה לא הבנתי על מה הם מדברים, אבל פניתי לחברת 'תיקון עולם', העוסקת בגידול ובהפצת הצמח והבנתי שיש כאן פוטנציאל".

סיקורין הצליחה להוציא לאותה קשישה רישיון לקנאביס רפואי, והתוצאות, לדבריה, היו מדהימות. "היא סבלה מאי שקט וניסינו קשת רחבה של תרופות שלא הועילו. הקנאביס עשה את העבודה.

"הבנו שיש כאן פריצת דרך, אבל אין בעולם המדע מחקרים בנושא ואנחנו צריכים לאסוף נתונים, כי אנחנו ראשונים בעולם". סיקורין גייסה את כל הצוותים לעניין ובדקה עמם איך הצמח משפיע על אי שקט, הפרעות שינה, הפרעות תיאבון, ריבוי תרופות, ספסטיות (התכווצויות שרירים) - תופעות שאופייניות לגיל המבוגר, אבל בדמנציה מאוד בולטות.

באותה תקופה עדיין לא יוצרו בישראל מוצרי קנאביס ידידותיים יותר מעישון, כמו שמן. החומר, זן של קנאביס שנקרא "ארז", ניתן לקשישים באמצעות עשן ואחר כך במכשיר אידוי. "בהתחלה רעדנו מפחד", היא מודה, "אבל בהמשך התחלנו לראות תוצאות. המחלקה נהייתה שקטה, הצעקות נעלמו. אישה שהגיעה אלינו מכווצת כולה במנח עוברי, עם הקנאביס התחילה להשתחרר ולהתאמן בטאי צ'י. אישה שהייתה ממש במצב של צמח התחילה לתקשר. הבנו שקורה משהו".

בהמשך החלו לפתח זנים נוספים של הצמח, ללא ההשפעות הפסיכו אקטיביות. הצמח נטחן בבית האבות בנען וניתן לקשישים עם המזון, ואחר כך הגיעו גם קפסולות.

"התוצאות היו מרגשות", מספרת סיקורין. "אנשים התחילו לישון טוב, הצלחנו להפחית את כמות התרופות שהם מקבלים, האפקט על הספסטיות היה ניכר ונפתחו מעגלים חיוביים שלא ראינו קודם. ברגע ששחררנו אדם מהספסטיות הוא יכול היה לאכול טוב יותר והבריאות שלו השתפרה. התחלנו לטפל גם בחולי פרקינסון, ובניצולי שואה פוסט טראומטיים".

"לקנאביס פוטנציאל אדיר לרגיעה, לקשב ולריכוז"

"תרופה טובה יותר לקשישים דמנטיים ולקשישים בכלל מכל מה שהכרנו עד כה". צילום: Shutterstock 

תוצאות המחקר של פרופ' זימר היו בשורה מרגשת עבור סיקורין וכל העוסקים במלאכה. "כששמענו על המחקר יצרנו קשר עם פרופ' זימר וסיפרנו על העבודה שאנחנו עושים כאן", היא מספרת. "סיפרנו שגילינו שזאת תרופה טובה יותר לקשישים דמנטיים ולקשישים בכלל מכל מה שהכרנו עד כה, מכיוון שהיא תרופה מערכתית שמטפלת בקשת מאוד רחבה של תסמינים. מובן שיש עוד צורך לדייק בזנים, במוצרים ובמינונים, אבל עם השנים, הידע הקליני הולך וגדל". 

מאז ימי קיבוץ נען, הספיקה סיקורין לשמש כאחות הראשית של חברת "תיקון עולם" ולהרצות ברחבי העולם על ההשפעות החיוביות של התרופה. "עם השנים הבנתי שהממסד הרפואי מתקשה להרים את הכפפה", היא אומרת. "גריאטריים קיבלו אישור להמליץ על קנאביס, אבל חששו בגלל הדעות הקדומות".

מאחר שהנושא בער בעצמותיה, גייסה איש עסקים ישראלי שחי בארה"ב להקמת "ניאמדיק", מרפאה גריאטרית רב תחומית שנמצאת בבני ברק (בקרוב יפתח סניף באזור הצפון ובהמשך גם בלוס אנג'לס). המרפאה משלבת קנאביס כחלק מהאג'נדה הטיפולית. "אנחנו באוויר כארבעה חודשים, התחלנו לקבל רישיונות ראשונים וכבר טיפלנו באמצעות הצמח בקשישים חולי דלקות מפרקים, פיברומיאלגיה, הפרעת שינה, מחלות נוירולוגיות ועוד. הצלחנו לצמצם את הטיפול התרופתי ולשפר את מצבם". 

במקביל היא פועלת להנגיש את הידע בחינם, בבתי אבות ובמוסדות גריאטרים. "מחלת האלצהיימר ודמנציה בכלל עדיין לא נכללות בהתוויות לקבלת קנאביס ממשרד הבריאות, אלא רק התסמינים של המחלות האלה", אומרת סיקורין. "אני מאוד נזהרת מהצהרות בומבסטיות, אבל יכולה לומר מניסיוני שיש לקנאביס השפעות מובהקות על אי השקט שמאפיין את הדמנציה. יש לזה פוטנציאל אדיר לרגיעה, לקשב וריכוז, לביצוע פעולות קוגניטיביות יותר מורכבות".

הטיפול בדמנציה באמצעות קנאביס יאפשר לדבריה לחולים להמשיך לגור במסגרת הביתית, ולא להתאשפז במחלקות סיעודיות. בנוסף, הוא יפטור אותם מחלק מארסנל התרופות שהם נוטלים, שלחלקן תופעות לוואי קשות שאפילו מעלות את רמות התמותה. "יש פה צמח עם פוטנציאל אדיר", היא אומרת. "יהיה ממש לא מוסרי לא לנסות להשתמש בו".

השימוש בקנאביס רפואי, ההולך ומתרחב בישראל, נעשה לדבריה רק כקו טיפול אחרון, אחרי שנוסה על המטופלים כל מגוון התרופות הקיים, לרבות אופייטים (נגזרות של אופיום), שלטענתה עושים שמות בקשישים, לרבות פגיעה בתיאבון. "תוצאות המחקר בעכברים הן הצעד הראשון לקראת מחקר קליני בבני אדם", היא אומרת. "יש עוד הרבה שאלות שמחכות לתשובות, אבל הפלטפורמה המחקרית מוכנה וזו עשויה להיות פריצת דרך אדירה". 

מחקרים: קנאביס רפואי תורם לבני 50 פלוס

"בלי הקנאביס הייתי היום אדם חולה"

צמחי מרפא לשמירה על ראש צלול

ריפוי טבעי: הנשים שעשו את זה מספרות

נוטלים תרופות רבות? דעו את הסכנות

הוכח מחקרית: מראות יפים תורמים לחיזוק המערכת החיסונית

הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק׳ה