נופי ארץ ישראל של שנות ה-40 בתערוכת צילום

"דרך ארץ - נופי ארץ ישראל של שנות הארבעים" הוא שמה של תערוכת צילומים היסטוריים נוספת החוברת לעוד כמה תערוכות שכאלה שרצות בימים אלה בארץ. הפעם אלה תצלומיו של פרופ' חיים תדמור, לימים מייסד החוג לאשורולוגיה ולימודי המזרח הקדום באוניברסיטה העברית ואז - צלם חובב בעל עין רגישה ויכולת התבוננות ייחודית וחריגה לזמנה, תדמור נחשב לאחד מגדולי החוקרים של לימודי המזרח הקדום, הקים דורות של תלמידים בישראל ובחו"ל, ואחרי שפרש מהוראה ב-1993 ועד סמוך למותו ב-2005 הוא כיהן כסגן נשיא האקדמיה הלאומית למדעים. תדמור נולד בחרבין שבסין ב-1923 והחל לצלם עוד בהיותו תלמיד בבית הספר התיכון. בשנות הארבעים של המאה העשרים - במהלך לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים - התמקד תדמור בצילום נופי ארץ ישראל, עת סייר באתריה ההיסטוריים של הארץ.
עוד על תערוכות צילומים היסטוריים


המשימה הפטריוטית של דוד חריס
[/u]


מקסים סלומון - האיש שהנציח את ארץ ישראל הישנה
[/u]


והתורקים אינם עוד שולטים: מבט על ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
[/u]


מהלכי מלחמת העולם הראשונה במוזיאון תל חי
[/u]


מנציחים את העבר
[/u]


תפוצות יהודיות בגולה - פרדריק ברנר
[/u]
תדמור צילם ונצר רגעים מיוחדים במצלמתו: מנערותו בגימנסיה העברית, ועד לימים בהם היה איש אקדמיה. תצלומיו הם ביטוי מיוחד ואישי לנופי ארץ ישראל של טרם הקמת המדינה, בשנים בהם היה הצילום "מגוייס" ברובו לקידום מטרות לאומית. בנו, דוד תדמור, אשר ירש מאביו את אהבת הצילום, סרק ומיין את אוסף התצלומים של אביו, ויזם את הצגתו בתערוכת יחיד. אוצר התערוכה, יגאל שתיים, כותב על תדמור ותצלומיו: "... אנשים מצלמים את משפחותיהם ונופי טיוליהם, מרכיבים אלבום תמונות משפחתי. התיישנות האובייקטים בו נושאת עמה ניחוח נוסטלגי, אולם בדרך כלל עבור המשפחה עצמה בלבד. לצלמים מועטים בלבד, יש את אותו חוש מיוחד, המאפשר להם ללכוד בעד העדשה - מידע החוצה את מבחן השנים, ההופך לבעל חשיבות בעיני הכלל וראוי לצפייה, גם לאחר דורות. לחיים תדמור ז"ל - היה חוש מיוחד שכזה. הוא הצליח לתעד סיטואציות באופן המביא את רוח התקופה כולה ולא רק את מושא הצילום וסביבתו ברגע נתון. מרבית התצלומים של חיים תדמור אינם דומים לאלה הנפוצים באלבומי משפחה. הדימויים בהם אינם מתיישנים, אלא להיפך - הופכים עם השנים מיתיים ורחבי משמעות, והם מפתחים חסינות בפני שיני הזמן. אלפי התשלילים והתצלומים בארכיונו של חיים תדמור בהם צפיתי, בעת שאצרתי את התערוכה וערכתי את ספקרה - מעידים כי הצלם הצעיר, שהפך עם השנים לחוקר מלומד והיסטוריון בעל שם עולמי, היה בעיסוקו בצילום אוטודידקט מוצלח ביותר. התשלילים שפיתחתי, לאחר שהיו סגורים במשך כ 60 שנה, בעטיפותיהם, במיכלי האלומיניום, באינספור קופסאות שהיו צפונות וכמעט מעולם לא הודפסו - היו עבורי באוצר בלום: רישום של ניחוחות עבר, אנשים ומראות זכים, ואהבת הארץ במובנה העמוק. ארכיון התצלומים כולל ארבעה נושאים העיקריים: החוג החברתי, פריטים ואתרים ארכיאולוגיים, תמונות נוף ותמונות משפחה.

