יש מי שקורא לזיכרונות העבר נוסטלגיה מזויפת
התגובה שקיבלתי על פוסט שכתבתי המתייחס לזכרונות העבר תחת הכותרת "הבית אינינו וכך גם השכונה" הייתה בוטה(בלשון המעטה) והייתי אומר אפילו שהייתה גסה. כולנו מתרפקים על זיכרונות העבר . על בית שבו גדלנו ובילינו את שנות ילדותנו היפות. סיפורים רבים נכתבו על המשיכה אל בית הילדות בין אם הוא כאן או בנכר. סיפורים על מסע חיפושים אחר הבית שלעיתים הסתבר כי הקידמה העלימה אותו. העתיד נבנא על יסודות העבר. שירים רבים נכתבו בנושא. "כאן נולדתי כאן היה ביתי...אף אחד לא יזיזני ...כאן אבנא את עתידי" וכ"ו. העתיד נבנא על יסודות העבר אחרת אין מה שיקשר אותי אל המקום וכל מדינה אחרת תהיה שווה בעיני. מאות אלפי תלמידים יוצרים אלבומי שורשים המתארים את בית אבא . קורות חיים המספרים על בית שבו נולדו וגדלו ההורים , מלווים בתאורים על המקום,הרחוב,השכונה ולרוב גם מלווה בתמונות מהבית שהיה מרכז שקישר את המשפחה ויצר את ההוויה ההרמונית שאיחדה אותם. להלן התגובה שקיבלתי מאחד הקוראים : "נוסטלגיה מזויפת עם דמעות תנין מי רוצה לבכות על נוסטלגיה.הנוסטליגה ערכה כקליפת השום. כלכלתנו,בטחוננו ועתידנו תלויים במצב האומה של מחר ומחרתיים. האתמול שייך לעצלנים המחר שייך לחרוצים." לעניות דעתי תגובה כזו מתאימה למי שלא גדל בבית אלא נדד בין דירה מושכרת לדירה מושכרת אחרת מבלי שראה בה בית-נוה. מעניין מה דעתם של הקוראים
ולהיתרפק על התקופה ההיא.אם ניקח את השירים של פעם.בשווקים לראות את החפצים או הכלים ששימשו אותנו באותה תקופה. העששית הפתיליה או הפרימוס.את האוטבוסים של פעם.האופנוע של החלבן עם הכדים שלו
.פטיפון והטקליטים. ריקודי הסיווינג והטוויסט.נוסטלגיה זה עבר שלפעמים זוכרים אותו בסלחנות.ולפעמים בגעגועים.
אשמח אם מי שקורא את תגובתי.יוסיף עוד מעט נוסטלגיה
מזיכרונותיו.כי העבר הוא גם ערך.
שבת שלום
רחל
כנראה גם לבלוגים צריך מנהל, יש כתובים שאין הדעת סובלת והרמה התרבותית בהתאם. למען אלה שאוהבים את סיפוריך, אנא אל תיקח ללב את מה שנכתב ע"י ?????
קראתי את ביקורתו של אותו אדם שכתב שבכייה על העבר או נוסטלגיה היא כקליפת השום. הוא התכוון שהעבר הוא לא כלום, משהו שפג תוקפו. והוסיף משהו "מבריק" שהאתמול שייך לעצלנים והמחר שייך לחרוצים. כוונתו שהעבר הוא משהו מעורפל, מפוברק או שקרי שנזכרים בו בהתאם למצב הרוח או למצב הנפש?
הוא לא מבין שבלי עבר אין עתיד. על איזה יסודות ייבנה העתיד?
במילים אחרות הוא אומר העבר א?י?ן ואת מודל העתיד ממציאים כל פעם מחדש. ואם מצב האומה מחר או מחרתיים לא יתאים למודל, יומצא מודל כלכלי ובטחוני חדש וכך הלאה והלאה...
אכן הזיכרונות הם נידבך חשוב בתהליך הבניה של האומה
לכל אחד מאיתנו,יש זיכרונות ילדות,טובים פחות,טובים יותר,אבל אלו הם זיכרונותינו,ויותר נכון לומר,כל אחד לוקח מעברו,את אותם הדברים שהיו בעלי משמעות עבורו.
גם לי היו תרנגולים בחצר,והם היו החברים הכי טובים שלי :-)
בטוחני שאברהם (אברהם,אתה כאן?) לא התפרש באופן הנכון.ישנם ילדים שחוויות ילדותם היו טראומטיות עבורם,והיו מעדיפים לשכוח פרק זה בחייהם.אל לנו לבקר ולשפוט במחי הינף מיקלדת.לפעמים וברגע מסויים,מילים מעוררות טריגרים אצל האחר,ובזה הרגע חרצנו דינו לשבט
אהבתי את שכתבת בפוסט ההוא...
המשך כתיבה פוריה לך
היום יום חדש - דף חדש - מצב רוח חדש