סרטן המעי הגס: מניעה ואבחון

(צילום: Shutterstock)

במהלך יום אחד בלבד מאובחנים תשעה חולים חדשים בסרטן המעי הגס. ארבעה מהם ימותו מהמחלה. בתשדיר משחק הכיסאות המוזיקליים שעולה לרגל שבוע המודעות למחלה, מצליחים רק תשעה מעשרת המשתתפים לתפוש כיסא. דווקא העשירי נושם לרווחה. התשעה שהתיישבו יאובחנו כחולים. ארבעה מהם יותירו עד מהרה כיסאות מיותמים. סרטן המעי הגס שכיח במיוחד בקרב בני 50 ומעלה, והסיכון לחלות גובר עם הגיל. אולי לרגל יום האישה יש בשורה טובה אחת לנשים - שיעור הופעת המחלה בקרבן נמצא במגמת ירידה. 

הנתון הזה, ביחד עם אחרים, הוצגו במסיבת העיתונאים שערכה השבוע האגודה למלחמה בסרטן לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס. מהנתונים שנמסרו בה על ידי ד"ר מיכה ברחנא, מנהל רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, עולה שאצל הגברים דווקא חלה עלייה בשיעור החולים, וכך גם במגזר הערבי. שיעור גבוה של סרטן המעי הגס נמצא גם אצל עולי חבר המדינות שהגיעו בשנות ה-90. סביר להניח, לדעת הדוברים, שהסיבה נעוצה בהרגלי חיים, בתזונה, בשתייה ובעישון של טרום העלייה ואחריה. 

במהלך יום אחד בלבד מאובחנים תשעה חולים חדשים בסרטן המעי הגס. ארבעה מהם ימותו מהמחלה. בתשדיר משחק הכיסאות המוזיקליים שעולה לרגל שבוע המודעות למחלה, מצליחים רק תשעה מעשרת המשתתפים לתפוש כיסא. דווקא העשירי נושם לרווחה. התשעה שהתיישבו יאובחנו כחולים. ארבעה מהם יותירו עד מהרה כיסאות מיותמים.

סרטן המעי הגס שכיח במיוחד בקרב בני 50 ומעלה, והסיכון לחלות גובר עם הגיל. אולי לרגל יום האישה יש בשורה טובה אחת לנשים - שיעור הופעת המחלה בקרבן נמצא במגמת ירידה. הנתון הזה, ביחד עם אחרים, הוצגו במסיבת העיתונאים שערכה השבוע האגודה למלחמה בסרטן לרגל חודש המודעות לסרטן המעי הגס. 

מהנתונים שנמסרו בה על ידי ד"ר מיכה ברחנא, מנהל רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות, עולה שאצל הגברים דווקא חלה עלייה בשיעור החולים, וכך גם במגזר הערבי. שיעור גבוה של סרטן המעי הגס נמצא גם אצל עולי חבר המדינות שהגיעו בשנות ה-90. סביר להניח, לדעת הדוברים, שהסיבה נעוצה בהרגלי חיים, בתזונה, בשתייה ובעישון של טרום העלייה ואחריה.

סרטן המעי הגס והחלחולת הוא המחלה הממאירה השכיחה בישראל אחרי סרטן השד בנשים וסרטן הערמונית בגברים. לדברי ברחנא, בישראל אובחנו ב-2007 כ-3,400 חולים, וכ-1,300 מתו ממנה, נתון שמעמיד את המחלה במקום השני, אחרי סרטן הריאה, בשיעור הנפטרים.

במעי הגס יש שני סוגי גידולים - שפירים, הקרויים פוליפים, וממאירים. הם יכולים להופיע בכל חלקי המעי. בשנים האחרונות נמצא שבאוכלוסייה המבוגרת, מופיע הגידול בצד הימני של המעי, רחוק מפי הטבעת. גם גידול שפיר במעי הוא לא סיבה למסיבה. חלק מהגידולים השפירים, הנקראים אדנומות, עלולים להתפתח עם השנים לגידולים ממאירים, וגידול ממאיר עלול לחדור את דופן המעי ולהתפשט לאברים אחרים בגוף. תופעות שצריכות להדליק נורה אדומה הן דם בצואה, שינוי בפעולת המעיים ובהרגלי היציאות, חסימה במעי, כאבי בטן קבועים וירידה במשקל. 

הסיבה להתפשטות סרטן המעי הגס בעולם המערבי קשורה ככל הנראה לסגנון החיים. מחקרים רבים מצאו קשר בין המחלה לבין השמנת יתר וצריכה עודפת של מזון, בעיקר מוצרי בשר ושומן מן החי, וגם עישון וחוסר בפעילות גופנית. שינויים גנטיים נוטלים גם הם חלק בהפיכת אדנומה לגידול ממאיר.

אם אפשר לשרטט קו חיובי אחד לדמותה של המחלה הלא נעימה הזאת, זו היכולת לאתר ולחסל אותה בשלב מוקדם ולהביא את סיכויי הריפוי לכ-90 אחוז, וזה היה אחד המסרים העיקריים של מסיבת העיתונאים. שיעור המאובחנים בשלב מוקדם, אמרו הדוברים, עלה במידה מסוימת מאז נפתחה התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ב-2005, אך יש לא מעט מקום לשיפור. 

"אנחנו מתקדמים, אבל לאט מדי", אמר פרופ' גד רנרט, מנהל התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. "משהו לא כל כך עובר לציבור. בבדיקות לגילוי סרטן השד ההצלחה רבה בהרבה, אבל ידוע בעולם שנשים נענות לפעולות סריקה יותר מגברים. חשוב להבין שמדובר בגידול אגרסיבי ומאוד שכיח. גילוי מוקדם מאפשר לגלות גידולים בשלב שאפשר לכרות ואין צורך בכימותרפיה".

האם חוסר ההיענות לבדיקות מראה על בורות? לדברי מירי זיו, דוברת האגודה למלחמה בסרטן, סקר שנערך לפני כחודש מראה שהציבור יודע שיש להיבדק, ועדיין רק שליש מבצע אותה. אלה שלא נבדקים מתרצים זאת בעצלות, בחוסר פנאי, בגועל ובחשש מהבדיקה הפולשנית (הקולונוסקופיה), בפחד מהתוצאות וגם במחיר. חלק גדול מהנשאלים יודע שסרטן המעי הגס ניתן למניעה על ידי תזונה נכונה, משקל נכון, פעילות גופנית ובדיקות לגילוי מוקדם.

את הסריקה והגילוי המוקדם אפשר לעשות היום בכמה דרכים. הפשוטה היא הבדיקה לגילוי דם סמוי בצואה, שאיננה פולשנית ומומלצת לכלל האוכלוסייה מגיל 50 ומעלה אחת לשנה. מטרתה לגלות עקבות דם בצואה, שעלולות להתריע על נוכחות גידול קדם ממאיר. אם הבדיקה חיובית, חובה להמשיך לבדיקת קולונוסקופיה, שבה ניתן לגלות בוודאות, באמצעות סיבים אופטיים המוחדרים למעי, האם יש גידולים שפירים או ממאירים ולכרות אותם בזמן. בדיקות נוספות הן בדיקת פי הטבעת באצבע, צילום רנטגן עם חוקן בריום וקולונוסקופיה וירטואלית. 



אבל האם תשובה שלילית של בדיקת הדם הסמוי מקנה ביטחון מלא? לדברי פרופ' רנרט, עבור אנשים ללא רקע סיכוני הבדיקה מספקת. "גם אם משהו לא התגלה, הוא יתגלה בבדיקה בעוד שנה או שנתיים. התפתחות של רקמה בריאה לגידול סרטני יכולה לקחת 20 שנה". 

ומי צריך לפקח שאכן נבצע את הבדיקות ובזמן? לדברי פרופ' ירון ניב, יו"ר החוג למחלות ממאירות של דרכי העיכול באיגוד לגסטרואנטרולוגיה, זהו תפקידו של רופא המשפחה. "הוא צריך להפנות את המטופלים לבדיקות ולוודא שאנשים שקרובי משפחתם מדרגה ראשונה חלו, או שבדיקת הדם הסמוי שלהם יצאה חיובית, יופנו לקולונוסקופיה. במקביל נמשך המאמץ לשפר את הטכניקה שבה מתבצעת הקולונוסקופיה, תוך יישור קו עם מדדי האיכות האמריקאיים".

פרופ' ניב סיפר עוד, ששני מחקרים שבוצעו במרכז הרפואי רבין, מצאו שווירוס ה-JCV (פוליומה), המתיישב ברירית המעי הגס, עלול להפוך לפעיל אצל אנשים מדוכאי חיסון ולגרום לסרטן המעי הגס. "התוצאות תואמות מחקרים שהתבצעו בעולם, ואם יאומתו ניתן יהיה אולי לפתח חיסון נגד הווירוס בדומה לחיסון נגד וירוס הפפילומה למניעת סרטן צוואר הרחם".

