מ"האח הגדול" למספרת סיפורים

את עדנה קנטי (65) אני זוכרת היטב מהעונה השנייה של "האח הגדול". זכרתי את הסצנה שבה היא מנסה לטפס על החומה ולברוח משם, זכרתי שהכניסו אותה על משבצת השמאלנית הקיצונית, וזכרתי שאחרי כמה שבועות הוציאו אותה משם, כי גילו לה גידול בראש. מודעה באינטרנט תפסה את תשומת ליבי: עדנה קנטי מספרת סיפורים בהופעת יחיד בשם "אהבה וצרות אחרות". הסתקרנתי. תפסתי אותה כששבה מברלין. הייתי בטוחה שחזרה מחופשה. טעיתי. "את מקבלת לפעמים ספאמים למייל, שמחכים לך בבנק עשרה מיליון אירו מאיזו ירושה עלומה? רק תשלמי 6,000 דולר לעורך דין ותקבלי את הכסף?" היא שואלת אותי בחיוך. "כולם מוחקים את זה. אני לא. אני מתכתבת.

"אז קיבלתי מייל כזה מאלמנה בשם רבקה איסא מדמשק, שסיפרה שבעלה נהרג בהפצצות של אסאד, היא נשארה עם תיבה ובה 9 מיליון אירו. סיפרה שהצליחה להוציא את התיבה לברלין אל מיסטר סבסטיאן ווד. הוא ישלח לי את התיבה, אם אשלח לו 6,500 דולר. מתוך ה-9 מיליון אירו היא אמרה שתיתן לי שלושה. תבוא לארץ ותקבל מקלט מדיני, ואני אעזור לה להשקיע במלונאות. התכתבתי איתה, סיפרתי לה כמה אני מסכנה, וכמה הכסף הזה יעזור לי. ואז מיסטר ווד התקשר אלי עם מספר חשבון לשלוח אליו את הכסף. אמרתי לו 'אני באה לברלין, תן לי את זה ביד'. קניתי כרטיס טיסה לברלין, קבעתי איתו במלון. הלכתי לתחנת משטרה, סיפרתי להם את הסיפור. אמרתי להם 'העוקץ הניגרי שכל העולם רודף אחריו? יש לי אותם'.  הם הקשיבו קשב רב, ובינתיים מיסטר ווד לא הפסיק להתקשר. שלחו שלושה שוטרים באזרחי, שישבו בלובי, ושוטר נוסף באזרחי שהלך לפניי. למלון ווד לא נכנס, אבל התקשר להגיד לי שהוא מחכה בחוץ. שלושה שוטרים תפסו אותו".

אז המטרה של הנסיעה לברלין הייתה לתפוס אותם?

"כן. הייתי שישה ימים בברלין, זה היה בדיוק בחגיגות נפילת החומה. היה נפלא. מה רע? משטרת ברלין מלטפת אותך כל היום, ואת תופסת את הרעים. זאת בעיקר הייתה רדיפה אחרי ההרפתקה".

"בהופעה הראשונה שלי ידעתי שמפה כבר לא יפטרו אותי"

לא מתכוננת מול המראה, הניסיון הראשון הוא מול הקהל. קנטי, צילום: כריזמה פיקסל

הסיפור נכנס לרפרטואר ההופעות שלך?

"עדיין לא. ניסיתי להכניס אותו באחת ההופעות, אבל זה לא עבד. לוקח זמן לספר סיפור חדש. צריך ללמוד מתי להרים את הקול, מתי להוריד, מתי לשתוק. איפה להוריד מילה. להביא סיפור שיהיה מוכן לקהל זה לא קל".

את מתאמנת מול מראה?

"לא, אני עושה ניסוי על קהל. אני מודיעה להם כשיש סיפור חדש ומבקשת ריקושטים. להגיד לי מה לתקן, ואם בכלל כדאי להכניס לרפרטואר".

במשך שעה וחצי קנטי מספרת על הבמה סיפורים שלה ושל משפחתה שהגיעה מפרס, על החיים בקרית גת שם גדלה, על הנשיקה הראשונה. היא עושה את זה בדרך מרתקת, ובעיקר מלאת הומור. למי שתהה, אין אפילו מילה אחת על פוליטיקה. היא מספרת סיפורים בחוגי בית, מתנ"סים, ספריות, ובפסטיבל מספרי הסיפורים. לספר סיפורים זה כבר חלק מההוויה שלה. תמיד היה, אבל עד לפני שמונה שנים לא חשבה להפוך את זה למקצוע.  