הצלם אנרי קרטייה-ברסון כתב בשנת 1952 בספרו "הרגע המכריע" (מושג חשוב שהוא טבע בתיאוריית הצילום): "צילום הוא הכרה בו-זמנית בשבריר של שנייה בחשיבותו של אירוע, ובארגון צורתו המדויקת בביטוי שיוענק לאותו אירוע". כך צולמו ארבעת נושאיו העיקריים של אוסף הצילומים 'דרך ארץ': החוג החברתי, פריטים ואתרים ארכיאולוגיים, תמונות נוף ותמונות משפחה. ברוב הצילומים ניכרת אי-התערבותו של חיים תדמור במושאי הצילום, כחוקר שאינו מתערב בממצאים אותם הוא חוקר. גם אנשים שצולמו באופן אינטימי צולמו לעתים בלי שנוכחות מצלמתו מורגשת, וכך הוא הצליח לתעד התרחשות פרטית - כבהיחבא. בהיותו, מאוחר יותר, חוקר מבריק שזכה לתהילת עולם, ניכרת יכולתו יוצאת הדופן לבחור במדויק את מושא הצילום ואת הרגע המתאים להנציחו. עיקר התצלומים שבתערוכה וספרה, מובאים מהתקופה בה צילם תדמור באופן האינטנסיבי ביותר, תקופת לימודיו באוניברסיטה העברית, בין היתר אצל פרופ' מזר (אז ד"ר מייזלר). תצלומיו מתקופה זו הם בעלי חיות רבה, אולי משום שנוצרו לצד הפעילות בחוג חבריו החדשים, ועם התלהבות מהארץ ומתולדותיה אותם למד. חיים תדמור כמעט שלא צילם הפגנות פוליטיות, מאבקים צבאיים או עשייה ציונית כשלעצמה, ומעטים מתצלומיו עוסקים במרחב הציבורי במובנו הפוליטי או המדיני. תצלומיו מהורהרים, אינטרוספקטיבים ואישיים, בתקופה בה עסק הצילום בעיקר בתיעוד הקמת הבית הלאומי, וכיוון עצמו או הוכוון לקידום מטרות לאומיות וציוניות. עם זאת, רגישותו לדרמת התחדשות העם היהודי בארצו ולעצמאות שעמדה בפתח, נמצאת בדמויות המצולמים, שחלקם מצאו את מותם במלחמת השחרור; בלבוש הכמו?צבאי; בצילומי נוף שומם שעוד יפרח; ועוד. עיון באוסף התצלומים מלמד כי תדמור לא צילם מתוך כוונה לתעד את התקופה בה חי. לא קל לנו היום לשער מה המריץ אותו להתאמץ ולהגשים את תחביבו, למרות שנאלץ לשאול מצלמות ממכריו, ואף לא היו לו באותה תקופה האמצעים להדפיס את התמונות שצילם. תשוקתו לצילום היתה תשוקת אמן לכל דבר. אוסף התצלומים שהשאיר אחריו חיים תדמור אוצר בחובו יותר מתערוכה אחת. השתדלתי לזקק ממנו, עבור תערוכה זו והספר הנילווה אליה, מבחר מייצג מתוך הנושאים והאיכויות שבו. כל ויתור על צילום, בשלב צמצום הבחירה, היה ויתור על עוד פנינה תקופתית. כדרכו של אוצר בלום, חבוי באוסף התצלומים הזה עוד מבחר עצום של צירופי דימויים, והוא מותיר מקום לעיניים חדשות, אשר ירצו לחזות בו בעתיד."

התערוכה פתוחה בימים א'-ה' בין השעות 10:00 - 19:00 הכניסה לתערוכה ללא תשלום בית אבי חי, המלך ג'ורג' 44, ירושלים. טל' 6215300 -02