הירושה ומוסר ההסכל
בעיר גדולה גר לו אדם חכם וידוע , עשיר ובעל נכסים
היו לו אישה וילדים אוהבים וכולם אהבו וכיבדו אותו מאוד
האיש דאג לילדיו ולא חסך מכספו גם לעניי עירו
יום אחד נפטרה אישתו והוא נותר לבדו בביתו.
כאשר עברה שנת האבל באו אליו ילדיו ודיברו איתו:
"חבל שתגור לבד בבית הגדול עכשיו שאתה לבד"
"תמכור את הבית ואת השדות שלך. תן לנו את הכסף
ואתה תגור בביתו של הבן הבכור וכל מחסורך יהיה עלינו"
הסכים האיש, מכר את כל מה שהיה לו
את הונו חילק בין ילדיו ועבר לגור בביתו של הבן הבכור.
בתחילה לא החסירו ילדיו ממנו מאומה
והיו מבקרים אותו ולוקחים אותו אליהם.
לאט לאט הפסיקו הילדים והנכדים להגיע לביקורים
עד שהגיע יום ולא באו יותר לבקר אותו.
בבית הבן הבכור התנכלו לו ובקושי היו
מכינים לו אוכל והוא היה רעב תמיד.
את בגדיו הפסיקו לכבס ואם נקרעו לא תיקנו.
וכך עבר הזמן ומצבו הידרדר עד כדי כך שהתבייש
לצאת לרחוב ולבקר את חבריו הוותיקים שלא יראו
אותו במצבו העגום והעלוב.
יופ אחד אמר האיש לבנו הבכור
"קרא לראש העיר ותאסוף את אחיך ואחיותיך
יש לי משהוא חשוב לתת להם "
כאשר שמע האח הבכור שהם צריכים לקבל דבר מה
מיד אסף את אחיו ואחיותיו והזמין גם את ראש העיר
כאשר הגיעו כולם אמר להם האב "אמרתי לכם שמכרתי את כל רכושי
וחילקתי אותו ביניכם אבל נישארה לי עוד מזוודה מלאה בכסף זהב ויהלומים"
וכך המשיך האב: "מאחר ויום מותי קרב אני רוצה להוריש לכם את המזוודה ואת תוכנה
המזוודה קבורה מתחת לעץ הגדול בכניסה לעיר והיא נעולה בשני מנעולים
רק שני המפתחות ביחד יוכלו לפתוח את המזוודה. הנה מפתח אחד אני נותן
לראש העיר ואת המפתח השני לך בני הבכור"
האיש ביקש כי אחרי מותו יפתחו את המזוודה ויחלקו את תוכנה ביניהם שווה בשווה.
מאותו יום השתפר מצבו של האיש וחזר להיות מה שהיה
בניו ובנותיו דאגו לכל מחסורו, אוכל ובגדים וכסף.כל מה שביקש קיבל
וכך חי בשקט ובכבוד הראוי לו.
יום אחד הגיע יומו והוא מת. עשו לו הלוויה ראויה שלא הייתה כמוה וישבו עליו שבעה.
לאחר שעבר חודש הלכו כל בניו ובנותיו יחד עם ראש העיר אל העץ בכניסה לעיר.
חפרו וחפרו והוציאו את המזוודה הגדולה. . פתח הבן הבכור את המזוודה ומצא בה רק ראש של חמור ומכתב בכתב ידו של האב:
רק חמור נותן בחייו כל מה שיש לו
מוסר הסכל:
תנו לילדים כמה שאפשר אבל השאירו חלק שלא תצטרכו אותם
הגיע במייל
אורהכפולה
אריקו