נפרדים מתכניות הקאלט של ערוץ 1

אם יש כאן מישהו שלא הוציא בחייו לפחות פעם אחת את המשפט "כל כך הרבה ערוצים ואין מה לראות", שיקום. בעידן הטלוויזיה הרב ערוצית התרגלנו לכזה שפע, שאנחנו לא מוכנים להתפשר על פחות מהטוב ביותר בכל רגע נתון. קצת שכחנו את הימים שערוץ 1 היה מדורת השבט עם 100% רייטינג, ושהמונח "לזפזפ" התייחס בעיקר לנדודים בינו לבין הערוץ הירדני (במידה שהתברכתם בקליטה שלו, כמובן).

רק ב-1990 החלו לפעול בארץ חברות כבלים חוקיות (עד אז הכבלים הפיראטיים שגשגו), ושלוש שנים לאחר מכן התחיל ערוץ 2 בשידורים המסחריים, שהחליפו את השידורים הניסיוניים שפעלו כאן בשנות השמונים. עד אז, והרבה לפני ששיחת הברזייה היתה כוכבי הריאליטי התורנים, הסרט הערבי היה זה שאיחד בין כולנו. אם תרצו, הטלנובלה האמיתית הראשונה.

ונדמה שדווקא אז, עם מיעוט אפשרויות התוכן שניצבו בפנינו בגזרת המסך הקטן, שמחנו בחלקנו יותר מאי פעם. במה בדיוק צפינו? עם סגירת השאלטר על שידורי הטלוויזיה והרדיו של רשות השידור לטובת פתיחת שידורי התאגיד "כאן", ריכזנו עבורכם רשימה חלקית של תכניות הקאלט מאותה תקופה, כי נוסטלגיה תמיד עושה לנו לחייך:

חומוס צ'יפס שלום: המסעדה הגדולה

מה היה לנו שם? "המסעדה הגדולה" היא בעצם קומדיית המצבים הישראלית הראשונה. היא הופקה על ידי מחלקת השידורים בערבית של ערוץ 1, ושודרה בין השנים 1985-1988 בכל מוצ"ש.

במרכז העלילה עמדה מסעדה מזרחית ירושלמית, וכל פרק התמקד בסיטואציות המצחיקות שנוצרות במפגש שבין אורחי המסעדה לעובדים הלא מאד מוצלחים שלה. את המקום ניהל מסעדן ערבי (ז'אק כהן) יחד עם אשתו, ושורת העובדים שבה יכולה לפתוח בקלות כל בדיחה: מלצר אילם, עוזר טבח פוזל, מלצר חתיך וטבח מצחיק (בגילומו של בסאם זועמוט ז"ל). לצד עובדי המסעדה, ששימשו כדמויות הקבועות בסדרה, התארחו בה לאורך העונות לא מעט שחקנים ישראליים כמבקרים במסעדה, בהם ציפי שביט, גדי יגיל, ספי ריבלין ז"ל ואריה אליאס ז"ל.  

סוד הקסם: אמנם מאז הגיעה "עבודה ערבית", אבל קשה לחשוב על סדרה שהיתה יכולה להצליח היום בקנה מידה של "המסעדה הגדולה", שרוב הדיאלוגים שבה היו בערבית. המסרים שעברו מכל פרק היו של סובלנות ושל יחסי ידידות בין יהודים לערבים, משהו שבאווירה הנפיצה שקיימת היום ספק אם היה עובר. ולתמימות הזאת אנחנו מתגעגעים.

שלום לתמימות. צילום מסך מתוך יוטיוב של התוכנית 'המסעדה הגדולה'

ספינת האהבה

מה היה לנו שם? קחו את המסעדה הגדולה, העבירו אותה מהקרקע אל לב ים, נקו את הקטע של יהודים-ערבים וקיבלתם את ספינת האהבה, סדרה אמריקנית ששודרה לראשונה ברשת ABC ב-1977 ולארץ הגיעה ב-1980. גם כאן מדובר היה בסיטקום ממכר, כשבמרכז העניינים ספינת תענוגות, וגיבורי העלילה הם צוות עובדי הספינה ואורחי ההפלגה.

בגזרת הצוות היה לנו את קפטן סטובינג - רב החובל החביב, את ג'ולי מקוי – הדיילת הבלונדינית והנחשקת, את אייזק – הברמן החייכן עם תנועת היד המפורסמת, את גופר סמית' – הכלכלן המפוזר אך טוב הלב, את דוק' אדם בריקר – הרופא על הסיפון שהיה גם רודף שמלות לא קטן, ואת הילדה ג'יל – בתו של קפטן סטובינג שנולדה לו מרומן מחוץ לנישואים.

אבל את העלילה האמיתית סיפקו הנופשים, שגולמו על ידי כוכבי עבר הוליוודים או שחקנים שאז היו אנונימיים, אבל הפכו לכוכבים גדולים. כמו ג'ימי לי קרטיס, שהתארחה בסדרה בתחילת דרכה, או טום הנקס, שחייב לסדרה את ההופעה הטלוויזיונית הראשונה שלו. בשני פרקים, אגב, התארחה גם טורי ספלינג, בתו של מפיק הסדרה אהרון ספלינג, כשהיתה בת 10.

סוד הקסם: הסדרה הלכה על פורמט קבוע בכל פרק: ארבעה סיפורים מקבילים שהשתלבו איכשהו, במרכזם עמדו זוג מבוגר, זוג צעיר וזוג במשבר, כשבסוף כמובן יש הפי אנד. בכל זאת, ספינת אהבה.

נוסטלגיה במיטבה. שיר הפתיחה של "ספינת האהבה", מתוך יוטיוב

מקבילית המוחות

מה היה לנו שם? הרבה לפני שהמצרכים הדרושים להצלחת שעשועון הפכו להעפה פיזית של מתמודדים, לנסיעה במונית, לפרס של מיליון שקל או לפחות למנחה חתיך, היה לנו את "מקבילית המוחות" – שעשועון ידע בהפקת הערוץ הראשון ששודר ב-1990 ובמשך שש שנים. בכל תוכנית התחרו ארבעה מתמודדים, כשכל אחד עבר שני סבבי שאלות: האחד בתחום שאותו בחר, והשני בידע כללי. מי שלא ידע את התשובה נאלץ להגיד "עבור", ולא חיכה לו אף גלגל הצלה או חבר טלפוני.

את ארבע העונות הראשונות הנחה יצחק שמעוני (שגם הנחה את השעשועון המוזיקלי האלמותי "אלגרו") בקולו הסמכותי, הכי רחוק מאווירת השטות של השעשועונים של ימינו. תראו לנו שעשועון אחד שהיה עובר היום עם המשפט הקבוע ששחרר המנחה וכבר הפך לקאלט: "התחלתי ולכן אסיים".

סוד הקסם: התכנית שודרה לפני שפרס של מכונית או של דירה הפך ללגיטימי בטלוויזיה, וכך מצאו את עצמם המשתתפים מתחרים בשביל פרסים צנועים, כמו תלושים לקניית ספרים. נכון שבעונה האחרונה הפרס כבר שודרג לטיסה ללונדון - כשהתוכנית היתה צריכה לעמוד בתחרות מול השעשועונים של הערוץ השני - אבל נראה היה שמי שמגיע למקבילית המוחות באמת עושה את זה כדי להפגין ידע, ולא כדי לקבל חופשה זוגית.

רוצים לנסות את כוחכם? מקבילית המוחות, מתוך יוטיוב

איפה רבקה'לה: סיבה למסיבה

מה היה לנו שם? "סיבה למסיבה", ששודרה בערוץ 1 בין 1984-1990, היתה המשך משודרג של "שעה טובה", תוכנית האירוח הראשונה בישראל. את התוכנית, ששודרה מדי שישי, הנחה בעונה הראשונה מני פאר, ולאחר מכן תפסו את הפיקוד מנחים מתחלפים, מגידי גוב וספי ריבלין ועד דודו דותן. מי שנבחרה לבסוף כמנחה קבועה ונשארה מזוהה עם התכנית היא רבקה מיכאלי.

מי התארח? מי לא - מיטב האמנים, אנשי התרבות והבידור של שנות השמונים ישבו על הספה מול מיכאלי המופלאה, וזה לא יהיה מוגזם להגיד שריטה, דנה אינטרנשיונל ומרגלית צנעני חייבות לה את הקריירה, אחרי שעשתה להן את הספתח הראשון אצלה.

סוד הקסם: פינת הסאטירה של שלמה ניצן, שישב והקריא את הבדיחות מכרטיסיות כתובות (!), ופינת החיקויים של מיכאלי ושל טוביה צפיר, ממנה יצאו מערכונים שהפכו בהמשך למיתולוגיים.

הפך למיתולוגיה. שלמה ניצן מתארח בסיבה למסיבה

אופרת סבון: שושלת

מה היה לנו שם? בתכל'ס, אופרת סבון. שושלת (בדומה ל"ספינת האהבה") הופקה על ידי אהרון ספלינג, ושודרה בערוץ הראשון מיולי 1986. בדומה לסדרה שקדמה לה, "דאלאס", גם את שושלת ביקשו בערוץ להרוג בטרם עת, אבל בניגוד לדאלאס, הפעם מחאת הציבור (ואחוזי הצפייה המטורפים) עשתה את שלה, וגרמה לערוץ להחזיר אחרי כמה חודשים את הסדרה למסך, עד 1991. 

במרכז העלילה: משפחת קרינגטון, אילי נפט מדנוור שבקולורדו, שכמו בכל אופרת סבון המכבדת את עצמה הסתכסכו, בגדו, והוחלפו על ידי שחקנים אחרים באמצע הסדרה כך סתם, בלי הסבר הגיוני.

סוד הקסם: המשולש ההיסטרי בין בלייק הממולח (ג'ון פורסיית'), לאשתו היפה והתמימה קריסטל (לינדה אוונס) לבין גרושתו, הריץ'-ביץ' הנחשקת אלכסיס (ג'ואן קולינס). אה, וגם היה כאן את הרומן הקוגרי הראשון שנראה על המסך (לפחות עד כמה שידוע לנו), בין אלכסיס לדקס דקסטר הצעיר והשרמנטי, ואת דמותו של סטיבן ההומו, הבן של אלכסיס ובלייק. אמנם בעונה השנייה הצמידו לו מאהבת נשית (מה שגרם לשחקן שגילם את דמותו לפרוש במחאה ולהפקה להחליפו בשחקן אחר), אבל למה להיות קטנוניים.

תמיד יישאר לנו שיר הפתיחה. שושלת, מתוך יוטיוב

מתח מיני: בלשים בלילה

מה היה לנו שם? "בלשים בלילה", ששודרה בערוץ הראשון החל ב-1985, היתה סדרת מתח בלשית-קומית, שעסקה בסוכנות הבילוש "בלו מון". בראש הסוכנות עמדה מאדי הייז, בגילומה של סיביל שפרד הצעירה, אבל כדי שלא לשעמם את הצופים עם פרשיות בלשיות בלבד, החוקרת הפרטית הסתייעה בדיוויד אדיסון, צעיר נמרץ, שאותו גילם לא אחר מאשר ברוס וויליס, בימים שעוד היה לו שיער. מובן שבין השניים התפתח מתח מיני וכימיה שהשפיעה על מהלך החקירות. מאחורי הקלעים, מספרות השמועות, העניינים נראו קצת אחרת, ובין שפרד לוויליס היו לא מעט סכסוכים ומריבות, מה שגרם לסדרה לרדת אחרי חמש עונות בלבד.

סוד הקסם: הסדרה הצליחה כל כך בגלל השילוב האידיאלי בין מתח-קומדיה-ומתח מיני, וקשה לשכוח את הפרק ההוא, שבו כל המתח המיני הזה התפרץ בסצנה חושנית במיוחד, לצלילי Be my baby של הרונטס.

הסצינות האהובות ביותר מעונה שלוש של בלשים בלילה

עשינו לכם חשק? הצטרפו לקהילת הסרטים והטלוויזיה של מוטק'ה

ונעבור לפרסומות: מקבץ הזכורות מכל הזמנים

רשות השידור, ת.נ.צ.ב.ה

בואו להיזכר במשחקים שאהבנו משנות השישים

היה פה מתוק: ממתקים משנות השישים

רוק סטארס: הכוכבים של שנות השישים