מציאות אמיתיות, בלי למדוד

שוק בצלאל של ילדותי היה מקום שהיו בו המון דוכני פלאפל, שאבא שלי היה לוקח אותנו לשם באוטו שלו, חונה תמיד על המדרכה ולוקח אותנו תמיד לדוכן של יוסף. אחר כך, כשגדלתי, שוק בצלאל היה המקום שבו ידידה טובה שלי הייתה קונה בגדים - מצוינים - לפי הקילו במחירים מגוחכים, מותגים מעונות חולפות, עודפי ייצוא ושאר פטנטים. בביקוריי בשוק בצלאל בשנים עברו רשמתי הצלחה פחותה משלה באגף הביגוד, אבל תמיד נהניתי מהאווירה התוססת, מקרנבל הצבעים, מההמולה ומשמחת החיים שהייתה תלויה באוויר, בין הקולבים והשלטים.

בפעם האחרונה שחלפתי על פני השוק כבר פורסם שהוא נמכר ליזמי בנייה, ובעיבורו נותר רק דוכן פלאפל גלמוד אחד, בלי זכר לפסקול שאגות הפיתוי של בעלי הדוכנים היריבים. זה היה מזמן, ועכשיו אין במקום זכר לשום דוכן פלאפל. כל מה שהיה פעם הרחבה במרכז השוק חסום ומגודר לטובת פרויקט נדל"ן יוקרתי שמוקם במקום.

צחוק הגורל: השוק, שהוקם בשנות העשרים של המאה הקודמת והשתרע במתחם שבין הרחובות קינג ג'ורג', בית לחם, טשרניחובסקי (במקור בצלאל, ומכאן השם) והמכבי, השתלט בעצם על שטח שעליו אמורה הייתה לקום במקור שכונת יוקרה. מקץ כשמונים שנה, בשנת 2005, נמכר המתחם כולו ליזמים פרטיים, שבונים בו פרויקט מגורים ומסחר יוקרתי מזן המגדלים. שכונת יוקרה, כזו שבמאה הקודמת לא יכלה לשוק, דוחקת ומצמצמת אותו עכשיו ובקרוב, ככל הנראה, תמחק אותו לגמרי מהנוף העירוני המקומי.

רוצים להתעדכן? הצטרפו למוטק'ה בפייסבוק

גם בתחום בגדי התינוקות והילדים יש היצע זול ולא קטן, למשל שלוש שמלות לילדות במאה שקלים. אפרופו שמלות, יש גם ערימות - מילולית - של שמלות לנשים, שלהן באמת נחוץ כישרון נבירה, כי לא קל לשלות משם פנינים.

בסך הכול, מי שזקוק להלבשה תחתונה, בגדי ים או פריטים מאוד בסיסיים (טייטס, מכנסיים קצרים לגברים וכו'), כדאי ומשתלם לו לבוא לשוק (אחרי עשר בבוקר). אבל כחוויה - זה כבר לא מקום שמח וגועש כפי שהיה (או כמו שוק הכרמל הסמוך). במקום שוררת תחושה של אווירת חיסול, כפי שמכריזים שלטים רבים, וביקור בו איננו באמת יום שוק, אלא קניות בצמוד לאתר בנייה.

עוד על אופנה:

הרבה יותר מכפכפים

יפה על החוף

הטי-שירט הנכונה