נוטעים ומכים שורשים ? יהדות בולגריה

אני יוצאת העדה הבולגרית, ילידת הארץ ממושב בית חנן. ידוע שלקהילה יוצאת בולגריה יש "גאוות יחידה". עם זאת, היא ידועה גם בענוותנותה ובצניעותה, וייתכן שזו הסיבה שמעטים יודעים על ההיסטוריה המיוחדת שלה בארץ ישראל. קהילת יהודי בולגריה ידועה במסורתיות ובציונות. בשנת
1897
מתיישבים עולים מבולגריה ב
חורן
(חורן שבסוריה). הם מנסים להקים שם יישוב יהודי. השכנים הבדואים מתנכלים להם ומגרשים אותם. הם עוברים אל
ימה
? כיום
יבניאל
. גם כאן הניסיון לא עולה יפה והם חוזרים נואשים לבולגריה. בשנת
1895
עולה ארצה קבוצת חלוצים מהקהילה היהודית בבולגריה. הם מנסים להכות שורשים באזור בית שמש של היום, וקוראים למושבה
הר-טוב.
הם מנסים שם כמיטב יכולתם במשך כ-15 שנה, אולם מאורעות
1929
ואדמת הטרשים, שאינה מתאימה לחקלאות, אינם מאפשרים קיום והתפתחות. החלוצים מתפזרים ביפו, פתח תקווה, הרצלייה, תל אביב ועוד.
בדצמבר 1929 נוסד מושב בית חנן
? כפר הולדתי. חלק מחברי המושב כבר נמצאים בארץ ואחרים עולים חדשים שהגיעו למטרת התיישבות. המוסדות המיישבים מועידים את
אדמות קובבה
, מערבה לנס ציונה, להקמת המושב, אחד מ
התיישבות האלף
. בית חנן מיועד למאחז חלוצי, לקהילה היהודית שתעלה מבולגריה במשך השנים. ברבות הזמן נוסדו יישובים נוספים של יוצאי בולגריה:
כ
פר חטים, בית הלוי, מעברות, דרדרה, יקום, גאליה, כפר הנגיד וצור משה

. בשנת
1948
עלו כמעט כל יהודי בולגריה ארצה. החלוצים הכשירו עצמם לחקלאות בחוות חקלאיות בבולגריה, בטרם עלו להתיישבות בארץ. אלו שנבחרו להיות חברי המושב התגוררו בראשון לציון הסמוכה כשנה, ויצאו מדי יום לעבד את אדמות המושב. המשימה הראשונה הייתה נטיעת הפרדסים. ואכן, חורשים ונוטעים. בשנת
1930
עוזבים את ראשון לציון ועוברים לבתים המוכנים. מעתה החברים מקימים את משקיהם. יחידת המשק כוללת 30 דונם, מהם ארבעה דונמים לחצר. החיים במושב מלווים בנטיעות. מלבד פרדסי ההדרים נוטעים עצים שונים: אפרסמון, אנונה, גויאבה, מנגו, אבוקדו ואגוזי פקאן. תלמידי בית הספר לוקחים חלק פעיל בנטיעות ובטיפוח הכפר. את ט"ו בשבט חגגנו מקטן ועד גדול ביחד, בנטיעות, בשיר זמר ובמחול. בדרך כלל ירד גשם, אך זה לא הרתיע מלבצע את הטקס ואת המשימה. התפללנו שירד גשם, שירד בעתו... כיום, אחרי 80 שנה אנחנו, בני הכפר "השותלים" לשעבר, משתהים אל מול העצים העבותים אשר נטענו לתפארת. כל אחד מזהה את "העץ שלו" ? את הפיקוס, האקליפטוס, האורן, הברוש, הקזוארינה ועוד. זהו הקשר העמוק כל כך בין האדם לאדמתו. "כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט).