סטף ב''שביל הבעל''

בהרי ירושלים, באתר סטף, ישנו עולם קסום בו נובעים שני מעיינות נקבה, עין סטף ועין ביכורה, ולידם בריכות אגירה שמרוות בוסתנים וערוגות של ירקות שגדלים בעזרת שיטות חקלאיות עתיקות. שביל הטיול עובר בשטחי חקלאות בעל המושקים במי גשמים. מקור השם באל "בעל", אל השמש והכוח של הכנענים הקדמונים, המפרה את האדמה (מלאכים א' ט"ז, פסוק 31). מכאן נגזר הכינוי לאדמה שאינה זקוקה להשקיה, כלומר אדמה ש"האל בעל" מרווה אותה גשם. חקלאות מסוג זה הינה במידה רבה אילוץ בשל מיעוט הגשמים ומיעוט מקורות מים. ניתן ליהנות ממראה המעיינות, המטעים והבוסתנים השונים הפזורים על פני מאות דונמים של טראסות המעובדות בחקלאות בעל מסביב לאזור המעיינות, כמו גם לטייל במערכת שבילים המסומנת בעמודי עץ ובסימון שבילים, "שביל הבעל" הוא אחד מהם. חקלאות הבעל הייתה החקלאות העיקרית בארץ ישראל הקדומה והיא השתרעה על פני אלפי דונמים.
איך מגיעים?
אל אתר סטף אפשר להגיע בשלוש דרכים: א. פונים דרומה מן הכביש הראשי לירושלים (כביש מס' 1) במחלף הראל וממשיכים דרומה דרך מעוז ציון ומבשרת ציון עד לכיכר הסטף בה ממשיכים ישר (כביש מס' 3965). ב. מירושלים נוסעים עם כביש מס' 395 היוצא מעין כרם, שבדרום-מערב העיר. ג. הבאים ממישור החוף יכולים להגיע מכביש מס' 395 מצומת אשתאול דרך כסלון, רמת רזיאל וצובה. הכניסה לאתר היא מצומת סטף, במפגש הכבישים המגיעים ממבשרת ציון, צובה ועין כרם. בסמוך לצומת נמצא מגרש החניה העליון ובו תחנת מידע, מזנון ושירותים. תחילת המסלול במוקד המידע. תחילה יש ללכת בשביל הירוק הוא שביל הכפר. לאחר כ-100 מטר מתפצל ממנו שביל הבעל המסומן בכחול.
המסלול
: תחילת המסלול במוקד המידע של סטף (1), משם נפנה לכיוון צפון-מזרח אל שביל הכפר הירוק. לאחר כ-100 מטרים מתפצל ממנו לימין (דרום-מערב) שביל הבעל המסומן בצבע כחול (2). המסלול משולט ויש לאורכו מספר תחנות. בוסתן השלום שוקם ומטופל על ידי תלמידים יהודים וערבים מהסביבה ויש בו מגוון עצי פרי ושומרה (מגדל בנוי אבנים לשמירה על היבול). בבוסתן מצוי גם בור מים (3). בעבר שימש בור המים ומשטח הסלע לידו גת לדריכת ענבים ליין ומאוחר יותר הפך להיות לבור מים. הבור נחצב בסלע הטבעי בתוך האדמה וטויח בסיד כדי למנוע חלחול מים. בסמוך נמצאת מערה (4) ששימשה למגורים עונתיים לאיכר או להחזקת עדר. מכאן נמשיך דרך חורשת אורנים לבוסתן נוסף המטופל ע"י מתנדבים של קק"ל ולידו שרידי מבנים ומערות (5), יש כאן תצפית נפלאה לעבר שטחי הבעל והשלחין ושרידי מבנים של אתר סטף. נמשיך בשביל הכחול בתוך היער והחניון, ונחצה כביש ליד מיכל המים. נרד לעבר מטע התאנים והכרמים על פי הסימון הכחול. בחלק זה של המסלול מתגלה עולם ומלואו: החיים של תושבי הכפר סביב חקלאות הבעל הנסמכת על מי הגשמים.


הגידול הראשון שבו אנו נתקלים הוא הגפן (6). הגפנים גזומות והטראסות חרושות בהקפדה כחלק מהעיבוד הקפדני הדרוש במטע בעל למניעת עשביה שתתחרה בגפנים על מעט המים שבקרקע. הכרם בנוי על המדרגות (טראסות) ויש בו גדר ושומרה שנבנו מהאבנים שנאספו ונסקלו בשטח הנטיעה. ככתוב ב"משל הכרם" ? "כרם היה לידידי בקרן בן שמן. ויעזקהו ויסקלהו ויטעו שורק, וייבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו" (ישעיהו ה'). מעל הכרם מטע תאנים (6א) שניטע על ידי קק"ל כחלק מפרויקט של שימור זני עצי פרי עתיקים הגדלים בארץ ישראל. בנוסף ניטעו גם 19מינים אחרים של עצים ובהם זיתים, רימונים, בוטנה ועוד. שביל הטיול עולה מהשומרה ההרוסה שבקצה הכרם וממטע התאנים, לעבר קטע רחב ובנוי של שביל עתיק שנבנה בתקופה הרומית ושימש למעבר בין היישובים החקלאיים שעל הר איתן (7). על פי גודל האבנים וההשקעה בבנייה ניתן לשער שהשביל הותאם למעבר שיירות משא. לאחר כמה עשרות מטרים נבחין בשומרה מעל השביל ונעלה אליה (8). השומרה בנויה מאבן, גודלה 2x3 מטרים ואין לה חלל פנימי, היא שימשה לשמירה בעיקר בשלהי הקיץ בשעה שנאספו פירות המטעים. מערה סמוכה לה שימשה למגורים ולאחסון. מן השומרה נחזור לשביל הסלול בין שתי גדרות אבן. תיאור יפה של דרך הררית מצוי בסיפורו של בלעם: "ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה... ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה" (במדבר, כ"ב 24 ,23). קטע הדרך מגודר כאמור משני צדדיו כמסופר בסיפור התנכ"י. בפרשת דרכים (9) נעזוב את השביל ונרד על פי הסימון דרך מטע זיתים (10). הזית הוא גידול הבעל העיקרי בהרי ירושלים. נמשיך לאורך מדרגת הזיתים כשמתחתנו חורש ים-תיכוני סבוך, שהשתלט על קטע לא מטופל במטע, עד לגת עתיקה חצובה בסלע (11). הגת נחצבה בתקופה הביזנטית. החלק הגדול המכוסה פסיפס לבן (אין לדרוך על המשטח כדי לא להרוס את הפסיפס) הוא המשטח שעליו דרכו את הענבים. במשטח יש גם חריצים בהם זרם התירוש, במשטח קיים גם בור קטן יותר הנקרא "תפוח הגת", ששימש לדריכת הענבים לצורך מיצוי נוסף. הסחיטה הנוספת נעשתה בדרך כלל בעזרת קורה או בורג. התחנה הבאה במורד השביל היא חורשת אלונים (12). זוהי פינה נפלאה למנוחה בצל עצי העצים הגדולים. באזור יש שרידים כנראה של כנסייה ובריכת מים מהתקופה הביזנטית. עצי האלון הם יוצאי דופן בגודלם בהרי יהודה. תושבי ישראל בעבר, נוצרים כמוסלמים, מייחסים להם קדושה, וזו הסיבה כנראה להישרדותם, שכן המקום מקודש אף למוסלמים ונקרא בשם "שייך עובייד". מדרום לחורשה מצויה מערת אגירה (13). במערה יש מדרגות ואפשר להבחין בקירות שטויחו למניעת חלחול המים. ייתכן שהמתקן שימש כמקווה טהרה. הקרבה לגת מחזקת את ההשערה. מכאן נחזור אל השביל ונמשיך במטע הזיתים. בהמשך, השביל עובר בחלקות של עצי פרי נשירים (שקד, תפוח, אגס, שזיף ומשמש). לאחר כ-150 מטר נעצור לתצפית על מנזר יוחנן במדבר (14), הנמצא על צלע ההר ממול. המנזר שייך למסדר הפרנציסקני ונבנה בסוף במאה ה-19. לפי המסורת הנוצרית הסתתר במערה סמוכה יוחנן המטביל מפני חייליו של הורדוס. מכאן נמשיך ונעבור בחלקות עצי בוטנה וחרוב. מתחתנו משתרע בוסתן עצי ארץ ישראל המכיל עשרות מינים של עצי פרי וסוכת עץ במרכזו. בימים אלה קק"ל מכשירה את הבוסתן למבקרים ואף תבנה במקום שומרה מאבן בבניה המסורתית. לאחר כ-200 מטר נוספים נגיע למדרגות העולות לעין סטף (15) (ראה גיליון E ירוק מס' 7). כאן גם מסתיים מסלול הטיול ב"שביל הבעל".
פרטים
מתאים ל: מיטיבי לכת. עונה מומלצת: כל השנה. אורך המסלול: 2.5 ק"מ. שביל הבעל (סימון כחול) מתחיל מהחנייה העליונה במרכז המידע ומסתיים בעין סטף. כדי לחזור לנקודת המוצא יש לשוב בשביל הירוק (שביל הכפר) העולה לתחנת המידע, למתקשים בעלייה, ניתן לשלוח רכב לחנייה התיכונה (ליד עין סטף). משך המסלול: 4-2 שעות בהתאם לעניין. תחנת מידע: חומר הסברה על האתר ועל אתרים נוספים בסביבה: 02-6428462. משרדי קק"ל בסטף: 02-5798741 (בתיאום מראש!). ציוד נדרש: מי שתייה, נעלי הליכה, כובע ופנס. מפת עזר: מפת טיולים וסימון שבילים מבואות ירושלים מס' 9.


-------------------
כתיבה וצילומים
: גידי בשן - רכז קהילה ויער - אזור ההר, וארכיון הצילומים של קק"ל.