"הייתי נוסעת המון עם בעלי וחברים לטיולים, ואני הייתי מספרת סיפורים מבית אבא", היא אומרת. "איך אמא הייתה מנקה לנו את הכינים בישיבה על המדרגות עם נפט וחומץ ושמן, איך אמא לא התחתנה מאהבה, והחבר'ה מאד אהבו את הסיפורים האלה. אני מפוטרת סדרתית ממקומות עבודה. מספר המקומות שמהם פיטרו אותי יותר גדול ממספר המקומות שבהם עבדתי. פיטרו אותי מבנק הפועלים כי עשיתי נזק של מאה אלף שקל, ומבנק לאומי  כי עשיתי נזקים מצטברים. מכרתי מכונות צילום ופוטרתי, הייתי במקצועי מורה ללשון וספרות, ופוטרתי משני בתי ספר. ואז חברה טובה סיפרה לי על קורס מספרי סיפורים בבית אריאלה. ממש בתחילת הלימודים כבר התחלתי להופיע. ההופעה הראשונה שלי הייתה בהוד השרון. היה נפלא, וידעתי שמצאתי סוף סוף את מקומי, ומפה כבר לא יפטרו אותי".

"אני מספרת על בעלי כאילו הוא חי"

הגיעה לבית חולים כדי לברוח מבית האח הגדול, אבל מצאו לה גידול בראש. קנטי, צילום: כריזמה פיקסל

אז אמא שלך לא התחתנה מאהבה?

"אבא שלה, סבא מירג'אג'אן, הפסיד אותה במשחק שש-בש לסבא יוסף עבור הבן שלו ראחים שקראו לו ראחים המוזר. הוא היה בן 25. אמא הייתה בת 13. היא הייתה מאוהבת במורה שלה, שהבטיח לה שממש בקרוב יבקש את ידה מההורים. ימים רבים אמא דמיינה איך היא מתחתנת עם המורה שלה וחיה באושר עד סוף הימים. משחק השש-בש הגיע מוקדם יותר. לסבא מירג'אג'אן ולסבא יוסף היו חנויות סמוכות, וכל יום שישי היו מוציאים שולחן, משחקים שש-בש ושותים עראק. יום שישי אחד סבא יוסף השקה את סבא מירג'אג'אן כוסית אחרי כוסית עד שהיה שתוי לגמרי, וביקש את ידה של אמא שלי עבור הבן שלו ראחים. הם התנשקו והתחבקו ולחצו ידיים.  ברגע שהיו לחיצות ידיים ועדים, כבר אי אפשר היה ללכת אחורה. כשאני הייתי בת 15 הביאו גם לי חתן. אמנם כבר היינו בארץ, אבל כמו שאומרים 'אפשר להוציא אותך מפרס אבל אי להוציא את פרס ממך'".

אבל לא התחתנת איתו.

"אני לא זוכרת אפילו מי הוא היה. אמא שלי לימדה אותי 'שבי זקוף, תסגרי את הרגליים ותורידי את העיניים'. אני מאד רציתי לראות אותו. כשאמא הלכה למטבח פתחתי עין אחת,  ואיך שהיא חזרה הם הלכו. למה? כי אני שתומת עין".

את בעלה האהוב הכירה קנטי בגיל 28 במועדון פנויים-פנויות. "לפני 35 שנה גיל 28 נחשב ממש זקנה", היא מחייכת. קנטי, אמא לארבעה וסבתא לנכדה, התאלמנה מבעלה לפני שלוש שנים. "אני מספרת על בעלי כאילו הוא חי", היא אומרת, כשאני מספרת עליו אני מחיה אותו הרבה יותר מאשר לעלות לקבר שלו".

אמא שלך שמעה אותך מספרת את הסיפורים עליה?

"באחד הסיפורים שלי אני מספרת איך יום אחד לקחתי אותה להופעה ברמת השרון. היא ישבה בשורה ראשונה, וכל ההופעה הסתובבה לאנשים ואמרה 'אל תאמינו לה היא משקרת'".

"רציתי לצאת מבית 'האח הגדול' ולא נתנו לי"

תבעה את הפקת האח הגדול וזכתה ב-30 אלף שקל. קנטי, צילום: כריזמה פיקסל

איך הגעת לפסטיבל מספרי סיפורים היוקרתי?

