משלמים ביטוח סיעודי? לא בטוח שידאגו לכם

זהבה פוקס בת ה-80, אחות במקצועה וגמלאית זה 15 שנה, מבוטחת שנים רבות בביטוח סיעודי קולקטיבי, באמצעות קבוצת העובדים "אחיות הדסה" - בית החולים שבו עבדה. תמורת פרמיה חודשית צנועה על סך 145 שקלים, הבטיחה לעצמה פוקס - או לפחות חשבה שהיא מבטיחה - שקט נפשי. אם תהפוך לסיעודית, חלילה, תוכל לממן את הטיפול.  

אלא שבחודש יוני האחרון קיבלה פוקס הודעה מחברת הביטוח "הראל", שבה היתה מבוטחת, לפיה הסכם הביטוח שלה עומד לפוג בסוף החודש, ולא יחודש. פוקס רשאית, כך נכתב, לרכוש במהלך 60 הימים מתום תוקף ההסכם ביטוח סיעודי פרטי, שיספק את אותם תנאים שעמדו לזכותה בביטוח הקולקטיבי. כלומר: תשלום חודשי בסך 5,000 שקלים לצורכי טיפול סיעודי, במקרה הצורך, למשך חמש שנים. והפרמיה החודשית? עלותה ללא פחות מ-2,830 שקלים בחודש. בערך פי 20 ממה ששילמה קודם לכן, במסגרת ההסכם הקודם בחברה.

פוקס לגמרי לא לבד: על פי דוח מרכז המידע והמחקר של הכנסת ממאי 2013, כ-1.85 מיליון איש בישראל מבוטחים בביטוחים הקולקטיביים, מהם כרבע מיליון בני 60 ומעלה. הנתונים מצביעים על כך, ש-4,500 מבוטחים ב-2013 (ומן הסתם מספרם גדל מאז) איבדו את הביטוח הסיעודי שהובטח להם במסגרת הסכמי הביטוח הרגילים, או נאלצים לשלם סכומים גבוהים בהרבה מבעבר, במסגרת ביטוח סיעודי פרטי.

מנתונים שפרסמה לאחרונה הסתדרות הגמלאים בישראל, הביטוח הסיעודי הקולקטיבי של כ-20 אלף גמלאים עתיד לפוג בסוף השנה הנוכחית – 31 בדצמבר 2015. לדברי מנכ"ל הסתדרות הגמלאים, אפרים קורן, מדובר בגמלאי ארגונים כמו מבטחים קג"מ, חברת החשמל ואל על. נוסף עליהם, נפלטו מעל 18 אלף גמלאים מהסדר הביטוח הסיעודי הקולקטיבי בשנים האחרונות.

"הופקרו מאות אלפי זקנים שפעלו שנים באחריות"

כשל שמפקיר עשרות אלפי קשישים. צילום: Shutterstock

זהבה פוקס החליטה לא לשתוק, ופנתה לעמותת "כן לזקן" - גוף ללא מטרת רווח, המסייע במיצוי ובקידום זכויות של האוכלוסייה המבוגרת בישראל. ביולי האחרון הגישה העמותה, באמצעות היועצת המשפטית עו"ד יפעת סולל, עתירה לבג"צ נגד שר האוצר משה כחלון והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר.

בעתירה תובעת העמותה מהנתבעים תשובות למספר שאלות: מדוע לא יורו לחברות הביטוח להמשיך את קיום הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים, עד לתום התקופה שנקבעה בהסכם הביטוח? ומדוע לא יבטיחו באמצעות תקציב מטעם המדינה, את זכויות המבוטחים שנותרו ללא ביטוח סיעודי, בשנים שבהן הם זקוקים לו יותר מכל?

"עסקינן בפרק עגום במיוחד של כשלי רגולטור, אשר באופן זועק לעין לא מילא את תפקידו", נכתב בעתירה. "הרגולטור הפקיר מאות אלפי זקנים, אשר פעלו באחריות במשך שנים ושילמו סכומי כסף גבוהים כדי שלא ייאלצו להיסמך על המדינה או על משפחתם, באם יידרדרו למצב שיחייב אותם בטיפול סיעודי".

