מפסל בגלעיני אבוקדו

לפני שאלי זנדר יצא לגמלאות, הוא חיפש תחביב כדי לא להשתעמם בזמנו הפנוי. כאשר ביקר בתערוכה של גמלאים וראה שם אדם המפסל בלחם, עלה בו הרעיון לפסל בגלעיני אבוקדו. בתחילה היו פסליו פשוטים וכללו רק חריצים קטנים לעיניים, חורים קטנים לאוזניים ופס דק עבור הפה. עם הזמן השתכללה השיטה והוא התחיל לפסל דמויות. למרות שניסה לא פעם, עד היום לא הצליח לגלף פני אשה, מכיוון שהגלעין מתייבש, מתכווץ ומשנה את צורתו הסופית. מה שאומר שהדמות הסופית המתקבלת לאחר ייבוש הגלעין, שונה מהדמות המתקבלת בסוף הגילוף. עוד כתבות על תחביבים

הסבים מלמדים את הנכדים אוריגמי



התענוג שבאלבומי הדבקה



איש העננים



קסם הסחלב: הפרח שהפך למאניה של אספנים



נולדים עם כל ריקוד מחדש



תיעוד סיפור חיים: איך עושים את זה נכון



מפסל את החיים ללא עיניים



על חשיבות התחביבים בגיל המבוגר




בעונת האבוקדו, הנמשכת בארץ מנובמבר ועד מאי, אוספים בבית "פנחס רוזן" ברמת-גן, בו מתגורר זנדר, את כל גלעיני האבוקדו. גם בתו, נכדיו, חבריו ומכריו אוספים עבורו את כל הגלעינים, למרות שחלק מהם אינם טובים לפיסול. זנדר מפסל בהם בעזרת אולר קטן ופשוט ואת יצירותיו הוא מוכר בירידים שונים, או מחלק מתנות לכל חבריו. תהליך הפיסול ארוך ומסובך, כאשר הגילוף עצמו הוא החלק הקטן ביותר בתהליך. תחילה מגלפים ובהמשך מייבשים את הגלעין, טובלים בתמיסה, מצפים בלכה ובסוף מחברים לולאה. למרות התהליך הארוך, זנדר לא מתעייף מעבודת הגילוף והטיפול בגלעינים ובכל פעם הוא מנסה ליצור טיפוסים חדשים. אחת הדרכים של זנדר להכיר אנשים חדשים, במהלך טיוליו הרבים בעולם, היא לחלק להם את פסליו. לקראת כל טיול בחו"ל הוא נוהג לארוז חבילה של גלעינים מפוסלים, במיוחד כדי לתת אותם מתנות. עד היום יש לזנדר חברים בכל העולם בזכות פסליו המיוחדים. זנדר הציג עד היום במספר תערוכות שהתקיימו ברחבי הארץ, ביניהן תערוכת התחביבים הארצית שהתקיימה בגני התערוכה בתל-אביב. הדרך שלו ליצור קשר ולתת הרגשה חמה לכל מי שמגיע לבית הדיור המוגן "פנחס רוזן" היא לתת מתנה גלעין מפוסל, פרי עבודתו. כך הוא גם יוצר קשרים הדוקים עם כל הדיירים.