ד"ר שלמה לבקוביץ', יו"ר עמותת שמיר המקדמת את המודעות לסרטן המעי הגס, אמר בתגובה למסיבת העיתונאים: "לאור נתוני השכיחות המבהילים של סרטן המעי הגס, תמוהה בעינינו מדיניות משרד הבריאות שממשיך לעסוק ברפואה מיושנת שמתמקדת בגילוי הסרטן ולא במניעתו. בדיקות הדם הסמוי שמשרד הבריאות ממליץ עליהן שנים חייבות להתבצע כל שנה כדי שתהיינה אפקטיביות להורדת התמותה.

בפועל, רוב הציבור לא נבדק, ולכן אין ירידה בתחלואה ובתמותה במשך שנים. בארצות הברית ובמדינות אחרות הראו ששילוב של בדיקת הקולונוסקופיה מביא לירידה משמעותית גם בתחלואה וגם בתמותה. הבדיקה מונעת את המחלה ולא רק את גילויה. נדרש חשבון נפש, מדוע תוכנית החומש של משרד הבריאות שפועלת כבר מעל לחמש שנים, מניבה תוצאות כל כך דלות". 

במהלך חודש המודעות, שיתקיים בחודש מרס בישראל במקביל למדינות נוספות בעולם, תערוך האגודה למלחמה בסרטן מסע הסברה בכלי התקשורת שיתמקד בגילוי המוקדם וכן יום עיון ב-14.3, לחולים ולבני משפחותיהם, שבו יוצגו יצירות של חולים (במסגרת "רוש מושיטה יד לחולה"). 

במסיבת העיתונאים הוצגו גם כמה מחקרים חדשים. האחד מהם מצביע על כך שגם מי שכבר לקה בסרטן המעי הגס יכול לשפר את סיכויי ההחלמה על ידי פעילות גופנית. נבדקו שיעורי התמותה הכללית והתמותה מסרטן המעי הגס בקרב 668 גברים עם רקע במחלה ללא גרורות, והתברר שאלה ביצעו פעילות גופנית סדירה, העלו את תוחלת חייהם. 

מחקר אחר, שנערך באוניברסיטת תל אביב, בדק השפעה של אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים (המשמשת למשל לטיפול בסיסטיק פיברוזיס), על התפתחות סרטן המעי הגס. התרופה הביאה לצמצום בגודל הפוליפים אצל 80 אחוז מהעכברים ששימשו בניסוי. החוקרים סבורים שהתרופה תוכל לשמש למניעת המחלה, ובמינון גבוה אולי גם לטיפול בה, בשילוב כימותרפיה והקרנות. 

מחקר נוסף, שכלל כחצי מיליון משתתפים מעשר מדינות באירופה, בדק השפעה של רמות ויטמיןD בדם על הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ומצא שבעלי הרמה הגבוהה של הוויטמין היו בסיכון נמוך ב-40 אחוזים לחלות. לגבי תזונה בכלל, מחקר הולנדי מצא שצריכת פלבנואידים במזון מגנה מסרטן המעי הגס. הללו נמצאים בפירות יער, ענבים, שוקולד מריר, תה, יין אדום וסוגי קטניות. לנשים מומלץ לצרוך בצל, תפוחים, אגסים, תה, יין ומיצי פירות.

בשורה התחתונה, חשוב להקפיד על פעילות גופנית סדירה, להימנע מהשמנה ומעישון, לצרוך בקביעות פירות, ירקות, סיבים תזונתיים, דגי ים ושמן זית ולהפחית בבשר אדום ובאלכוהול, במזון מטוגן ובבשר על האש. חשוב, כאמור, גם לבצע בדיקות סריקה שנתיות, ויתכן שבעתיד תהיה המלצה לצרוך תרופות כמו אספירין ונוגדי דלקת אחרים, שיש לגביהן מידע ראשוני על יעילות במניעת סרטן המעי הגס.

מידע נוסף על המחלה תוכלו למצוא בטלמידע של האגודה למלחמה בסרטן: 1-800-599-995



להתייעצות עם מומחי מוטק'ה: 

לקהילת בריאות לחצו