האחריות על הטיפול הסיעודי בישראל מתחלקת בין משרד הבריאות, קופות החולים, משרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי. כל תחומי הסיעוד מכוסים חלקית בלבד על ידי תקציבים ציבוריים, בהתאם להכנסת המטופל ובני משפחתו. עלות אשפוז סיעודי נעה כיום בין 12-25 אלף שקלים בחודש. עלות טיפול סיעודי בבית המטופל עומדת על מינימום של 8,000 שקלים בחודש.

מאמצע שנות ה-90 הפך הטיפול הסיעודי בבית לברירת המחדל הנפוצה עבור רבים, אך משך הסיעוד המקסימלי הניתן למטופל בבית עומד על 22 שעות שבועיות. השעות הללו ניתנות למי שתפקודו (או חוסר תפקודו) מזכה אותו בכך, והכנסתו אינה עולה על השכר הממוצע במשק. מי שהכנסתו גבוהה יותר, יקבל מחצית משעות הסיעוד. מי שהכנסתו עולה על פעם וחצי השכר הממוצע, אינו זכאי להן כלל.

הביטוח פג, הגמלאים נדרשו לשלם פי 20 תמורת ביטוח סיעודי פרטי

 [#middleBanner] 

הביטוחים הסיעודיים הוצגו לראשונה בישראל בשנות ה-90, כדי לענות על הפער שבין אותם שירותים חלקיים שמספקת המדינה, לבין צורכי המטופלים העתידיים. את הביטוח הסיעודי ניתן היה לבצע באופן פרטי, או דרך קופת החולים, לצד הביטוח המשלים.

סוג נוסף של ביטוחים סיעודיים קולקטיביים, ובו עוסקת העתירה, הוא זה שהוצע לקבוצות גדולות של עובדים או גמלאים, בפרמיות נמוכות יחסית ובתנאים טובים. "הביטוח הסיעודי הקולקטיבי נעשה לקבוצות של עובדים או גמלאים של ארגונים גדולים", מסבירה עו"ד סולל. "התנאים היו טובים יותר מאשר בפוליסות האישיות, או באלה של קופות החולים. הבעיה שהחוזים הללו תמיד מוגבלים בזמן. כלומר: עם סיום תקופת הביטוח, החברה רשאית לשנות את התנאים".

הכשל שבביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים נחשף במאי 2011, כשחברת הביטוח שבה בוטחו גמלאי קרן מקפת, סירבה לחדש את הביטוח שנחתם עמה שמונה שנים קודם לכן. "מספר קבוצות גמלאים גילו לפתע יום אחד שלא מחדשים להם את הביטוח, או שמחדשים – אך בתשלום חודשי גבוה מאד", מספרת עו"ד סולל. "הסיבה שסיפקו חברות הביטוח היתה שמדובר בקבוצות סגורות, שלא מצטרפים אליהן צעירים, והגיל הממוצע עולה. לפיכך, הסיכון גבוה יותר ולכן אין לקבוצות הצעות טובות עבור החברות".

באותה שנה, לאחר שמאות גמלאים נותרו ללא ביטוח סיעודי, יצא הממונה על הביטוח דאז בקריאה למצוא חלופות לביטוח הקולקטיבי, והורה על הפסקת ההתקשרויות בביטוחים סיעודיים קולקטיביים, שלא באמצעות קופות החולים. מועד ההפסקה נדחה מאז משנה לשנה.

עם כניסתה של דורית סלינגר לתפקיד הממונה על הביטוח באוגוסט 2013, היא הודיעה שתשקול מחדש את הביטול הגורף של הביטוחים הקולקטיביים. עד שיימצא פתרון אחר, החליטה, יוארכו הסכמי הביטוח הקולקטיבי - בינתיים עד סוף דצמבר 2015.