"מאד רציתי להגיע לפסטיבל. התקשרתי למשרד של יוסי אלפי, אמרו לי שיש מקום פנוי ב-2038. ראיתי פרסום שאלפי מעביר קורס למספרי סיפורים. נרשמתי. הוא שאל מי רוצה לספר סיפור. הרמתי יד, ובסוף השיעור הוא ניגש אלי ושאל אם אני פנויה באוקטובר לפסטיבל. מאז הופעתי שם כמה פעמים". ההופעה הקרובה של קנטי, למתעניינים, תתקיים ב-7.1.20 בבית ציוני אמריקה בתל אביב (בשעה 20:00).

אי אפשר לדבר על קנטי מבלי לדבר על "האח הגדול". היא נכנסה לריאליטי בעונה השנייה (2009) שהייתה אחת המוצלחות, אבל גם אחת המושמצות. זאת הייתה העונה של אלירז שדה שזכה וגואל פינטו, העונה המהוללת של פוטנה ג'אבר, אלין לוי וסער שיינפיין שתבע מאוחר יותר את ההפקה יחד עם ארז דה דרזנר ובנצי שני, בטענה שקיבלו כדורים פסיכיאטריים על ידי ד"ר אילן רבינוביץ', הפסיכיאטר של בית האח הגדול, וכל זאת בידיעת ההפקה. קנטי נכנסה על הנישה של השמאלנית הקיצונית, ונשארה חמישה שבועות מבלי שהייתה מועמדת להדחה. "הם חיזרו אחריי כי הייתי פעילת שמאל", היא אומרת, "אבל סיפרו שאני מרביצה לחיילים במחסומים. זה שאנשים קנו את זה זאת תעודת עניות לחברה הישראלית. זה שהאמינו שיש מצב שאני, עם ה-1.55 מטר שלי יכולה להרביץ ולקלל חיילים. מה פתאום, איך זה בכלל נתפס".  

למה הסכמת להיכנס?

"עד היום אני לא יודעת למה הסכמתי. זה היה כזה אסון בשבילי. רציתי לצאת מהיום הראשון שהגעתי. הדלתות החשמליות היו נעולות, התחננתי, צילמו את תחנוניי וסרבו לתת לי לצאת. ניסיתי לטפס מעל חומה של שישה מטר ולצאת ולא נתנו לי. אחרי חודש הייתי כבר בייאוש וטירוף, בעלי היה באותה תקופה חולה בסרטן ורציתי לראות מה קורה. הייתי בטוחה שאני מגיעה לשבועיים ויוצאת, לא העלתי בדעתי שלא יתנו לי לצאת".

בסופו של דבר הוציאו אותך משם לבית חולים?

"זה היה הזוי. אמרתי להם שיש לי כאב ראש נוראי, בכיתי מכאבים והתחננתי להגיע לבית חולים. לא כאב לי הראש. התכנון היה להגיע לבית חולים ולברוח. בבית החולים רצו לעשות לי סי.טי והסכמתי. סבלתי המון ממיגרנות, ומכיוון שקופת חולים לא אישרה לי סי.טי החלטתי לנצל את ההזדמנות. ככה, בלי שהתכוננתי, מצאו לי גידול שפיר בראש. הוצאתי אותו לפני ארבע שנים, ועכשיו יש לי חור בראש".

קנטי תבעה את "האח הגדול" על לשון הרע, למרות שהיה זה המתמודד סער שיינפיין שאמר שהיא מרביצה לחיילים ויורקת עליהם. אותו לא תבעה. האחריות מבחינתה הייתה על ההפקה ששידרה את זה שוב ושוב. היא אמנם זכתה בתביעה אבל קיבלה רק 30 אלף שקל. קנטי תבעה את ההפקה גם על כליאת שווא, אבל השופט טען שלא השתכנע שבאמת רצתה לצאת.  

את עדיין פעילה חברתית?

"אני עוזרת לפלסטינים מהגדה להגיע לבתי חולים, מלווה אותם שם ומחזירה אותם. הייתה לי גם ילדה מעזה שנפטרה בגיל 12 מסרטן. עשיתי לה שבועיים אחרונים של כיף. החלום שלה היה לראות אריה אז לקחתי אותה לספארי, וגם לחוף הים ולפארק הירקון. זה היה הדבר הכי יפה שעשיתי בחיים. ילדה מדהימה".

להפוך לזמרת ולהוציא אלבום ראשון בגיל 60

למבוגרים בלבד - שחקנים בני 70 מככבים בהצגה חדשה

משחק החיים: הכוהנת הגדולה של תיאטרון הפלייבק

הצטרפו לקהילת הפנאי והתרבות של מוטק'ה