מי יבנה בית לירגזי?

צילום: Shutterstock

לא מזמן נערך אירוע יצירת תיבות קינון לירגזים במושב מגורי. כל אחד מאיתנו קיבל כמה לוחות עץ, ברגים וכלי עבודה ויצר תיבה חביבה, המצוידת בחור קטן ועגול בחזיתה,שנצבעה וקושטה כיד הדמיון. כיום היא מחוברת לאחד העצים בחצר, בטווח הצצה מהחלון, מוכנה לאכלס משפחת ירגזים באביב.

כדי ללמוד הכול על שיטות הקינון של בעלי כנף שונים ואיך אפשר לסייע להם בפתרונות דיור, כדאי להגיע לפתיחה החגיגית של תערוכת תיבות הקינון בתחנה לחקר ציפורי ירושלים של החברה להגנת הטבע, שתתקיים בתחילת פברואר. האירוע ייפתח בסיור של שעתיים וחצי בעמק המצלבה בירושלים ולאחריו, בשעה 12:00, ייגזר הסרט האדום ותיחנך "שכונת המגורים" החדשה של ציפורי העיר, הממוקמת על עצי הברוש שבשטח התחנה ותתקיים הרצאה של עמיר בלבן בשם "קן לציפור".

לכל ציפור, יש לדעת, שיטות קינון משלה. הצופית והפשוש בונים סלסילות קינון, הבולבול, השחרור והחוחית בונים קן בצורת קערה קטנה, הצוצלת והתור בונים קן מזרדים בודדים והסיקסק והעפרוני חופרים גומות הטלה בקרקע. כיוון שהאזורים הטבעיים בארץ הולכים ומצטמצמים, בעלי הכנף מתקשים לאתר מקומות קינון מתאימים ובטוחים. לשם כך מתגייסים חובבי הטבע ויוצרים מקומות קינון מלאכותיים שימלאו את החסר, בעיקר באזורים צפופי בנייה.

לדברי מירב גלעד, רכזת הקהילה ב"תחנה לחקר ציפורי ירושלים", השכונה החדשה תכיל כמה סוגים של תיבות קינון. "המטרה שלנו היא לחשוף את הנושא לקהל הרחב, כדי שכל אחד יוכל לתרום את חלקו בסיוע לציפורים. תהיה כאן למשל תיבה של ירגזי, שאפשר לשים בחצר הבית. לירגזים יש בעיה למצוא מקומות קינון, כיוון שהדרורים משתלטים להם על הקנים. כיוון שכך לתיבה של ירגזי צריך להיות פתח עגול קטן, שאפשר לחזק בטבעת ברזל שתמנע מהדרורים להרחיב אותו ולפלוש. ירגזים, אגב, יכולים לקנן גם ב'ג'ארות', כלומר בכדי חרס שהפתח שלהם מספיק קטן".

בתצוגה יהיו תיבות קינון לבז האדום, דורס קטן יחסית, שבעבר היה נפוץ מאוד בארץ. "מושבות הבזים האדומים הולכות ומתמעטות ואנחנו מנסים להחזיר לתודעה את החשיבות של תמיכה בהם. זה קריטי בעיקר בעיר, שמספקת הרבה פחות מקומות מחייה וקינון.

"בשכונת מוסררה בירושלים, למשל, המרזבים והגגות הישנים הזמינו הרבה שנים את הבזים לקנן בהם. עכשיו השכונה עוברת שיפוץ, מקומות הקינון נסתמים ואין להם לאן ללכת, ולכן הצבנו שם תיבות קינון שנראות כקופסה מלבנית עם פתח מרובע.

"בכל שנה בסביבות מאי אנחנו מגיעים לשם, עורכים סקרים וסופרים את הגוזלים. כל זה בשיתוף עם התושבים, שמסייעים לנו מאוד בדיווח על המתרחש, ל'קו האדום לבז האדום' שלנו, באיסוף גוזלים שנפלו מהקן ועוד".

בעלי כנף נוספים שנעזרים בתיבות קינון מעשה ידי אדם הם התנשמות, המוכרות מתחום ההדברה הביולוגית. "תיבות כאלה מציבים בעיקר בשדות חקלאיים, שם התנשמות טורפות את המכרסמים המזיקים לגידולים". גם עטלפים ממין "עטלפון לבן שוליים" זכו לתיבות משלהם, המורכבות משלושה לוחות היוצרים שני כיסים שטוחים ומצוידות ברשת, אליה יכול העטלף להיצמד.

כשמדובר בחצר הפרטית שלנו, גלעד ממליצה להסתפק בתיבות קינון לירגזים (אלא אם אתם חובבי עטלפים). "באזור שיש בו בזים אדומים, אפשר להוסיף גם את זה. בנוסף לתיבת הקינון, שצריכה להיות תלויה בגובה הרחוק מטווח ההגעה של חתולים, אפשר להציב שולחן האכלה ועליו פירורי לחם או שיירי פירות, מקור מים קטן, מתקן האכלה לצופיות עם מי סוכר. לירגזים אפשר לשים שרשרת של בוטנים, אך לא באביב, כי הגוזלים עלולים להיחנק מהם".

האירוע יתקיים ביום שישי, 8 בפברואר ב-9:30, ההרשמה בטלפון: 6388688 03

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

מידע נוסף על תיבות קינון ביתיות, אפשר למצוא באתר של ד"ר מוטי צ'רטר מאוניברסיטת תל אביב, חוקר ציפורים ורכז פרויקט "תנשמות ובזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות" (www.netsbox.co.il). באתר ניתן גם להזמין תיבות קינון מוכנות.

בין המסייעים לפעילות התחנה לחקר ציפורי ירושלים נמצא גם צוות של גמלאים בשם נט"ע (נאמני טבע עירוני), הפועלים זה עשר שנים בירושלים ובסביבה במטרה לשמר את אתרי הטבע העירוניים. הם מסתובבים בשטח, עורכים סקרים למיפוי שטחים ירוקים, מדווחים על מפגעים ומנקים שטחי טבע. כיום פעילות הצוות מתרכזת בעיקר בטיפוח "עמק הצבאים".

פניות להצטרפות לצוות נט"ע 3689679 052