"הזכות לסיעוד צריכה להיות מוכרת וממומנת על ידי המדינה"

עמותת "כן לזקן" מנסה לשנות את המצב על ידי עתירה. צילום: Shutterstock

טענת עמותת "כן לזקן" המובאת בעתירה, היא כי בכל אותה תקופה ניתן לציבור להבין, שהביטוחים שבתוקף נותרים על כנם, וכי הנושא יובא בפני הכנסת לפני שתתקבל החלטה. לאחרונה התברר שלא כך הדבר: הביטוחים הקיימים אמנם תקפים לעת עתה, אבל אלה שמועד ההתקשרות שלהם תם, יוארכו על פי רצונן של חברות הביטוח ובתנאים שיעמידו.  

מדוע הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים היו בעייתיים מלכתחילה? מכיוון שבגיל מבוגר, מטבע הדברים עולה הסיכוי להפוך לסיעודי, ואיתו אמורה לעלות גם הפרמיה שמשלם המבוטח. בביטוחים סיעודיים קולקטיביים נוספת הבעייתיות של השוני בגילאי בני אותה הקבוצה. כשכל חברי הקבוצה מתבגרים וממוצע הגילאים עולה, עולה גם הסיכון של חברת הביטוח.

פרופ' עודד שריג, לשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, מצוטט בעתירה כמי שהציע לבנות ביטוח סיעודי במתווה אחר, שבו הפרמיה גדלה בצורה מדורגת בגיל צעיר יחסית, כדי שהמבוטח יוכל לצבור עודפים לגיל המבוגר. על פי הצעתו, בגיל 65 הפרמיה תתקבע ולא תעלה עוד.

בעמותת "כן לזקן" טוענים, כי הפתרונות שהוצעו על ידי הממונה הקודם ועל ידי הממונה הנוכחית על הביטוח אינם מספקים, ולא כללו תקצוב ממשלתי. "כל פתרון לכשל חייב לכלול בתוכו מרכיב תקציבי שהמדינה תקצה, כדי לפצות את המבוטחים לשעבר על התנהלות רשלנית של הרגולטור, שלא מנע מחברות הביטוח לערוך הסדרים פוגעניים", טוענים בעמותה.

העתירה תובעת להורות לממונה על הביטוח לחייב את החברות להמשיך את ההסכמים הקולקטיביים הנוכחיים עד לתום התקופה, כלומר 31 בדצמבר 2015, ולא לאפשר לחברות להפסיק את הביטוחים באורח חד צדדי, ולייצר מצבי סחיטה מול מבוטחים קשישים, שנדרשים לוותר על זכויותיהם או לשלם פרמיות גבוהות מדי חודש.

"תפקידו של הרגולטור לדאוג למבוטחים", מסכמת עו"ד סולל, "ואנחנו טוענים הוא כשל בכך. לשיטתנו, הזכות לסיעוד צריכה להיות מוכרת, וממומנת בהתאם על ידי המדינה".

רייכר מתרגז: יש לכם ביטוח? אין לכם ביטחון

רייכר מתרגז: משלמים ביטוח? ברגע האמת אתם לבד

תגדל הגמלה ל-189 אלף קשישים

הטבות לניצולי שואה גם ליוצאי מדינות ערב

עשר הנחות שכל פנסיונר צריך להכיר

די למונופולים! אבל מה האלטרנטיבה?

 הפעילה לחצן מצוקה, ואף אחד לא בא

אזרחים ותיקים? מגיעות לכם הטבות בבנקים

כיצד ישפיע עליכם הקיצוץ בפנסיה?

כל הדרכים לעבור בין חברות הסלולר ביעילות

חיפשה מידע על אמה - ומצאה משפחה

10 טיפים לניהול התקציב אחרי פרישה

עולים קשישים עניים פי 2

לחיות עד גיל 150? זה אפשרי, אבל לא בטוח שכדאי

בקרוב: החיסכון הפנסיוני יותאם לגיל

גם אתם התרגזתם? הצטרפו לפרלמנט של מוטק'ה