שמינית סיפור כנגד שמינית חשיפה לסיפור...
שיטת הפרסום במדור הבלוגים היא שם דבר במוטקה, בכל פורום וקהילה באתר המכובד הזה כתיבת הודעה או תגובה נצפת לאורך ימים, ואילו במדור הבלוגים חיי המדף של פוסט הוא פחות מיממה. למעט פוסטים מעטים שזוכים לחשיפה של עוד יומיים שלושה כטוב ליבה של העורכת הנכבדה של המדור. אנשים יוצרים, כותבים, מנסחים, מקלידים במדור והפוסטים נעלמים חיש קל כאילו לא היו. ולפיכך אני מתכבד לפרסם שמינית סיפור כנגד שמינית חשיפה שהפוסט הזה יקבל , ובכך אני מביע את מחאתי השקטה. להלן שמינית סיפור: משסיימתי את השחייה בבריכה, ישבתי על כסא נוח מנסה להצית סיגריה. "אפשר לעזור?" "תודה, כן?" השבתי. עלם צעיר וגבווה הבנוי לתלפיות היה הגנטלמן הצעיר ששנותיו כמחצית משנותיי. אני מורה להיסטוריה בתיכון, בת 52, גרושה, גרה בגפי. "מה את קוראת?" שאל הצעיר כשהוא מבחין בספר שלצידי. "רומן באנגלית" השבתי. " ומה את עושה?" שאל כשהוא מתיישב לצידי. "מורה להיסטורי בתיכון?" "אישה משכילה מאוד" פסק . " אני אוהב היסטוריה" אמר, היה גנרל צרפתי מהולל נאפוליון, היתה לו חברה זוזפין, נכון?" הגנבתי חיוך, וסיפרתי לו מעט על חייו ופועלו של נאפוליון, מבלי משים נגע בירכי וחשתי צמרמורת בכל גופי.... זהו עד כאן שמינית סיפור כנגד שמינית חשיפה, צודק, לא? שנה-
שתהיה לך שנה טובה ומבורכת